משמעות חג החנוכה – חיים מלאים אור

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון
מהי המשמעות הרוחנית של חג החנוכה וסמליו?

עוד ימים מעטים והחנוכיה תושלם ותזרח בבתי ישראל כעדות לניצחון המכבים על היוונים והמתייוונים והצלת העם היהודי מכיליון ומטמיעה בתוך התרבות השלטת בתקופה ההיא. יצחק אהרון מציג פן נוסף על חנוכה ומלמד שמכבים ויוונים הם לא רק דמויות היסטוריות.

חכמת הקבלה גורסת כי מלבד הסיפור ההיסטורי עלינו לדעת כי לחנוכה, כמו ליתר חגי ישראל, משמעות סימבולית הקשורה בנפש האדם. על פי המקובלים, חנוכה מסמל את המדרגה הרוחנית הראשונה שרוכש האדם בחייו וכל כל הסממנים הנקשרים בו כמו: מכבים, יוונים וכו', אינם אלא סימני דרך בהתפתחות נפש האדם. היו שטבעו את הביטוי "האדם – עולם קטן, העולם – אדם גדול" כך שעל דעת חכמי הסוד, כל אדם הוא מעין דגם מוקטן של המציאות השלמה המוכרת לנו מן החוץ. כלומר, מקבץ הכוחות הפועלים ומפעילים את האדם מן החוץ מטרתם להוביל אל המדרגה המתוקנת שצריך האדם לרכוש במרוצת חייו.

בחג החנוכה חכמת הקבלה מבחינה בין שני רצונות קוטביים המצויים באדם. אותם רצונות הקרויים באופן סימבולי "מכבים ויוונים" פועלים בדיסהרמוניה מוחלטת ואינם יכולים לדור בכפיפה אחת עד אשר אחד מהם יוכנע אך לא יתבטל. ויירתם על כורחו להשגת התפתחות רוחנית מיטבית. היוונים ,כוחות החושך מייצגים את הידיעות הרציונאליות, הידע הנרכש, החכמות החיצוניות והפילוסופיות השונות המקבעות באדם את המחשבה הקרה הגורסת כי אין טעם וצורך לתהות אחר מטרת הקיום. החיים קצרים ויש למהר ולנצל אותם עד תום. תפיסה זו מצמצמת את האדם להתבוננות ממוקדת בתוך עצמו מבלי יכול מעשית לצאת מתוך ה"אני" אל עבר הזולת.

לעומת זאת "המכבים", כוחות האור, הם האנטיתזה המוחלטת "ליוונים" ומייצגים את הרצונות הפנימיים הבוערים באדם ודוחפים אותו אל עבר בקשת חיפוש ומשמעות לחיים ולהבין את סודם הנסתר. המכבים לא יסתפקו בתאוות העולם הזה ובמילוי הצרכים החומריים בלבד. לשיטתם קיימת משמעות ערכית-רוחנית לחיים וכל ניסיון לשוות להם פן מובהק אחר נתקל בדחייה ובסירוב. הרצונות הפנימיים מתעוררים ותובעים מן האדם לגלות את סוד החיים הנצחיים. חיש מהרה פורצת מלחמה פנימית בנפש בין שתי השקפות עולם מנוגדות. אותה מלחמת חלשים מול חזקים מזכירה את מלחמות דוד בגולית ומשה בפרעה ואת תוצאותיהן. המכבים מדירים את רגלי היוונים מעל לבמת השלטון בממלכה הקרויה "אדם" ומעוררים ניצוץ רוחני ראשון בנפש. יריית הפתיחה נורתה עם התעוררות הנקודה הרוחנית בלב האדם ומכריזה על תחילתה של דרך חדשה. "כגודל החשק כן גודל המניעה" בשלב זה, על אף התעוררות הרצונות, אותם יוונים מונעים ומסכלים כל ניסיון להיפרד מעולם החומר ולפסוע בשערי עולם הרוח. שהרי כל פסיעה בדרך זו ממוטת עוד לבנה בחומת החומר ומאיימת על יציבותה.

בתחילה, אותו ניצוץ המבעיר את תחילתו של המסע הרוחני,נראה חלש ,פעוט וחסר סיכוי למול גודלו ואימתנותו של הרצון האגואיסטי המגושם והשתלטן. אך בו ברגע שזיהה האדם את הרצון המתעורר מתקבצים ניצוצות נוספים ומבעירים את הכוח הטמון בו. בחג החנוכה מסופר על מלחמת "מעטים מול רבים" או אם תרצו אגואיזם מול אלטרואיזם. ר' נחמן אמר "הנה עומדים בפני האדם שני חבלים. חבל קדושה וכנגדו חבל טומאה והבחירה חופשית.." כוונתו לומר שהאגו הלא מרוסן דוחף למציאות המצומצמת של סיפוק רצונות כאן ועכשיו (טומאה). ולמולו עומדת הבחירה להשיג טעם אמיתי לחיים על ידי השתחררות מכבלי האגו ורכישת תכונת ההשפעה והנתינה לאחרים (קדושה). חכמת הקבלה מלמדת כי בחנוכה הסימבוליקה של "חנוכת בית המקדש" הינה רוחנית ומבטאת את בניית בית המקדש בנפש פנימה. מי שהצליח לתקן את רצונותיו מרצון לקבל לעצמו, לרצון לקבל על מנת להשפיע לזולת הוא מי שזכה להקים את בית המקדש הפרטי שלו. בשער הכוונות חלק ב' דף שכ"ח מסביר האר"י שנרות החנוכה מורידים אורות עליונים לעולם הגשמי ומזינים אותו. עוד הוא מוסיף ואומר כי את החנוכייה אין אנו מדליקים לזכר הניסים והנפלאות שהם בבחינת תוצאה, אלא לכל אותן סיבות שבגינן אירע הנס הגדול.

חכמי הסוד לימדו כי אם מדליקים נר באמצעות נר דולק אחר, שלהבת הנר המדליק אינה מצטמצמת עקב כך. מצב זה אינו קיים בעולם החומר הואיל והאש,שלהבותיה מבטאות את פנימיות נפש האדם על כלל התחושות, אינה כפופה לחוקיות זו. בדומה לאורו של הבורא הנותן לברואיו ואין נחסר ממנו. מפני שהבורא אין בו עניין של קבלת תענוג לעצמו כי אין בו אהבה עצמית כלל. לכן לימדונו חכמי הקבלה כי הרוצה להידבק בשכינה יצא מאהבה עצמית ויקנה לו אהבת הזולת. ובאופן מטפורי אומר כי אם ברצוני להתחבר אל האור, עלי ללמוד משלהבת הנר כיצד לנהוג נתינה ושיתוף.

כאמור, חג החנוכה בא להאיר לנו את הדרך שבה עלינו לפסוע ולהזכיר שנס "כד השמן" יכול להתחולל בנו בכל רגע שנחליט. כל שצריך הוא רק ניצוץ אחד קטן המקבל חיותו מנרות החנוכה, שאין לנו רשות להשתמש בהם מבחינה חומרית אלא לראותם בלבד וליהנות מהם רוחנית כדי שיאירו את הנפש באור יקרות. אם כן, זהו מהותו של חג החנוכה הבא לסמל את תחילתה של תקופה חדשה שתסחוף אותנו יחד לימים טובים יותר.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון