מעבדות לחירות בעידן המודרני

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, סיון אליאש בייבה
הסתכלות מחודשת על השעבוד לדרישות החברה והדרך לשחרור ועצמאות.

בהיותו ברחם אמו, חש העובר מוגנות באמצעות מי השפיר העוטפים אותו וחבל הטבור המספק לו את צרכיו הבסיסיים. תחושת המוגנות הפיזית הקיימת ברחם נפגעת ברגע הלידה, או ליתר דיוק מרגע ניתוק חבל הטבור. התינוק שרק עתה יצא לאוויר העולם נאלץ לנשום לבד במנותק ממקור ההזנה שלו וחווה לראשונה את תחושת חוסר המוגנות- תחושת אין אונים. אנחנו כהורים מיד מנסים לספק לו את צרכיו, לעטוף אותו באהבה וחום.

עם התפתחותו, נדרש התינוק להתאים עצמו "בעל כורחו" לצרכיי הוריו המוכתבים על ידי הסביבה והחברה בה אנו חיים. תהליך החיברות מתחיל כאמור בגיל מאוד מוקדם בו הילד נדרש ללמוד להיות ייצור חברתי הלומד להסתדר ולהתפתח בקרב חברת הילדים.

אנחנו כהורים משקיעים הרבה מחשבה לצד משאבים רבים כיצד להעניק לילדינו את החינוך הנכון ביותר, למען יגדל ויהיה אדם בעל כבוד, חברתי, סובלני, תקשורתי ומיטיב עם הקהילה, החברה, משפחתו ועצמו.

כמבוגרים אנחנו גדלים להיות אנשים חברתיים היודעים לתפקד בחברה מודרנית, לומדים להיות אמפתיים, מתחשבים, סובלניים, תקשורתיים ומשתדלים לשרת נאמנה את צרכיה של החברה המודרנית. אולם בתהליך זה קורה לא פעם שאנחנו, מתוך רצון להיות "בסדר" עם הסביבה, מתעלמים או מתכחשים לרצונות ולצרכים שלנו עצמנו. אנו הופכים ל "עבדים" של הדרישות החברתיות. תהליך זה יוצר תסכול ההולך ומתעצם בשעה שכל שאנו חולמים עליו ומבקשים למעשה, הוא להיות מאושרים ולעשות את מה שמתאים לנו. התסכול לצד החלום יוצר קונפליקט פנימי מתמשך, עצום ומייגע.

אנו נדרשים כמעט מדי יום להתמודד בבחירה כמעט בלתי אפשרית בין התחשבות בדרישות הסביבה לבין עשייה על פי דרכנו העצמאית. אולם ניתן וצריך לשלב בין השניים: להיות מודעים לצרכי החברה ובו זמנית לדעת מה טוב לנו. הדרך לשילוב בין שני קטבים אלו הינה לב ליבה של שיטת המג"ן.

באמצעות הפעלת מנגנון הגמישות הנפשית (מג"ן) ש נשחק והושתק כתוצאה מהמצב הקונפליקטואלי שתואר בתהליך החיברות.

עוררות מחודשת של המגן (מנגנון הגמישות הנפשית), מאפשרת התחברות לצרכים הבסיסים של עצמנו, לדברים שאנו רוצים באמת תוך התחשבות בראיית צרכי ודרישות החברה. בתהליך הפעלת המגן, אנחנו לומדים להקשיב לצרכים האמיתיים שלנו עצמנו, להבין את דרישות החברה ולבחור את הדרך אשר תשלב בין השניים בצורה מיטבית. אנו למדים לחזור ולהיות אדונים לגורלנו ושלמים עם מעשינו. תהליך זה מעצים, מחזק ומפתח את היכולות שלנו ובד בבד מבטיח את השגת מטרותינו.

הפעלת מנגנון הגמישות הנפשית הקיים אצל כל אחד מאיתנו ונשחק/ נרדם, הינה הדרך ליציאה מאומללות לאושר, מיגון לשמחה, מריצוי למיצוי ומעבדות לחירות. "וכך אנו חייבים להודות ולהלל: כי הוצאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, מאבל ליום טוב, מאפלה לאור גדול, משעבוד לגאולה." (מתוך הגדה של פסח)

מאז ומתמיד עומד ליל הסדר במרכז חג הפסח. בלילה זה, מסובין ליד השולחן כל בני המשפחה וקוראים בהגדה, המעלה על נס את סיפור יצאת מצרים והמעבר מעבדות לחירות.
נקודת מבט נוספת בביטוי "והגדת לבנך" מאפשרת לראות את הדברים בצורת הרחבת המודעות והעברת ניסיון החיים לעצמינו ולא רק לדורות הבאים.

בני ישראל איבדו את חירותם במצרים ברגע שנכפה עליהם להיות עבדים. הם איבדו את עצמאותם ואת עצמם הן מבחינה מנטאלית, והן מבחינה רגשית. בעולם המערבי, עבדות זו אינה קיימת עוד, אולם תהליך הסוציאליזציה (חיברות) יוצר לעיתים תהליכים של אובדן עצמאות רגשית וביצוע פעולות כרציה חברתית ולא על סמך הרצונות של הפרט.

ויש הרבה דרכים, שיטות ויועצים מנוסים היכולים לעזור ולהוביל תהליך נכון ומקצועי עבורך.