למה אני רואה רק את חצי הכוס הריקה?

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, שיפי לוי
למה אדם אחד רואה רק את חצי הכוס המלאה בעוד שהאחר רואה רק את חצי הכוס הריקה? הכל שאלה של השקפה והאמת היא תמיד בעיני המסתכל.

הפסיכולוג אדלר הפך את הסובייקטיביות לעקרון פסיכולוגי – האדם מוגדר כיצור קוגניטיבי ומה שמפעיל את האדם זו התודעה. התודעה מפעיל את מחשבותיו, התנהגותו ויוצרת את האמונות, והערכים של האדם.        

תודעה – סך כל המושגים, מחשבות, אמונות, חוויות וערכים של האדם כל אלה יוצרים את נפש האדם.

תודעה = נפש האדם. נפש האדם הוא עולם של צורות חשיבה שבאות לידי ביטוי ע"י הרגש. מה האדם חושב – הופך להיות המציאות הנפשית שלו ועל פיה הוא מרגיש ופועל.  
מה שקובע זה לא מה קורה לאדם, אלא מה הוא חושב שקורה לו.

אם כן סובייקטיביות מהי? 
היא התבוננות מזווית ראיה מסוימת, אישית, לא אובייקטיבית, לא מתבססת רק על העובדות אלא על מחשבות, רגשות, ותחושות הקשורות לסובייקט, לפרט (ויקיפדיה, האינצי' החופשית).

מרגע לידתנו אנחנו מתחילים בניסיונות ללמוד את העולם הסובב אותנו, להבטיח את מקומנו והשתייכותנו לעולם ובכך להבטיח את קיומנו, כל אחד מאיתנו חווה אלפי חוויות בחיי היומיום חלקן מעודדות וחלקן מייאשות, חלקן עצובות וחלקן שמחות. כך אנחנו לומדים בדרך של ניסוי ותעייה, אנחנו אוספים התנסויות חוזרות ומסיקים מהן מסקנות. ונותנים פירושים לפי מה שאנחנו רואים, שומעים, מריחים, טועמים וחשים (תחושות). בנוסף להשפעת הסביבה על בני האדם יש להביא בחשבון תנאי חיוני וחשוב: בני האדם שונים ולכן הם מגיבים באופן שונה על אותן חוויות והשפעות – האדם לא רק מגיב הוא מפתח גישה אישית משלו. והגישה שהוא מסגל לעצמו תלויה בזיכרונות הילדות המוקדמות שלו הסביבה היא מרכיב בעל עוצמה רבה, אך נראית לו באופן סובייקטיבי. ולכן הגורם הקובע בהתפתחות האופי איננה השפעת הסביבה, אלא הגישה שהוא נוקט כלפי הסביבה האדם מפתח התנהגות אופיינית, המכונה אופי, ע"י התנגדות או תמיכה, שלילה או חיוב, קבלה או אי-קבלה של הקבוצה שאליה הוא נולד.
          
עפ"י הגישה האדלריאנית הסובייקטיביות באה כתוצאה מתהליך הבחירה של האדם. האדם צריך להבין את המטרה אליה הוא שואף, הוא בודק את הרווח וההפסד בבחירה.
האדם בוחר מתוך מציאות שיש בה גם סובייקט וגם אובייקט. מצד אחד הבחירה נותנת לאדם המון כוח כי הוא מעצב בבחירותיו את חייו אך מצד שני מוטלת על האדם המון אחריות.

אדלר טוען האדם בא לעולם כיצור שלם – גוף, נפש, רוח, אישיות כל אלה יחד פועלים כיחידה שלמה ומורכבת. כל אדם אוצר בתוכו אוצר של חוויות, רעיונות, אמונות, ויכולות אין סופיות, כדי שאלו ישרתו אותו בצורה הטוב ביותר כדי לשרוד.
כיוון שבני האדם שונים זה מזה ומגיבים באופן שונה על אותן חוויות והשפעות. חשוב לקבל את דעתו של האחר מבלי לבטל את דעתי שלי. כלומר אפשר שלא נסכים עם דעתו של האחר, אך נכבד את דבריו, (כי הם שלו) גישה זו מרחיבה את ההיגיון הפרטי של המקבל, רעיון הסובייקטיביות מרחיב ולא מצמצם.

לאדם יש עולם מאורגן של סכמות/ מחשבות במוח שלפיהן הוא תופס, חושב, מבין  ומפרש –  זוהי התרחשות שפועלת במוח ויוצרת שרשרת גירויים.

3 פונקציות שבאמצעותן אנו קולטים את המציאות:
חושים – ראיה, שמיעה, חישה, ריח וטעם – הם המתווכים החזקים ביותר בינינו
לבין גורמים חיצוניים.
עובדות – לכל אדם יש את המפה האישית שלו כדי לסדר לעצמו את הסיפור שיתאים לעולמו הפנימי.
נקיטת עמדה – האדם מגייס רגש לפעולה, האדם מתנהג לפי תפיסתו ולפי הרגש שהאירוע עורר בו.

סיכום:  מציאות חיינו היא השתקפות תפישותינו הסובייקטיביות. כל אדם מפרש את מציאות חייו אחרת ותופס עצמו אחרת מתוך החוויות והסביבה בה גדל. עצם העובדה שאנשים שונים עושים דברים שונים עם החיים שלהם בסיטואציות דומות, מעידה לא רק על בחירה, אלא גם על העובדה שלכל אחד יש תפיסת עולם אחרת. בכדי שנבין את האחר צריך להבין את זווית הראיה הסובייקטיבית שלו.