מזל אריה וסמליות הצבע הכתום

מערכת אלטרנטיבלי
האריה מקרין כוח וחום ומייצג את הנעורים הנצחיים השופעים שמחת חיים ואופטימיות. האריה שומר על פרטיות, ויקפיד תמיד לשמור על מרחק בינו לבין סביבתו.

מזל אריה מייצג את הכוח הבלתי מעורער, את גיל הבשלות 28-35 , את אונות הזכר השולט בחייו, אך מניח לטבעו האמיתי להתבטא. לאריה כוח רצון עז. מזל אריה משתייך ליסוד האש, והכוכב השולט עליו הוא השמש. מזל אריה שולט בגוף האדם על הלב ועל חוט השדרה. 
תקופת האריה חלה בעיצומו של קיץ, כשהצומח נמצא בשיא פריחתו ובשלותו. זהו שלב שבו האדם בטוח בזהותו, אך עדיין לא מובטח לו מקומו בחברה.

האריה מקרין כוח וחום ומייצג את הנעורים הנצחיים השופעים שמחת חיים ואופטימיות. האריה שומר על פרטיות, ויקפיד תמיד לשמור על מרחק בינו לבין סביבתו. בכל אחד מאיתנו מנמנם האריה שלא אוהב שיטרידו את מנוחתו, אך אי-שם במעמקי הוויתו הוא דרוך ונכון לזנק אל מעגל ההכרה. אין ספק שהאדם חי באמצעות הכרתו, וכאשר הוא מאבד אותה, הוא מחוסר הכרה. 

באמצעות ההכרה, מתבונן האדם על הנעשה בתוכו והופך למשקיף. כאשר ההכרה האנושית נוגעת בקרניה של השמש הפנימית, היא מאירה את השכל ואת ההבנה ומעדנת את אורה הנצחי של הנשמה. ואולי, המגע שנוצר במוח עם דרגת ההכרה הגבוהה יוצר את המחשבה הנכונה. הכרה זו נמצאת במצב של נמנום אצל כולנו ומבקשת להתעורר. 
קרינת האריה בגלגל המזלות דומה לקרינת השמש בלב הגלקסיה. כבעל חי נחשב למלך החיות. בשאגתו המאיימת, מוכיח האריה לכל, את עוצמתו, את שליטתו, את תפארתו, את האונות שבו ואת הדרתו. 

האריה הוא יצור המבקש שיכירו בו ובדרך התבטאותו הייחודית. הוא מייצג את השליטה ואת המשמעת העצמית, את חינוך הילדים, את האמביציה, את הגאווה, את ההתעלות על עצמו ואת עולם המשחק והתיאטרון. אש האריה משתוקקת לבעור, לשגשג ולצהול, היא מתנפצת לכל עבר ובא לידי ביטוי בתיאטרון, במוזיקה, במשחקי האהבה ובאומנות החיים.  
בדומה לטלה, גם אריה הוא סימן אש, אך אש האריה איננה מתלקחת ואיננה מבזיקה לרגעים ספורים בלבד- זוהי להבה פנימית הפורצת ממרכז ההוויה לאורך זמן ממושך. קרינתה שופעת ויציבה, היא מפגינה כוח שליטה מאופק. היא מתפשטת בבטחה, מעריפה ומאצילה את אורה בנדיבות לכל. זוהי שמש אוגוסט הלוהטת של ימי הקיץ החמים ומלאי האור, זוהי שמחת החיים במלוא מובן המילה. 

סימני האש להוטים שיכירו בערכם. חשוב להם להוכיח את עצמם, להתקיים בזכות עצמם ובכך לסייע לזולת להכיר בערכו. אך כדי ליצור מגע אמיתי עם האחר, על האדם לאהוב קודם כל את עצמו. אם האח הפנימית של האדם אינה בוערת, באיזה חום ישפיע באהבת האחר? טבעה של האש היא לבעור, אך הלהבה אינה תמיד מודעת לעוצמתה או לדקויותיה. לעיתים, כאשר האש משתלהבת, היא מתעלמת מקיומם של האחרים. המודעות מאשרת לאדם לשלוט בחייו ולנווט אותם. כמו כל אלמנט אחר, גם את האש יש להכיר וללמוד – מהן סכנותיה? איך שומרים על הגחלת? ומה עושים כשהיא מתעצמת או שוככת? את אלמנט האש מייצגת בטבע השמש.

השמש מחממת ומחייה, בעזרתה נובטים הזרעים, פורחים הפרחים ומבשילים הפירות. אך כשם שהיא מעניקה חיים היא עלולה אף לקטוע אותם. האש חורכת את האדמה ואת הצמחייה, שורפת את עורנו, מייבשת את המים ומדללת את האוויר. ביסוד האש מתגלים עוצמות נפלאות מעין האדם: האש נשרפת, מתלקחת, מאירה, מצטמקת, פגה ונעלמת כעשן,היא ממיסה, מתיכה והופכת את החומר – מקשיח לנוזל, מנוזל לאדים ומאדים לגז. גם ביסודות אחרים, כמו האוויר, האדמה והמים מצויים כוחות מופלאים, אולם כוחה של האש עולה על כולם, – היא מסוגלת לבדה לשנות לחלוטין את החומר. האש היא היסוד החזק והיעיל ביותר לתהליך השינוי. היא מסמלת את האמונה ואת כוח ההשתנות. בתרבויות עתיקות, בחניכה הרוחנית,- תלמידים התבקשו להוכיח את יכולתם בלעבור טבילת אש, ובתרבות המאייה והאצטקים – הסגידה לשמש ומתן קורבנות לאל השמש. 

באדם מתגלים שני סוגים של אש: להט התשוקה הבוערת ואש התמיד-עבודת הקודש אל ליבו של הבורא. תאוות הבשר היא המכלה את האדם ומוליכה אותו בדרך ייסורים,אל המחשכים העמוקים בתוך עצמו.  
אש הקדושה, חושפת את סודו של שינוי החומר: תחילה היא משנה את החומר בעולמו הפנימי ואט אט השינוי נותן את אותותיו בעולם החיצון. האש קשורה לשמש, לאור לחום ולאהבה.

משולש האש הם – טלה, אריה וקשת. 
הטלה – אחראי על הראש ומייצג את המחשבה.
האריה – מפקח על הלב ומייצג את האהבה.
הקשת – אחראי על השוקיים, מייצג את התנועה, את הפעולה, את מימושם של הרעיונות ואת הרגשות המצויים בתוך החומר. 

הקשת – הוא האדם השולט בדחפיו בעזרת שכלו. ניצחון זה התאפשר לו בשל הישגיהם של הטלה והאריה. שוכנת באדם הדואליות, מחד – שוכנים בתוכו החיה השורדת, האגו, הדחפים הפיזיים והמשיכה לאדמה, מה שמכונה "האני הנמוך", ומאידך – עיניו נשואות השמימה, הוא עשוי בצלמו של הבורא, הוא רוחני, יוצר מעצם הווייתו ושואף לשלמותו של טבעו הרוחני "האני הגבוה". האדם – שתול כעץ באדמה וראשו נישא לשמיים, זהו טבעו, ולכן הוא נאלץ ללמוד לחיות עם שני הכוחות שבתוכו. יש בו הקושי להיפרד מטבעו החייתי ואף לא לדכא אותו. עליו ללמוד להקשיב לצרכיו, להבין שנפש החיה שבו, היא מקור החיות שלו, על כן עליו לעדן ולהאציל אותה. אנרגיית האני הנמוך נועדה מטבע בריאתה לשרת את משאלות הרוח, את הנשגב והנעלה. זוהי הדרך שבה האדם ילמד לחיות עם נפש החיה שבתוכו ויוכל לתת ממיטבו.

הטלה – מתואר לעיתים קרובות כשה המעלה את עצמו לעולה, הקשת משתמש בסוס כדי לשרת את האידיאל שאליו הוא נכסף, והאריה – מגשים עצמו בנתינה טוטאלית.

האריה מקפיד על נוכחות מלאה, הוא ממלא את החלל בחום ומקרין סביבו אווירה תיאטרלית מאד. יוצר מטבעו ואוהב את משחק החיים ואת המגע. האריה שומר על טוהר מידותיו, על טוהר ליבו, על הספונטאניות ועל פליאתו של ילד, אך הוא גם פגיע ושביר כמותו. 
היצירה עבור האריה היא צורך ואינו יכול לחיות בלעדיה. יש בו היכולת לעורר ניצוצות אשר הוא מצית בעיניהם ובליבותיהם של הסובבים אותו, בהעדר העידוד והערצה האריה נחלש, וזוהי חולשתו. אושרו של האריה תלוי ביכולתו להרעיף מזוהרו על כל הסביבה. הוא כריזמטי ומנהיג מטבעו, "וכמלך" המולך על סביבתו לא יפעל בניגוד לזרמי החיים. יש בו הכישרון לחיות את הרגע במלוא העוצמה ולהפוך הנאה מכל מצב, מכל רגע, מכל אדם. האריה הוא מחנך טבעי. הוא אוהב ללמד, ההוראה מאפשרת לו לחלק בנדיבות מהיש שבו. שליטתו תפתח אותו לאהבה ללא תנאי ולאהבה. 

האריה הוא החלטי, תקיף, יציב ומהימן ובדרך כלל אינו ניתן להשפעה. מאד ישיר בדבריו וכנותו לעיתים פוגעת. התנהגות זו נובעת מהצורך להיות בעל סמכות, להשפיע ולהקרין על סביבתו. יש בו את היכולת להעניק לזולתו את ההרגשה שיש על מי לסמוך. עבור האריה, לחיות פירושו – לפעול, להגיב בספונטאניות ובמודעות לכל מצב נתון. כוח הרצון היא מילת המפתח. 
תגובותיו הן אינטואיטיביות מבלי שיעברו בהכרח את כוח המחשבה. האריה מיישם במהירות, בדייקנות וביעילות, ואת הבעיות והקשיים שיתעוררו, הוא פותר תוך כדי עשייה. הוא בנוי ליזום, ומפלס את דרכו בשליטה ובדעה צלולה בזרם נהר החיים. 

השמש: 
השמש, הכוכב השליט על מזל אריה. סמלה של השמש הוא עיגול ובמרכזו נקודה שהיא לב השמש המקרין והמגנטי. זהו לב היקום המכיל את האהבה הקוסמית ונושא לבדו את כל מערכת השמש. השמש הפיזית, הנחשבת באסטרונומיה לכוכב, אינה אלא מסה של לבה רותחת, כדור אור זהב זה נמצא במצב של רתיחה מתמדת, בעקבות התרחשות אלקטרומגנטית, מתפשטת האנרגיה והופכת לאור.

השמש מקיפה את גלגל המזלות, ובמהלכם היא יוצרת את עונות השנה, את הימים והלילות. בעת הופעת הקשת בענן, נשבר אור הכרומוספרה ובזכות מיסוך הגשם הוא נראה לעין האדם. כל צבעי הקשת מתייצבים בזה אחר זה בסדר קבוע: מאדום לכתום, לצהוב, לירוק, לכחול, לאינדיגו ולסגול.

באסטרולוגיה מייצגת השמש את הדחף הבסיסי הטבוע בכל אדם להיות מודע ולהגשים את עצמו. היא מאפשרת לאדם לפתח את עצמו בצורה הגיונית ועקבית ולבנות אגו שקול השולט בכוח רצונו ופועל בצורה חיובית. במפת הלידה, השמש היא הכוכב החשוב ביותר, היא יוצרת בתוכנו את האישיות המייחדת אותנו, את חזיונותינו ואת משאלת ליבנו. מיקומה בשעת הלידה קובע את השתייכותנו למזל זה או אחר, את מבנה אופיינו, את בחירותנו ואת מכלול אמונותינו.

כפי שהירח מתגשם בכסף, כך, כל סגולות השמש מתגשמות בזהב. הזהב נחשב למתכת המושלמת והיקרה מכל המתכות. הוא זוהר כאור, ולפי מסורות עתיקות, הוא האור עצמו. הוא מלכותי ואלוהי, הוא מייצג את הידע, את ההארה, את הנצח ואת השלמות. בתחום הריפוי, הזהב משפיע על כוח החיות, על האמון בעצמנו ובאדמה הנושאת אותנו. פראצלזוס, רופא ואלכימאי שוויצרי מהמאה השש עשרה, אמר: "יש כל כך הרבה עוצמה בזהב שהוא מחזק את הגוף, מעצים את הלב ואת זרימת הדם, מחדש ומחיה את הטבע ומרפא את כל שחולה. הזהב הוא פרי הריון ממושך של השתנות החומר". 

האלכימיה מבוססת על עיקרון זה. האלכימיה עוסקת באומנות הטרנספורמציה, ההתמרה – הפיכת האלמנטים מצורתם הגסה לצורתם העדינה יותר. הפסיכולוג קרל יונג, אימץ את רעיונות האלכימיה כטרנספורמציה של הנשמה ביחס לגוף. בעבודת האדם על עצמו, מסוגל האדם לעדן ולהאציל את נשמתו.

ניתן לומר, שהתמרתו ושינוי צורתו של הבדיל לזהב, תואמות את המתרחש אצל האדם בשעה שהוא משתנה מבחינה רוחנית, העיקרון האלוהי שב לחיות במעמקי גופו עד שהוא מאיר אותו והופך אותו לאור. הזהב, בהיותו תמציתה ומהותה של הנחושת האדומה, נהפך לאבן הבניה הקוסמית החשובה ביותר ולערך היציב ביותר בחיי האדם, המקנה לו ביטחון ואושר בסיסי.

כמו הזהב, השמש מעניקה חיים, אור ובריאות, אך בשקיעתה לעת ערב היא מותירה אותנו בחשיכה, במעמקי הלא נודע. מאור לחושך, מחושך לאור, המעברים התמידיים האלה ממלאים ללא ספק תפקיד חשוב בגורל האדם. ביום הראשון ברא אלוהים את האור הראשוני הנסתר, שאינו נראה, ורק ביום הרביעי ברא את שני המאורות: השמש והירח. 
בתפיסה הקבליסטית, אינסוף אור קדם לבריאת העולם והיה הצעד הראשון ליציאה מן התוהו ומן החשכה. כשם שקדמה החשכה לאור, כך קדם הלילה ליום. 
גם העובר, לפני צאתו לאור העולם, מתהווה בחשכת בטן אמו.

אנרגיית השמש, ממריצה את עולמו הרוחני של האדם, מסייעת להתפתחות כוח הרצון שלו, מחממת את נשמתו ופותחת בפניו את שערי הידע. מאז ימי בראשית בתרבויות העתיקות, בני האדם מקשרים את הלב עם הזהב ועם סגולות השמש. הלב יוצר מגע ספונטאני של סימפטיה או אנטיפטיה, האריה מסוגל לחדור ולגעת בהווית נשמתו של הזולת. חדירה אינטואיטיבית זו נותנת בו בטחון, מזינה אותו וממלאת אותו במודעות פקוחה ובהירה.

אנשי השמש מקשיבים לליבם והולכים אחריו. השמש נוצרת בתוכה אנרגיה אינסופית המשפיעה בצורה חיובית על כל תהליכי החיים. שימוש לא נכון באנרגיה זו עלול לגרום להרס ולשרפה, ולבזבוז אנרגיה לריק המכלה את כחותנו וגורם לתחושה של ריקנות ואובדן. 

הצבע הכתום:
הצבע הכתום מתקבל באמצעות ערבוב האדום – צבע החיות, הפעולה והמלחמה, עם הצהוב – צבע האינטלקט. כתום הוא צבעה של השמש.
הוא הנקודה המאזנת בין רוח האדם לבין יצר החיים. הכתום יכול להתגלות כאהבה נשגבת, כפי שהנזירים הבודהיסטים לובשים את שמלתם הכתומה, או להיות לסמל ניאוף. הכתום מסמל את כוח היצירה, את הדינמיות השמשית, את הבריאות, את הקדושה, את האינדיווידואליות, את הגאווה, את היהירות, את העזרה לזולת ואת האמונה. הכתום מעצים את החיונית וממריץ את סגולות השמש: הנדיבות, אומץ הלב, האופטימיות והיצירה.
כצבעה של הבריאות, הוא קשור בהכרח לריפוי, הוא מעורר בתוכנו את העניין ואת הצורך בחברה. הוא מגיש את שירותיו לעזרה ולכל אדם הנזקק לעזרה. שימוש מוגזם בצבע כתום עלול ללבות אמביציה מנמנמת, התנשאות, בוז לזולת, תשוקות ומתח מיני, ולהגביר את חום הגוף.

לצבע הכתום, השפעה טובה על כל הקשור למערכת העיכול, לבעיות במיניות אצל שני המינים, לאלרגיות, לבעיות אכילה, ולמחלות אוטואימוניות, לקשיים בתנועה, ולמצבים של ירידה באנרגיית החיות. 
בעץ החיים הקבלי, הספירה תפארת היא מקום מושבה של השמש הזוהרת והקורנת ביופייה,בפאר והדר. בעץ החיים היא פועלת בדומה ללב – בגוף האדם ולשמש – בלב היקום.
ספירת תפארת נמצאת באמצע הדרך בין השמים לארץ, בין הספירה מלכות לבין הספירה כתר, ממנה יוצאות ואליה שבות כל האנרגיות של עץ החיים ושל מערכת השמש. כל נתיביו של עץ החיים (מלבד הספירה מלכות) מובילים לספירה תפארת, ואולי היא מובילה אותנו ישירות אל כל הספירות. היא המרכז, הלב הרוקם את הכרת האדם.

תפארת מרכזת את כל ניסיונות החיים המתרחשים בספרות האחרות, מאזנת בין עמוד הדין לבין עמוד החסד ויוצרת ביניהם הרמוניה.
זהו המרכז שהאדם בא במגע עם טבעו הרוחני, ממרכז הוויתו ניתנת לאדם אפשרות להכיר את עצמו, את ייחודו ואת מהותו. ניתן לומר, שזהו המרכז בו ניתנת לאדם את האפשרות לקחת אחריות על חייו ואת כל האמצעים על מנת שיצור ויוביל אותו להגשמת חייו.

להתמזג עם השמש, משמעו: להניח לקרניים לחדור לתוכנו, להמיס את מגננותינו, לפתוח את לבנו ולהזין את הוויתנו. לספוג את אורה ואת אהבתה, את טוהרה ואת בריאותה, את נדיבותה וטוב לבה, את חוכמתה ואת בהירותה. הספירה תפארת, נמצאת ברוח האדם בנקודה המקשרת בין הנמוך לגבוה. היא פועלת על הרגשות, מסייעת להם להשתנות ומאפשרת לנו את השליטה בהם. היא פותחת בפנינו את שערי ההיגיון הצרוף ובעזרתה יש ביכולתנו לחבר את משאלות הרוח עם צרכיו הפיזיים של הגוף.

השמש בונה את הכרתו של היחיד באמצעות ההשפעות הפלנטריות שהיא רותמת לשירותה. כבני אדם, אנו לא מעיזים לעמוד פנים אל פנים אל מול השמש הפנימית בתוכנו מפחד העיוורון. אולם, האדם שישכיל להתגבר על הפחד ויחצה את המראה, האדם שילמד לאהוב את עצמו ולהתרכז בטבעו העיקרי, יוכל להתבונן במתרחש בחייו בשוויון נפש ולהקרין כשמש את אהבתו לכל הסובב אותו.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על שולמית רונן
מאפייני הצבעים מתוך הספר "בקצב היקום" באדיבות רבקה כהן.
ניתן לרכוש את הספר בהוצאת יהל