גברים בחזית – תינוק חדש הגיע

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, מרים שביט
פעמים רבות, לידת התינוק מסמנת את סופה של תקופת השותפות בין הגבר לבין האישה, סביב חוויית הטיפול ברך הנולד.

הלידה עברה בשלום, בן זוגך היה איתך לאורך כל הדרך – השתתף בקורס ההכנה, העלה כמה קילוגרמים, קרא את כל ספרי הטיפים, ערך את מסע הקניות, נשף כשלחצת, לחץ כשנשפת… עד שהתינוק החדש הגיע לעולם.

ומה עכשיו?
פעמים רבות, לידת התינוק מסמנת את סופה של תקופת השותפות בין הגבר לבין האישה, סביב חוויית הטיפול ברך הנולד. לתופעה זו השלכות משמעותיות על האישה שנותרת בודדה בחזית, הגבר שחוזר לעורף – לעיסוקיו הרגילים והתינוק שניצב במרכז המערכה.
נדבר כאן על המצוי, הרצוי, הפער ביניהם וכיצד ניתן לגשר עליו.

המצוי
פעמים רבות, מיד לאחר הלידה, האימא נוטלת על עצמה את תפקיד המטפלת המרכזית. כך, האישה נשארת בבית ומתמסרת לתינוק – מניקה, מחתלת, מעירה, מרדימה, רוחצת ומלבישה. הגבר מצידו, מקבל משימות מוגדרות מראש והרשאות מצומצמות לטיפול בילד ולאחר ימים ספורים של חופש, חוזר לשגרת היום הרגילה.

מדוע זה קורה?
ראשית, התינוק קרוב יותר לאם באופן טבעי. החיבור ביניהם הוא פיזי ורגשי כאחד ובחצי השנה הראשונה, הוא זקוק לקרבתה באופן בולט. שנית, אבות רבים חוששים לבצע מטלות שונות הכרוכות בטיפול בתינוק, כגון אמבטיה, החתלה, האכלה… אך יותר מכל, לעתים, האמא – שהופכת עבד נרצע לחיתולים, למוצצים ולבקבוקים – שוכחת, כי יש גם אבא בעסק הזה. ויש לו חשיבות, תפקידים ויכולת לעזור. 

הרצוי
יש לזכור, כי לדרככם המשותפת יצאתם כזוג. כזוג החלטתם להביא תינוק חדש לעולם. וזוג תישארו לאחר שילדכם יגדל, יעזוב את התא המשפחתי שבניתם ויצא לחייו העצמאיים. אם לא תעבדו על השותפות ביניכם כחלק אינטגראלי מחוויית הולדת התינוק החדש, עלול תהליך זה להרחיק ביניכם.

לפיכך, חשוב שגם הגבר יהיה גורם משמעותי בחייו של הילד שהצטרף למשפחה. זאת, בעיקר כדי לשמר את תחושת השיתוף ביניכם ולחזק את הזוגיות, כחלק מתהליך גידול ילדכם. 

אבא שקם בלילות, מחליף חיתולים, עושה אמבטיות, דוחף את העגלה – לא רק עוזר לך להתמודד עם העומס הרב שנוצר לאחר חוויית הלידה הטראומטית, אלא גם לוקח חלק משמעותי בשינוי העצום שהתחולל בחייכם. יתרה מכך, בדרך זו הוא נוטע שורשים, שעם הזמן יגדלו ויתפתחו לקשר חזק ועמוק בינו לבין ילדו.

הסכנה שבפער בין המצוי לבין הרצוי
לעתים, מערכת יחסים טעונה בין בני הזוג, אשר נוצרת כתוצאה מאי-תיאום ציפיות סביב חלוקת נטל הטיפול בתינוק, עלולה לייצר כעסים כלפי הילד המשותף. במסגרת זו, ההורים, אשר מרגישים שבעקבות הולדת התינוק נפגע הקשר ביניהם, נוהגים להאשים את הרך הנולד, במקום לטפל במקור הבעיה. כך, הם עלולים לפגוע בתהליך עיצוב אישיותו של הילד, כמו גם בסביבת ואווירת התפתחותו.

כיצד מגשרים על הפער?
חרף תחושת הבלעדיות שאת חשה על הטיפול בתינוקכם, עלייך לחלוק עם בן זוגך את האחריות הכרוכה בכך. זאת, לא רק כדי לשכך את הלחץ הרב בו את שרויה, אלא גם כדי לאפשר לו להמשיך להיות הדמות המלווה, התומכת, החברית, האהובה שהוא ייצג עד כה. עליכם לשמור על ערוץ תקשורת פתוח לכל אורך תקופה רגישה זו, באופן שיאפשר לבטא אחד בפני השני את המצוקה והתסכול ולמצוא להם פתרונות משותפים.

לדעתי, הורות טובה, מחייבת בראש ובראשונה זוגיות טובה. באמצעות תהליך הטיפול ב-NLP ודמיון מודרך, ניתן ללוות באופן אחראי את תהליך ההסתגלות להורות, דרך חיזוק הביטחון הזוגי ומתן ביטחון לילד, כמו הענקת כלים להתמודדות עם קונפליקטים הוריים וזוגיים בעתיד. השותפות שלכם לא מסתיימת ברגע הלידה. היא נמשכת הרבה זמן לאחר מכן. תשקיעו בה למענכם ולמען ילדכם.