סטרס- הדרך להתמודד עם לחצים ומתחים

מאת : פורטל אלטרנטיבלי, מוניק חסון אלעזר
מדברים עליו בטלוויזיה, ברדיו, ויש שפע ספרים בנושא. כולם חווים אותו וסובלים ממנו, אבל מה הוא באמת?

הגדרה
הסטרס Stress) – דחק), מוכר היטב כמחלת העולם המודרני, וכגורם למחלות רבות.
הפיזיולוג הצרפתי קלוד ברנארד ציין ב-1865 את חשיבות האיזון של המערכות הפנימיות בגוף האדם, וחשיבות היציבות הפנימית כדי להתמודד טוב יותר מול התקפות נשנות מהסביבה. ולטר קנון, נוירו-פיזיולוג אמריקאי, הגדיר ב- 1930 את המושג הומאוסטזיס (Homeostasis) כמכניזם פנימי שמחזיר את מערכות הגוף לשיווי משקל אחרי גירוי חיצוני. הוא הוכיח שכל יצור חי מגיב מול מצב חיצוני מאיים בתגובת אזעקה "fight-or-flight", שמתרחשת בזכות שחרור אדרנלין והורמוני סטרס אחרים מבלוטת יותרת הכליה.

האנס סלייה, רופא אנדוקרינולוג קנדי, פרץ דרך ב-1936 כשהגדיר את המכניזם של הסטרס כ- General Adaptation Syndrome. לסינדרום זה שלושה שלבים :
הראשון – מצוקה/סכנה (Alarm) – התמודדות מיידית מול סכנה בהפעלת המערכת הסימפתטית שמגיבה ב- fight or flight response.
השני – התמודדות/התנגדות (Resistance) – הוא הסטרס המתמשך, הכרוני, שמפעיל את המערכת ההורמונאלית.
השלישי – אפיסת-כוחות (Exhaustion) – שכתוצאה ממנה תתכן אפילו סכנת מוות.

הנס סלייה חקר שנים רבות את תפקיד הסטרס במחלות. הוא גילה שתגובה לסטרס היא אינדיבידואלית ושכל אחד חווה אותו בצורה שונה.

סטרס ומחלות
תגובת הסטרס של הגוף מתחילה במוח שאינו מבחין בין כל גורמי הסטרס. הוא יגיב באותה מידה מול סטרס נפשי או פיזיולוגי. מבחינת המוח אין הבדל בין "תוקף חיצוני" – רעשים חזקים, זיהום אוויר- ו"תוקף פנימי" – כאב, אכזבה, דאגות, כעס. לפי שון טלבוט, "היכולת של גופינו להתמודד עם הלחץ, חשובה הרבה יותר מגורם הלחץ עצמו". התגובה שלנו לסטרס, האופן שבו הוא נתפס אצל כל אחד ואחד, היא זו שתשנה את אופן ההתמודדות.

במצבי סטרס הגוף מפריש כמות גדולה של הורמונים מיותרת הכליה – קורטיזון ואדרנלין שגורמים להתעוררות מערכת העצבים הסימפתטית. כתוצאה מכך, קצב הלב ולחץ הדם עולים, קצב הנשימה גובר, כמות הגלוקוז והשומנים בדם עולה, מערכת העיכול מתכווצת, ועוד.

תגובת יתר של סטרס פוגעת באיזון שלנו, הופכת כרונית, וגורמת נזקים פיזיים ונפשיים.

מול מצב מסוכן, כמו התמודדות עם דוב הקוטב, אנחנו שמחים לראות את נפלאות התגובות המהירות של הגוף (במצב Fight or Flight). אך כשמצב זה מתמשך, לא מול דוב אלא מול הבוס, השכן או בן/בת הזוג, המערכת הסימפתטית, שהייתה סימפטית עד עכשיו, מתחילה לנקום בנו בשרשרת של סימפטומים הפוגעים בכל מערכות הגוף, ובמיוחד במערכת החיסון. נגרמות גם פגיעה והחלשה של איברים – הלב, כלי הדם, בלוטת האדרנל, ולמחלות שונות – מערכת העיכול (עצירות, כיב קיבה, IBS), מחלות אוטו-אימוניות, לחץ דם גבוה, סכרת, בעיות שינה, דיכאון, חרדות ועוד.

בספרו "נגד הסרטן", דויד סרוואן – שרייבר דן בקשר בין סטרס להופעת מחלות, בעיקר מחלת הסרטן. מטופלים שלו דווחו על תקופות עם סטרס גבוה חודשים או שנים לפני שהופיע הסרטן. לטענתו, לא רק הסטרס מקדם את התפתחות הסרטן אלא התגובה שלנו מול מצבים קשים – חוסר אונים ואי שליטה בחיינו

בשנת 2004 פורסם בעיתון Lancet The מחקר רטרוספקטיבי שנעשה בלמעלה מ- 11,000 מטופלים מ-54 ארצות שונות שסבלו מאוטם שריר הלב בהשוואה לכ- 14,000 מטופלים עם מאפיינים דומים אך ללא בעיות לב. המחקר הראה שסכנת מחלות לב נקשרת באופן מובהק לרמת הסטרס שנחוותה בארבעה היבטי חיים: עבודה, בית, מצב כספי ואירועים בולטים בחייהם בשנה האחרונה.

איך מתמודדים עם סטרס ?
הנטורופתיה מציעה דרכים יעילות להתמודדות עם הסטרס – תזונה, פעילות גופנית, הרפיה ועוד. מומלץ שילוב של כמה מהן להשגת  תוצאות טובות ומהירות.

לתזונה השפעה משמעותית על מערכת העצבים – לטוב ולרע. מאכלים מסויימים יוצרים תגובת סטרס לגוף ומחלישים אותו, לדוגמה: משקאות מעוררים – קפה, תה, אלכוהול שתייה מתוקה – תזונה עתירת סוכר, פחמימות ריקות וחומרים משמרים. חסרים תזונתיים – ברזל,אבץ, ויטמין B – עלולים להחליש את הגוף ולהקשות בהתמודדות עם לחצים. לעומת זאת, תזונה עשירה בדגים המכילים אומגה 3, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים ושקדים, פירות וירקות, עוזרים להפחתת הסטרס ונזקיו. יש להתייעץ עם נטורופת מוסמך לקבלת המלצות אישיות.

שיטות הרפיה – נשימות, דמיון מודרך, מדיטציה ואחרות –שיטות עוצמתיות החשובות לשליטה ברגשות ויכולות להביא שלווה עמוקה לחיינו. הן מפחיתות סטרס, מרפות שרירים ומקלות על הפרעות שינה, שעלולות בעצמן לגרום סטרס.

טיפולי מגע – עיסוי, רפלקסולוגיה, שיאצו – משפיעים ישירות על מערכת העצבים אך נוגעים גם לפן הרגשי והנפשי של האדם. הם תומכים בסטרס פיזי, לדוגמה, התכווצויות שרירים או כאב ובסטרס נפשי גם כן.

פעילות גופנית. מחקרים רבים מוכיחים שתנועה מפחיתה סטרס. פעילות גופנית קבועה מאיצה את המטבוליזם וכך שורפת את עודף הורמוני הסטרס בנוסף לקלוריות. כמו כן היא משחררת אנדורפינים בדם שהם מרגיעים ומשפרים את מצב הרוח.

לצמחי מרפא מסוימים השפעה ישירה על מערכת העצבים, והם מועילים הן בתקופה קשה במיוחד והן כנגד סטרס כרוני. נבחר סוגים מתוכם על פי הצורך:

– צמחים המאזנים את מערכת העצבים, לדוגמה: טיליה, קמומיל.

– צמחים שמרגיעים ומפחיתים פעילות יתר של מערכת העצבים, לדוגמה: פסיפלורה, ולריאן.

– צמחים שמשפרים את עמידות הגוף ואת כושר ההסתגלות לעומס פיזי ונפשי, לדוגמה, גנודרמה ומינים של ג'ינסנג.

שמנים אתרים משפיעים גם כן על מערכת העצבים.

– שמן לבנדר מרגיע את הלב, מפחית לחץ הדם וקצת אנטי דיכאוני.

– מיורם מתוק מפחית רמת אגרסיביות וחרדות, מרגיע פחדים, וניתן לשימוש בתקופה של טראומה רגשית.

– מליסה הוא שמן משרה שינה ואנטי דיכאוני.

אפשר למהול מספר טיפות שמן אתרי במים ומכניסים למבער או לטפטף על כרית השינה או לטפטף ישירות על כפות הרגלים, על מקלט השמש ומשני צדי עמוד השדרה.

אבחון וטיפול בסטרס חייבים להיעשות תוך ייעוץ מקצועי.