האם מעמד הנשים שווה באמת? העצמה נשית על פי הקבלה

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון
האם נשים באמת חכמות ורוחניות יותר מגברים ומה חשבו בעבר על נשים ומעמדן?

הדעה הרווחת בקרב הציבור בכלל, ובקרב הגברים בפרט, אודות מעמד האישה בכללותו מצביעה יותר מכל על חוסר אהדה ופרגון כלפי המין הנשי. כל אלה נובעים מתוך בורות ופחד המובילים לחוסר מסוגלות לראות באישה ישות עצמאית שונה ומעל לכל… שווה.

לצערי הרב החברה המודרנית עם כל הישגיה הרבים לא השכילה להפנים את העובדה כי יש להתייחס אל האישה כשווה בין שווים ועדיין עינינו הרואות את מקרי האפליה הרבים אותם האישה חווה הן בתא המשפחתי והן במקומות העבודה. היהדות כדת מחנכת לא הניחה לעניין מהותי זה להתנהל באופן רדוד וחסר אחריות ומלמדת על מבנה נפשה של האישה באופן המחייב התייחסות מיוחדת ושונה לסיפוק צרכיה הייחודיים.

אף על פי העובדה כי כל הכתבים, ההלכות וההתעסקות בקודש (לרבות תורת הקבלה) היא נחלתם הבלעדית של הגברים, קיימות ברובד הפשט הלכות ברורות מאוד וברובד הסוד ידיעות עמוקות אודות מעלותיה הרבות וסגולות נפשה של האישה ועל כוחה להיטיב עם הגבר אף יותר מיכולתו להיטיב עמה.

מאז סוף המאה שעברה צצו ברחבי העולם תנועות רבות לקידום מעמד האישה שחרטו על דיגלן את הסיסמה "נשים וגברים זהים בנפשם". אותן קבוצות נמרצות עסקו בלהט בדרכים להוכיח את שוויון הזכויות בין גברים לנשים ובקידום מעמד האישה בחברה ובתא המשפחתי. לשיטתן, כולנו בעלי נפש שווה והשוני הקיים בין נשים לגברים הינו שוני נרכש המייצג דרכי חינוך וערכים תרבותיים. תנועות אלה החלו דרכן באירופה ובארה"ב ואט אט חלחלו לתודעה הגלובאלית ומצאו את דרכן אלינו לארץ ומאז השאר היסטוריה. הרצון למימוש שוויון הזכויות בין המינים היה בבחינת תגובת נגד לאפליה הקיימת ביחס לנשים בציבור.

אולם, לעניות דעתי הפמיניזם המסורתי חטא בדרכו. הוא ניסה לטשטש בקיצוניות את סממני הנשיות הטבעיים. כפועל יוצא הוא דיכא איכויות ייחודיות נפלאות המאפיינות את האישה מעצם טבעה ומהותה. טענותיהן בדבר אפליה וחוסר שוויון הזדמנויות במקומות העבודה הוכחו כנכונות הואיל והמציאות מוכיחה כי נשים מסוגלות להחזיק בתפקידים בכירים מאוד ובהצלחה רבה. אך לבוא ולטעון כי מבנה נפשה של האישה זהה לזה של הגבר, זוהי טעות יסודית. ברצוני לומר כי ישנם המבססים את עליונותם אל מול האישה על סמך שברי ידיעות, פרפראות וחידודי לשון חלולים ולשיטתם מציגים את היהדות כדת מפלה הדוגלת בחוסר שוויוניות.

גישתם מעידה על בורות ובדבריהם הנלוזים הם גוררים את היהדות את עבר תהומות מבוכה קשה. לשיטתם, דעתה של אישה לוקה בחסר והיא פחותה מזו של הגבר. בטעותם הם נסמכים על דברי חז"ל שלימדו כי "נשים דעתן קלה". לעומת זאת חז"ל בעצמם לימדו כי "נתן הקב"ה בינה יתרה באשה יותר מאשר באיש" (מסכת נידה,מ"ה) וכאן המקום להסביר את שני המשפטים שנתפסים בטעות כבעייתיים. "נשים דעתן קלה"" – הרי אם חז"ל טוענים שלאישה ניתנה בינה יתרה כיצד הם יכולים לסתור את עצמם באומרם "נשים דעתן קלה" ולקבוע את נחיתותה למול הגבר? סימן שיש כאן כוונה אחרת. "דעתן קלה" משמע כי דעתן של הנשים אינה כבדה, אטומה ומקובעת כדעתם של גברים ומשום שניתנה בהן בינה יתרה הן מסוגלות "להתרומם" מעל עולם החומר, לראות את הדברים מגבוה ובאור שונה ובכך להגיע להשגות רוחניות גבוהות. כך שהן קולטות וחשות את עוצמת הקדושה מבלי הצורך באמצעים חיצוניים. אגב, זו גם הסיבה העיקרית שנשים  פטורות ממצוות תפילין שפירושה ההתקשרות של האדם עם האור העליון.

כעת נתעכב על המילה בינה (נקבית) ונבדיל אותה מחכמה (זכרית). ובכן, את החוכמה השכלית (בשונה אגב מחוכמת הלב) אגדיר כאסופה של ידיעות נרחבות בקשת רחבה של נושאים. שהרי אדם חכם מוכרח להיות בעל סקרנות בריאה ומוח צמא לאינפורמציה בתחומי עניין מגוונים.

בשונה מכך הבינה (מלשון תבונה) מבטאת כושר אבחנה דק בין עיקר לתפל, מעין שביל שוטטות ברחבי עולם החוכמה, ובמהותה מייצגת את ההתבוננות העמוקה לפרטים ללא כל קושי ניכר לזהות היטב את עיקרי הדברים. תפקידה המרכזי הוא לשאול כיצד ניתן להוציא מן הכוח אל הפועל רעיון תיאורטי בדרכו למימוש בדרך מעשית. כלומר נועדה לרקום תהליכים שהיו עד כה בגדר פוטנציאל ולהתוות את הדרך ליישומם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". הבינה נמשכת מהחכמה ותפקידה להגדיר את המטרה באופן ברור כך שאלמלא הייתה קיימת האדם היה עלול למצוא עצמו בתוהו ובוהו ובכאוס מוחלטים. ובכן, הבינה ניתנה באישה קודם ולפני שניתנה באיש. זוהי עובדה מוגמרת שלגביה אין הדעות חלוקות בקרב חכמי הקבלה. אגב, זאת הסיבה שגיל מצוות אצל הנער הוא 13 בעוד שאצל הנערה הוא 12, ממחיש את הבגרות הנפשית ויישוב הדעת אצל האישה טרם הופעתה באיש.

הנחת היסוד בקבלה קובעת כי האישה מעולם לא הייתה נחותה מהגבר ולכן אין צורך בשוויוניות גורפת. נהפוך הוא במקרים רבים היהדות פוטרת את האישה ממצוות רבות בהן מחויב האיש, ומחשיבה את האישה נעלה יותר.

הקבלה מלמדת שבכוחה של האישה להקרין מכוח מזלה על הגבר, היא זו שמאפשרת לו להתקדם ובמידה לא מבוטלת אחראית על הצלחתו מן במישרין ובעקיפין וכל זאת כאמור מן ההיבט הרוחני המסוגל אף להשפיע על הגשמי. דומה כי למרות הכול קיים סיכוי קלוש לנסות ולהכיל בהגדרה אחת קולעת את מהות נפש האישה ויובן למעיין כי כל הנאמר הוא בבחינת קצה הקרחון בדרך להכרת סוד הקסם הנפלא שבנפש האישה.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון