מוכרחים להיות שמח

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ביאן נריה
בואו נעצור שניה. נחשוב. האם אפשר, ולו במקצת, לתחזק בתוכנו את אוירת השמחה? ואיך, תשאלו ובצדק, איך עושים את זה עם שר האוצר על הראש והרקטות מעל?

נכון,העולם כולו חי כיום חיי מתח ודאגות, המציאות משתנה בקצב מסחרר ואי הוודאות שולטת ביד רמה. כולנו חווים אי ודאות בתחום כל שהוא בחיינו ובנוסף יש את ענייני החיים הרגילים – בית,ילדים,זוגיות,בריאות,פרנסה. הדרך היחידה בה נוכל להתמודד עם החיים ביעילות היא לקחת אחריות לידיים וליצור יציבות וודאות פנימית בלתי תלויה.

אז איך עושים את זה?
אני מאמינה כי כולנו מתמודדים עם שלשוה נושאים עיקריים בחיינו: כסף (הגשמה עצמית, קריירה, פרנסה), מערכות יחסים (זוגיות, הורים – ילדים, אחים, יחסים חברתיים שונים, יחסי עבודה) בריאות – עם כל המשתמע מזה. כך שבלי עין הרע חיי כולנו גדושי התרחשויות.

אז היום אנחנו נדבר על שמחה ואשמח להציע לכם כמה דרכים לחיות בתוכה.

כל אחד מאיתנו זקוק לאזכור הזה מדי פעם – שנכון, זו מצווה גדולה להיות בשמחה. אבל כשדברים משתבשים, כשאנחנו מאבדים שליטה על הנעשה, או סתם יום שבו הכל הלך הפוך – קל נורא להטיף להיות בשמחה. לך עכשיו תבצע! אז הנה המדריך לשמח המתחיל:

כל דבר חדש נולד מתוך כאב. זאת עובדה.
אפילו צמח נולד דרך קושי – חשבתם פעם כמה נאבק הנבט כדי לפלס לעצמו נתיב מתוך האדמה? 
או ניצן הנפתח לאט לאט לפרח וקורע תוך כדי את סבך עלעליו? 
ומה אם האפרוח הבוקע מתוך הביצה? 
והפרפר המפעיל את כנפיו לצאת מהגולם? 
ללדת זה כואב. 
גם להיפרד מהשטויות שלנו זה כואב. 
ולשנות הרגלים זה כואב.
ולהבין כי בזבזת את חייך על תסכול, כעס ומלחמה זה כואב. 
ועכשיו תגידי לי – מה, יש לי אהבה חדשה ונפלאה, והיא נולדה מתוך כיף גדול! 
אז מזל טוב לך מותק, ועד 120 אבל כמה כאבת עד שהגעת עד הלום? דייטים אבודים, אכזבות, פרידות, שבתות וחגים לבד וערבי קומדיות רומנטיות עם קופסת גלידה וחבילת טישו? 
כן, לזה בדיוק התכוונתי.

בקיצור, אם הכל נולד מתוך כאב וקושי – יש לנו 2 אפשרויות – לקבל את הכאב כנתון וכעובדה – ולשמוח כי אנו בפתחו של משהוא חדש – או להתווכח עם המציאות ולבכות את המצב. 
לצחוק או לבכות. 
אני בוחרת לצחוק כי הרי הכאב זו עובדה והיא שם בלאו הכי. 
אבל היותי צוחקת מביא אותי לכלל הבא, והוא:
השמחה מחזקת. 
גם זאת עובדה. 

דמיינו לעצמכם שאתם עייפים, אחרי יום מפרך, שרועים מול הטלויזיה סחוטים לגמרי. 
פתאום הטלפון מצלצל ועל הקו מישהו שאתם ממש, אבל ממש אוהבים! 
סורפרייז!!! 
או אם את רווקה והבחור המקסים שפגשת אתמול מצלצל להזמין אותך סרט. 
או שבתכם מודיעה שבדיוק קיבלה הצעת נישואין! 
או שהנכד התחיל ללכת! 
תודו ששכחתם מהעייפות. 
אז כן, השמחה מחזקת. ולכן נתקדם לשלב הבא:
היקום שסביבנו מנפיק לנו ים סיבות נפלאות לשמוח. 
צריך רק לדעת ללקט אותן. 
גם אם תצטרכו בשביל זה לחפש מתחת לשטיח הפרסי המפואר.

ואיך בדיוק אני יכול לשמוח – ישאלו אותי ובצדק אלה שעצובים מתוך הזדהות עם כאבו של אדם קרוב? שאלה מצוינת. 
פעם שאל אותי המורה שלי שאלה היפותטית – – ואם מישהו יטבע לידך – האם תשחררי את ידו או תטבעי איתו יחד? 
זה היה לפני כמעט שלושים שנה ובחרתי לטבוע יחד עם ההוא מתוך סולידריות.
כי לא ידעתי דרך אחרת.
היום הייתי נותנת לזה שם אחר.
נכון.
טיפשות. 
האם זה שכואב לו צריך להפוך גם אתכם לכואבים? 
ואיך בדיוק זה עוזר לו כשאתם עצובים? אמפטיה והבנה שונים מאוד מהזדהות מוחלטת.
מה שמביא אותי לכלל הבא:
חברים, תעזבו את רגשות האשם. 
זה לא טוב לעור הפנים. 
זה עושה אולקוס.
ומיגרנה. 
ועוד הרבה מרעין בישין. 
והכי מבאס שזה לא עוזר לאף אחד. 
מלבד אולי ליצרני התרופות. 
זה הופך אותנו למפגע ציבורי כי לא נעים להיות לידנו. 
ואיך נפרדים מרגשות האשם, שאלתם? 

מיישמים את הכלל הבא:
מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו. 
כי ברגע זה ממש אנחנו מי שאנחנו – וככה בדיוק זה טוב לרגע זה. 
ככה אלהים רצה. 
נקודה. 

איך אני יודעת? כי זה המצב כרגע. 
וכשאלוהים מקבל אותנו כפי שאנחנו, מושלמים לרגע נתון ושואפים לצמיחה – חובתנו לציית! 
ואיך בדיוק עושים את זה?
משחררים את העבר. 
אני יודעת, לא תמיד אפשר לסלוח ולשכוח. 
לעיתים זה קשה עד בלי דיי. 
אז הניחו לסליחה! 
רק שחררו את האחיזה בעבר, תנו לו להיות לצדכם מבלי להפריע לכם להתקדם הלאה ואולי אפילו תוכלו להודות שהוא הוא – העבר המייסר הזה – הפך אתכם למי שאתם היום.
זה קשה. 
אני יודעת. 
היזכרו בכלל הראשון – לצמוח זה כואב. 
נקודה. 

והכלל הבא יעזור לכם להניח לעבר:
הקפידו על חשיבה מקדמת.
חשיבה מקדמת – כי חשיבה חיובית בלבד איננה מספיקה.
כי אם אתם חושבים "אני בריא" כשאתם חולים מאוד – זה שקר מוחלט והמערכת שלנו מסרבת לקבל את זה.
אז חשיבה מקדמת היא לומר לעצמכם כשאתם חולים: "אני מבריא את עצמי" – במקום "אני בריא".
מרגע לרגע גופי מאזן את עצמו בצורה נפלאה.
כל תפקודי גופי משתפרים מרגע לרגע וכך הלאה…
הבנתם את הבדל? מצוין, בואו נתקדם:
צרו חופש פנימי.

חשיבה מקדמת מאפשרת להפוך כל מצב למצב צמיחה וזה חיובי לכשעצמו. חשיבה מקדמת מאפשרת לנו לשחרר את התלות בנסיבות חיצוניות ולהקפיד להיצמד לנתיב הצמיחה שבחרנו, הרי הבנו כבר שהבחירה לצחוק או לבכות – תלויה אך ורק בנו.

איכות המחשבה היא זו היוצרת את הווייתנו. חשיבה ואנרגיה הן כמו בצק עלים – מלא מלא שכבות להן ניתן להוסיף מלח או סוכר וכל תוספת העולה בדעתנו, על פי בחירה. הבצק לכשעצמו חסר טעם לחלוטין. אנחנו הם אלה שנותנים למחשבות את טעמן – מר או מתוק, מעצים או מוריד. ואחרי שנהניתם מפרי עמלכם, הכלל האחרון: נהניתם? ספרו לחברים! נכון שכולכם מכירים לפחות מישהו אחד עם עיניים מחייכות?
כמה כיף לכם לפגוש אדם כזה!

הכלל הזה יכול להיות מיושם בכל דרך אפשרית – חייכו וברכו, הפיצו אור מעצם שמחתכם, הדביקו אחרים במה שלמדתם והבנתם.
כי מצווה גדולה לחיות בשמחה!
עכשיו רק קלטתי שהכותרת היא "המדריך לשמח המתחיל"