כיצד להפוך מאבקי כוחות לשיתוף פעולה והעצמה הדדית?

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, אליאן ברט
מאבקי כוחות בזוגיות- כיצד להתמודד עימם נכון ולצאת מחוזקים.

מאבקי כוח ושליטה בזוגיות – כיצד מתמודדים עם משחקי כח בזוגיות נכון ויוצאים מחוזקים ממשבר בזוגיות. כולנו חווינו את המצב בו חילוקי דעות בנוגע לכל מיני החלטות, שוליות או משמעותיות יותר, מידרדרים לוויכוח בלתי נעים, בו נרמסים הכבוד ההדדי והאווירה החיובית, וכמעט מבלי משים אנו מוצאים את עצמנו כעוסים, ממורמרים ובעצם די לבד. בין אם מדובר בחילוקי דעות מול הילדים שלנו, במריבות בתוך הזוגיות או חיכוכים עם עמיתים לעבודה – אתם לא היחידים שסובלים מכך! די לראות את העולם שסוע המלחמות והמאבקים בו אנו חיים, כדי להבין שמאבקי כוחות ושליטה מהווים את אחד הבעיות המרכזיות כיום. איך אפשר לרפא ולהתמיר מאבקי כוחות? קראו על כך במאמר שלפניכם.

לתת לעצמנו את מה שאנו מצפים לקבל מאחרים  
פעמים רבות אנו מצפים לקבל יחס מכבד, חומל, ומיטיב מאחרים ומתאכזבים, אולם האמת היא שעלינו להתייחס כך תחילה לעצמנו. שורשם של עימותים רבים, סמויים וגלויים, נובע מהיעדר נתינה, חמלה, כבוד ופרגון לעצמנו, והתנייתם באישור, הסכמה או שיתוף פעולה מאחרים. הנתינה שלנו לעצמנו ראויה ונועדה להיות בלתי מותנית, והיא כוללת הערכה, כבוד, היענות לצרכים, חמלה וכוונה מיטיבה, שכולם ביטויי אהבה.

כך לדוגמא, אם אני נמצאת במאבק כוחות סביב כבוד שאני מצפה לקבל, עליי לשאול את עצמי האם אני מתנה את הכבוד שאני רוחשת לעצמי בכך שאדם אחר יכבד אותי? זלזול של אדם אחר בנו מעיד, חד משמעית, על המזלזל עצמו, ואם אנו נוטים לקבל את ההשלכה עלינו, היא עשויה להצביע על כך שהכבוד שאנו רוחשים לעצמנו מעורער מלכתחילה. 

וכך, אם אני נמצאת באינטראקציה של מאבק ומאמץ על מי צודק, אוכל לבדוק עם עצמי עד כמה אני בטוחה וסומכת על דעותיי, שיקול הדעת או האינטואיציה שלי. אם הביטחון שלי בעצמי נטוע עמוק, הרי שדעות שונות משלי או זהות, מחזקות או סותרות, לא אמורות לערער אותי. חשוב לציין שאנו יכולים מאוד לסמוך על עצמנו ועם זאת להיות באי וודאות בנוגע לעמדותינו בעניין מסוים. מה שחשוב הוא לא דעתנות אלא יכולת לסמוך על שיקול הדעת וקול הלב.  

כבדו את עצמכם, העניקו לעצמכם הערכה והוקרה על מי שאתם ומה שאתם ראויים לקבל – וכך תהיו פחות מאוימים מפחיתות כבוד מצד אחרים, ותוכלו להציב גבולות כשצריך בלב קל ובטבעיות. סמכו על עצמכם, העניקו לעצמכם ביטחון – ותוכלו להיפתח יותר להכיל דעות שונות בנחת. פרגנו לעצמכם, העניקו לעצמכם הנאה והיענות לצרכים ולרצונות, ותדעו שהתמלאותכם לא תלויה רק באחרים, מה שיהיה פחות מכעיס ומתסכל במצב בו הזולת אינו נענה או נרתם למלא את רצונכם. במקבל לכך, יהיה לכם קל, טבעי וברור יותר שאתם עומדים על מה שברצונכם להעניק לעצמכם, מול אחרים , במידת הצורך, ללא משקעים רגשיים מיותרים.

לחדול מלהאשים, ולרכך תסכול באמצעות חמלה לעצמנו
כפי שאנו משליכים את התסכול מאי ההיענות לעצמנו על אחרים, שמצדם משקפים לנו זאת בהתנהגותם, כך אנו יכולים להשליך גם תסכולים שונים על הזולת, בדרך כלל שלא במודע. מילדותנו אנו רגילים להאשים את אימא בכאבים ובצרות שלנו, כדרך מפלט ונחמה רגעית, אך מידית לתסכולים. ("אימא זה הכל בגללך"). אבל מאחר והאחרים, על כל יתרונותיהם וחסרונותיהם האנושיים, הנם כולם שליחיו של אלוהים, אז כל מה שקורה לנו, גם בעטיו של אדם אחר, הוא חלק מהכוונה האלוהית המיטיבה כלפינו.

הכוונה המיטיבה שמנתבת את חיינו טמירה ונעלמת, וכך, חלקנו נמשכים לבחור בני זוג (וגם את ילדינו והורינו אותם בחרנו מרמת הנשמה), שמאתגרים את המקומות הפנימיים בהם אנו זקוקים להתפתח. לכן, האשמות אף פעם לא יכולות לשקף את האמת במובן העמוק שלה.

במקום לשקוע בתלונתיות והאשמות, ייטיב עמנו אם ננסה לבדוק מה אנו אמורים ללמוד מהאתגר הטמון במצבים שחוזרים על עצמם ומהווים טריגרים למאבקי כוחות, או ממערכות יחסים מסוימות שמזמנות אתגרים שבים ונשנים. 

ברגע האמת, כשאנו מתוסכלים ועצבניים, ניתן להתרכך ולהתמיר את הכעס באמצעות חמלה לעצמנו: לזהות את הקושי, להתחקות אחר מה שאני זקוקה לו ברגע זה. כמו כן רצוי להימנע בעקביות מהאשמות, מתוך הבנה שהן אינן מיטיבות בכל מקרה. 

חידוש מעגל הנתינה והקבלה להתמרת מאבקי כוחות
רק אחרי חידוש הנתינה, החמלה וההיענות לעצמנו, והפסקת ההשלכה, ניתן להתחבר לפתיחה מחדש של מעגל הנתינה והקבלה, אשר נתקע במצבים של מאבקי כוחות. אנו יכולים לפרוץ את מעגל הקסמים השלילי של המאבקים על ידי נתינה לאחר. קל לראות שמה שאנו נותנים לעצמנו קל לנו יותר להעניק לאחרים: כשאנו נענים להזדקקות בשקט או במנוחה – קל לנו יותר להכיל אחרים. כשאנו מפרגנים לעצמנו – טבעי ופשוט לנו יותר לפרגן לאחרים. כשאנו מתחשבים העצמנו, יש לנו יותר אורך רוח, נכונות ומרווח נשימה להתחשב באחרים.

גם אחרים, כמונו, נוטים יותר לתת מעצמם כשטוב להם, נדיבים יותר כשהם בחסד הקבלה, ומשתפים יותר פעולה כשקיימת חמלה כלפיהם. מה שמיטיב עם הקרובים לנו, מאפשר להם להיות במלאות ובשפע, מתוכם אך טבעי להעניק לזולת, ובכלל זה גם לנו.

רצון מיטיב , נתינה מתוך חמלה וקשב לצרכי הזולת, מולידה נתינה כלפינו, וממיסה מאבקי כוחות. בתוך כך, ניתן להתעלות לכדי ראיית האחר בחמלה במצב של מאבק כוחות עמנו, ולהבין מהיכן ההתנגדות שלו נובעת. מאבק עשוי לנבוע מפחד קיומי, מחוסר ביטחון, מצורך בתשומת לב ועוד…. נוכל לסייע לאחר לקבל את שהוא זקוק על מנת להרפות מהמאבק בנו.