להיות הורים לילדים עם בעיית קשב וריכוז

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, טלי גרברציק
אחרי שבוצע אבחון לבעיות קשב וריכוז, מגיע שלב ההתמודדות. מדריך כיצד עוזרים לילדים עם בעיות קשב וריכוז להתארגן ולהיות רגועים יותר.

"תגידי לי משהו טוב על הבת שלך "ביקשתי מהאם. "אני לא מסוגלת, לא מצליחה לחשוב על שום דבר. היא רק מעצבנת אותי. עד שהיא קמה בבקר, אני כבר עצבנית. כל דבר צריך להגיד לה לעשות עשר פעמים. היא חולמת ומתלוננת בלי סוף. 

היא כל הזמן "עושה דווקא". 
בבית ספר יש מלא תלונות, וכל הזמן אני פוחדת לקבל טלפון מהיועצת. 
אחרי הצהריים יש מריבות אינסוף על הכנת שיעורים, ואחר כך על התארגנות לשינה. הבית הפך להיות שדה קרב, ואני עייפה ומותשת. 
בנוסף, על כל דבר היא מתרגזת וזועמת, וכל הזמן צריך להפריד בינה לבין אחיה. 
אני לא יכולה יותר "כך אמרה האם, ושתקה. 
"את צודקת "אמרתי אבל, שתדעי, שרוב ההורים לילדים עם בעיית קשב מרגישים כך, אבל הם טועים בדבר בסיסי אחד עליו אני רוצה לפרט במאמר זה. 
הילד לא "עושה דווקא".

המוח שלנו מחולק למספר חלקים. חלק האחראי על מערכת העצבים, חלק על החושים, חלק על הרגשות וחלק על תגובות תפקוד המח ורפלקסים. מעל כולם בקודקוד המח ישנו חלק במח שנקרא לו "המנהל". תפקידו לווסת את האינפורמציה והגירויים המגיעים אלינו מבחוץ, ולהגיב בהתאם. בבעיית קשב,"המנהל" מתפקד באופן חלקי. לעיתים הוא ישן, נח, והוא אינו מרוכז לקלוט את הגירויים או את שנאמר לו. לכן, ילד עם בעיית קשב, יכול מתוך רצון טוב ואמיתי להתארגן, ואז . . . "המנהל" נרדם, והוא נתפס לגירוי מסוים ושולי או למשהו שמפריע לו, ואינו יכול להמשיך ולתפקד במשימה. כך, אפשר למצוא ילד מצחצח שיניים במשך חצי שעה, ועד שלא מזכירים לו לעבור למשימה הבאה הוא ימשיך. או ילד הגורב גרב והתפר בגרב מפריע לו (חלק ניכר מילדי בעיות הקשב סובלים גם מרגישות – רגישות למגע. לתפרים שמוציאה אותם מדעתם ואת ההורים מסבלנותם) והוא אינו יכול להמשיך עד, שתיפטר הבעיה. 

ההורה, שממהר בבוקר, מתרגם את האירועים כאילו הילד "עושה דווקא", מעצבן בכוונה, וכדומה. 

כשאנחנו מבינים, שזה לא הילד אלא בעיית הקשב שלו כל ההתייחסות משתנה. הילד שלכם הוא ילד מקסים, שרוצה שתאהבו אותו, והוא לא קם בבקר עם רצון להציק, לעצבן להרגיז. הילד רק לא יכול לנהל את עצמו, וזקוק למנהל חיצוני שיסייע לו בכך, אתכם ההורים. כשאנחנו מבינים, ש"המנהל" פועל חלקית אנחנו ההורים צריכים למלא את מקומו. ראשית מדברים עם הילד על כך, שהוא מדהים ומקסים ושיש לו בעיה בלהתרכז במשימה, ואתם ביחד מתאגדים נגד הבעיה הזו. 

שנית, מפרטים לפרטי פרטים את שלבי ההתארגנות בבקר. לעיתים לילדים אלו יש קושי במעברים בין שינה לערות, ובלילה מערות לשינה. לכן בבקר, הם זקוקים לזמן ארוך כדי לקבל את הבקר. ובערב הם זקוקים לזמן ארוך יותר כדי לעבור לשינה. ניתן לשוחח עם הילד על כך ולהשכים אותו מוקדם יותר. ובלילה להגדיר את זמן ההשכבה. 

ניתן להפעיל תוכנית טלויזיה, שתהווה שעון-כשהתוכנית מסתיימת אתה צריך להיות לבוש, כשהתוכנית השניה תסתיים אתה בא לאכול. אבל אם הילד צופה בתוכנית ושוכח את המשימה זה לא פתרון. יש משפחות, שבחרו לשים שירים קבועים, וכך בכל שיר הילד יודע מה משימתו. 

ילדים עם בעיית קשב וריכוז זקוקים לסדר. מכיוון ש"המנהל" שלהם נרדם מידי פעם, הם זקוקים לסדר יום קבוע, שיארגן אותם. הם יודעים מה אמור לקרות בכל זמן, כשבבוקר ובערב זה אמור להיות מפורט אפילו לדקות וכך במשך הזמן הם לומדים להתנהל עם הזמן באופן אוטומטי. כך, שגם אם "המנהל "נרדם, השעה או סימן אחר נוסף, תוכנית שהסתיימה, צלצול שעון או שיר מזכירים להם מה הם אמורים לעשות. חשוב להדגיש, אין הכוונה שתגידו להם ב 7:00 אתה קם ב7. 05 אתה ניגש לאמבטיה וכ. אלא לתחום אותם לפרקי זמן עם סימן חיצוני כמו תוכנית,שיר או, שאתם מתזכרים אותם אבל ללא צעקות.

במאמר זה הדגשתי את חשיבות ההבנה, שהילד לא הבעיה אלא, שיש לו בעיית קשב ואיך להתמודד איתה בהתנהלות היום יום על ידי קביעת זמנים קבועים ומסודרים עם תזכורות חיצוניות, שיסייעו לו.

בהמשך נלמד על התמודדות עם בעיות אחרות שהורים לילדים עם בעיות קשב וריכוז נתקלים בהן. אז לנשום עמוק. . . ולהתחיל ליישם.

בהצלחה!

ליצירת קשר ופרטים מלאים על טלי גרברציק