מדורי תוכן

מהו סטרס

מהו סטרס מהו סטרס

סטרס הוא המושג הלועזי של מה שמכונה בעברית מצב לחץ, מתח או מצב דחק. את המושג סטרס המציא במאה ה- 17 פיסיקאי ידוע בשם רוברט הוק שחיפש מושג לתיאור יכולתם של מתכות וגשרים לעמוד בפני לחצים של משקל ופגעי טבע למיניהם.

מהו סטרס?
סטרס הוא המושג הלועזי של מה שמכונה בעברית מצב לחץ, מתח או מצב דחק.
את המושג סטרס המציא במאה ה- 17 פיסיקאי ידוע בשם רוברט הוק שחיפש מושג לתיאור יכולתם של מתכות וגשרים לעמוד בפני לחצים של משקל ופגעי טבע למיניהם.

השימוש במושג סטרס החל לאחר מלחמת העולם השניה כאשר החלו להבין כי התהליכים העוברים על חיילים בשדה הקרב הם פסיכולוגיים  ולא אורגניים. רק לאחר המלחמה התחילו להתייחס לסטרס כאל בעיה הקשורה לחיים בכלל ולא רק למצבי משבר או מלחמה, ונולדה ההבנה כי ה"מאבק הקיומי" היומיומי נישואין, אבל, אובדן, פרידות, קושי במקום העבודה, עבודה תחת לוח זמנים צפוף, שחיקה ועוד.
מעומס לחץ על המערכת הגופנית / נפשית.
לאחרונה רווח השימוש במושג "לחץ" לתיאור מצבי חיים שגרתיים כגון: תופעות התבגרות, לחצים חברתיים, דחייה חברתית, הכנות לבחינות, גיוס לצבא ומריבות משפחתיות.

אם כך מהי ההגדרה לסטרס? על פי לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה סטרס הוא:

1. "כל כוח שבהיותו מופעל על מערכת גורם לכמה שינויים מובהקים בצורתה....המונח מתייחס ללחצים ולכוחות פיסיים, פסיכולוגים וחברתיים (שים לב שסטרס במובן זה מתקשר לסיבה, כלומר הסטרס הוא הגורם לשינויים במערכת).
2. מצב מתח פסיכולוגי הנגרם בגלל סוגים של כוחות ולחצים פיסיים, פסיכולוגיים וחברתיים (שימו לב שסטרס במובן זה מתקשר לתולדה כלומר הסטרס הוא תוצאה של לחצים אחרים)".

ניתן להקביל הגדרה זו לקשר שבין סטרס ומחוללי מחלות, שהוא קשר דו כיווני: לפעמים המתח והלחץ הם הגורמים להתפרצות המחלה. מחקרים שונים הראו את הקשר הקיים בין לחץ ומתח לבין התפרצות מחלות עור ואקזמה, הצטננויות, דלקות פרקים וסכרת (1), ולעיתים המחלה עצמה היא זו המובילה להיווצרות הסטרס (כמו למשל בזמן מחלה סופנית כסרטן).

הגדרה יותר ממוקדת המתארת לנו את המתרחש בגוף האדם בזמן סטרס היא :
"מצב לחץ הוא מצב שבו אדם נתקל בדרישות סביבתיות המאיימות על יכולתו לעמוד בהן ולהתמודד איתן, והמחייבות אותו לשנות את חשיבתו או התנהגותו". למעשה במצב זה הגוף מגיב פיזית ו/או מנטלית ו/ או רגשית כתוצאה מיציאת הגוף מאיזון טבעי (הפרת ההומוסטאזיס). הגדרה זו משמשת אותנו להבנת תופעות גופניות ונפשיות המתרחשות ברגע שאנו יוצאים ממצבינו הטבעי בשל איום פיזי וקיומי ומפתחים סימנים של חרדה, פחד ואימה כגון: רעידות, הזעה, בכי, פה יבש, כאב, עצבנות ועוד .

ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים של סטרס

סטרס חריף (אקוטי), מצב לחץ קיצוני = נגרם עקב חשיפה לאירוע טראומטי קיצוני (כמו תגובה לתרחיש קרב, אסון טבע, פיגוע חבלני וכו')  המעצים באופן משמעותי את התגובות הרגשיות, הנפשיות והפזיולוגיות של החווה אותם. במצב זה, שהוא קצר בזמן ומאיים פיזית, הגוף יכול להתמודד בהצלחה ואף לפרוח (לדוגמא חיילים הפועלים בקרב בעוז וגבורה). בסיום האירוע המלחיץ תתכן תופעה הידועה בשם תסמונת פוסט טראומתית (PTSD)

סטרס רציף וקבוע (כרוני) = סטרס המתקיים לאורך זמן (מתמשך) ומאיים פיזית ו/או רגשית ו/או נפשית, מורכב יותר ממצבי חיים ידועים  ונפוצים. בסופו של דבר סטרס כרוני מחליש את הגנות הגוף ומותיר אותו חשוף למחלות ובעיות פיזיות, אמוציונליות ופסיכולוגיות. נמצא קשר בין מצב לחץ מתמשך ובין מחלות רבות כגון: אולקוס (כיב קיבה), IBS (תסמונת המעי הרגיז), מיגרנות וכאבי ראשלחץ דם גבוה,  כאבי שרירים, ועוד.

כיצד מתבטא הלחץ? 
מקובל לסווג את התגובות ללחץ לארבעה סוגים עיקריים:
שינויים גופניים: עליית לחץ דם, הולם לב, נשימה מואצת, התחממות הגוף, הסמקה או חיוורון, התכווצות הקיבה, התייבשות הרוק, הזעה מוגברת, עייפות וחוסר אנרגיה, כאב לא מוכר, מתן שתן תכוף, רעד.
תגובות רגשיות: פחד, חרדה, כעס, אשמה, אובדן עניין בעצמך (מראה אישי) ו/או בסביבה (באנשים), אובדן חוש הומור, תחושה שהכול חסר טעם, אובדן תיאבון לאוכל, סקס או הנאות אחרות.
תגובות התנהגותיות: מתח שרירים, רעדה, תוקפנות, בריחה, גמגום, בכי, שכחנות, עצבנות.
שינויים בחשיבה: בלבול, עיוותים בתפיסה, קושי לקבל החלטות, שיפוט לקוי, קושי בפתרון בעיות, אובדן זיכרון.

מהם "גורמי לחץ"? אילו אירועים יוצרים סטרס גדול על גופנו ונפשנו?
ניתן לחלק את גורמי הלחץ למספר קבוצות: גורמים חברתיים, גורמים פסיכולוגיים – אישיותיים וגורמים ביולוגים – פיזיולוגיים.

סטרס מנקודת מבט פיזיולוגית
כאמור, "גורמי מתח" נפוצים בחיים המודרניים יכולים להיות כל דבר, החל מויכוח משפחתי, לחצים כלכליים, מגבלות זמן ובעיות בעבודה וכלה בגורמים כגון חשיפה לחום / קור, רעלנים סביבתיים, רעלנים הנוצרים ע"י מיקרואורגניזמים, חבלה גופנית או פציעה קשה.
יש מספר מנגנוני פיקוח פיזיולוגיים בסיסיים שתפקידם לנטרל את המתחים היום – יומיים של החיים. אולם מתח קיצוני ומתמשך עלול להפוך אותם למזיקים לגוף ואף למסוכנים ביותר עבורו.

הטיפול הנטורופתי בסטרס

הטיפול הנטורופתי צריך להתמקד בשליטה במתח בכל שניתן וכן במניעת הנזקים שהוא טומן.

1. הטיפול דרך תזונה
קיימים מספר גורמים תזונתיים העלולים להגביר את מצבי המתח ולכן רצוי להימנע מהם
לחלוטין לדוגמה:
* שתייה של אלכוהול וקפאין מגבירה את הפרשת האדרנלין מבלוטת יותרת הכליה
* אכילה פחמימות פשוטות גורמת לחוסר איזון של סוכרים בדם ולמצב של היפוגליקמיה, מה שמגביר את תגובת הגוף למצבי לחץ ואת הפרשת האדרנלין.
* נוסף פחמימות אלה חסרות את ויטמיני ה –B השונים, החשובים לתפקוד יעיל של המוח ולמניעת פעילות –יתר של בלוטת יותרת הכליה.

2. הטיפול דרך תוספי תזונה
תוספת של ויטמיני ה B השונים וביעקר ויטמין B1 , B5 , B6 חשובה לשיפור יכולתו של הגוף להסתגל למצבי לחץ. גם ויטמין C שרובו מתרכז בבלוטת יותרת הכליה ,הוא בעל השפעה חיונית במצבי לחץ וכם חומצת האמינו תירוזין

3. הטיפול דרך צמחי מרפא
צמח הג'ינסנג הקוריאני - Panax ginseng וצמח הג'ינסנג הסיבירי – Eleutherococcus senticosus  שניהם בעלי פעילות אדופטוגנית , אך ה הג'ינסנג הסיבירי הוא אדופטוגן עדין יותר.
החומרים פעילים בג'ינסנג הקוריאני , Ginsenosides משפרים את כושר העמידה של בני אדם במצבי לחץ  ומשפרים את היכולת הפיזיולוגית על ידי כך שהם פועלים על בלוטות ההיפותלמוס,ההיפופיזה ובלוטת יותרת הכליה. הג'ינסנג הסיבירי נמצא כפועל נגד עייפות,נוגד מתח,פועל נגד דיכאון ומשפיע על פעילות מערכת העצבים המרכזית.

מחקרים שנעשו על צמח הקאווה קאווה – Kava kava יעיל לטיפול במצבי לחץ ,בזכות יכולתו להפחית את התגובות  הפיזיולוגיות במצבים אלה

צמח ולריאן – Valeriana officinalis נטילה של כמה כמוסות המכילות את צמח מרפא הזה
בדיוק לפני השינה מסיעת לאנשים רבים להירדם מבלי לסבול מתופעות הלוואי האופיינים לגלולות
שינה רבות צמחים סדטיביים מרגיעים את האותות שבמערכת העצבים המרכזית(המוח ועמוד השדרה) במינון גבוה צמחים עלולים לטשטש כלומר לגרום לשינה.
בעולם המודרני רוב האנשים הם במצב של מתח ולכן רצוי להוסיף לכל פורמולה שנותנים להם צמחים סדטיביים.

4. הטיפול דרך פעילות גופנית
לפעילות הגופנית יש השפעה חיובית על טיפול מצב לחץ כאשר היא מתקיימת בצורה סדירה.

5. הטיפול דרך שיטות הרפיה
שיטות הרפיה משמשות בגוף לנטרול תוצאות המתח, על-ידי יצירת התגובה ההפוכה – הרפיה גופנית קיימים מספר רב של שיטות הרפיה כמו יוגה, מדיטציה, רייקידמיון מודרך

6. הטיפול בפרחי בך
מצבי רוח, פחד, דאגה, כעס או דיכאון. ידוע כי פחד או דאגה המתמשכים לאורך זמן מחלישים את כוח החיים של האדם.

מחפש מטפל/ת בתחום? בקטלוג המטפלים שלנו תמצאו את האדם הנכון... לחץ/צי כאן


6888 אנשים קראו ושיתפו עמוד זה. שתף עם חברים: Post on Facebook Twitter

מחפש מטפל בתחום? אינדקס המטפלים והיועצים מבית אלטרנטיבלי
הקלד שם, או לחץ כאן



עוד באותו נושא:

נטורופתיה, תזונה, אורח חיים, עייפות, מתח, סטרס, כאב ראש, מיגרנות, מחלות עור, חרדה, עצבנות, אקזמה, מצבי לחץ, פעילות גופנית, כאב, פחד, פוסט טראומה, סוניה מילמן

תן ציון למאמר זה

5.00