הכל על טכניקת אלכסנדר

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, מרגרטה וולצ'אק
טכניקת אלכסנדר לא באה לשנות את צורתו החיצונית של הגוף, אלא לעורר בו את אותה חיוניות ואותה אינטגרציה שמאפיינות ילדים קטנים.

טכניקת אלכסנדר פותחה על ידי פרידריק מתיאס אלכסנדר לפני כ- 100 שנים. 
הטכניקה נולדה מתוך מצוקה פיזית, שברפואה הקונבנציונלית לא נמצא לה פיתרון. אלכסנדר היה שחקן ומדקלם המתמחה ביצירותיו של שקספיר. בשלב מסוים, קשיים בהפקת הקול העמידו בספק את המשך הקריירה שלו. ביקורים חוזרים אצל רופאים לא תרמו להבנת סיבות הבעיה ולא הביאו לפיתרון. 
נקודת המפנה הייתה הרגע שבו אלכסנדר הניח שיש משהו שהוא עצמו עושה, באופן לא מודע, שגורם לו לבעיות עם הפקת הקול בעת ההופעה, ושעליו לקחת על כך אחריות ולגלות מה בעצם קורה אתו כאשר הוא מתחיל לדקלם. 

מההחלטה למצוא את הסיבה ואת הפיתרון התחיל תהליך של שנים, שבו, בדרך של התבוננות מול מראות ודרך ניסוי על עצמו הבין אלכסנדר את הקשר בין דרך המחשבה וההתייחסות של האדם לעצמו ולסביבתו, לבין התפקוד הפיזי שלו, ופיתח שיטה שפועלת מתוך ובתוך הבנה זו. 

טכניקת אלכסנדר לא באה לשנות את צורתו החיצונית של הגוף, לא ליישר אותו ולא למתוח, אלא לעורר בו את אותה חיוניות ואותה אינטגרציה שמאפיינות ילדים קטנים. אצל ילדים החיוניות והאינטגרציה הן אינסטינקטיביות, ספונטניות. אצל אדם מבוגר, הנשלט אל ידי אינטלקט, הדרך לתמימות ראשונית זו נעשית באופן מודע ומעורבת את כל המרכיבים: הגוף הפיזי, התחושות והמחשבות. 

אנחנו – אנשים מבוגרים – חיים את רוב חיינו מתוך הרגל, באופן אוטומטי. ההרגלים שלנו לא נבחרו באופן מודע כטובים ביותר וכנכונים ביותר להשגת מטרותינו. הם התפתחו בתנאי לחץ חיצוני, פחד, צורך לעמוד בדרישות וציפיות, בלי התייחסות לצרכים של גוף האדם ושל נפשו. 

שיעור בטכניקת אלכסנדר מוציא אותנו לחצי שעה ממרוץ החיים ושם אותנו בסביבה שמקבלת, סביבה שלא מאיימת ולא דורשת. סביבה שמזמינה אותנו להיפתח, לוותר על ההרגל למרות שהוא מרגיש לנו מוכר ולכן נכון ובטוח. השיעור פותח הזדמנות להוריד לחצים, להתבונן בהרגלים שלנו, לאפשר לדברים לקרות בלי שנשלוט בהם ישירות, לחצות גבולות שנראו לנו בלתי-עבירים. תפקידו של המורה הוא ליצור את הסביבה התומכת ולהוביל את התלמיד בדרך לא מוכרת. מה שעושה מהמורה מורה זה לא הידע שאותו רכש, אלא יכולתו לממש את אותם העקרונות בתוכו ועקב כך לאפשר לתלמיד להיפתח, לוותר ולסמוך. הדרך היא דרך משותפת לתלמיד ולמורה. 

טכניקת אלכסנדר היא שיטה חינוכית ולא טיפולית. התלמיד הוא שותף מלא לכל דבר שקורה, והעבודה המשותפת נעשית תוך דיאלוג. הדיאלוג בין המורה לתלמיד מתרחש לפחות בשתי רמות. המורה מעביר לתלמיד באמצעות מגע את החוויה של הויתור על עשייה ישירה, של הפתיחות לעולם שבתוכנו וסביבנו ושל ההתבוננות בו. המורה יוזם תנועות ומוביל את התלמיד בדרך, שבניגוד לשגרה היום-יומית, אינה משנה את ההרמוניה הבסיסית הקיימת בתוך הגוף. הגוף נשאר פתוח וחופשי והתנועה פשוטה וקלה. יחד עם זאת המורה מתאר את אותו תהליך שמתרחש בתוך הגוף במילים, מקשר בין החוויה הגופנית לבין האופן שבו המחשבה מאפשרת את האיכות החדשה בתנועה.

בשיעורים בטכניקת אלכסנדר לא לומדים תנועות חדשות, לא מתרגלים, לא מתעמלים. עוסקים בתנוחות ובתנועות הבסיסיות ביותר של חיי היום–יום: ישיבה, עמידה, שכיבה, הרמת יד, הליכה – ומחזירים להן את התוכן, את המשמעות ואת ההכוונה הטבעית שלהן. 

אין בטכניקת אלכסנדר שיעורי בית. התלמיד יוצא מהשיעור עם תחושה נעימה של קלות ופתיחות, שהיא שונה מתחושתו היומיומית הרגילה. הניסיון החדש אומר שניתן לחיות אחרת – פשוט יותר, פתוח יותר, שליו יותר, ושיש בהישג ידו דרך שמובילה למקום הזה. בהדרגה הניסיון החדש חודר לחיים ומרחיב את מקומו בין כל ההרגלים שלנו. 

היחס החדש בין התפקוד הפיזי לבין המחשבה והתחושה גורם עם הזמן לשינויים במצב הגופני והנפשי. משתפרת היציבה של הגוף, נעלמים כאבים שנגרמו על ידי היציבה הלקויה, משתחררים מתחים פיזיים ונפשיים, ומשתפרים כושר הריכוז והיכולת להתמודד עם קשיי היום יום.
שיעורים בטכניקת אלכסנדר הם שיעורים אישיים שבהם משתתפים מורה ותלמיד. שיעור נמשך כ- 30 דקות. בתקופה הראשונה רצוי לקבל כ- 25 שיעורים בתדירות של לפחות 2 שיעורים בשבוע. תדירות זו תאפשר ספיגה והטמעה של הניסיון החדש לתוך החיים.

שואלים אותי לא פעם למי מתאימה הטכניקה ולמי היא יכולה לסייע. התשובה שנראית לי הנכונה ביותר תישמע אולי לא רצינית, אולם לא כך היא – הטכניקה מתאימה לבני אדם, לכל בני האדם. פונים אליה, בדרך כלל, אנשים שנמצאים במצוקה כלשהי ובעיקר במצוקה פיזית, אנשים שרוצים לשנות ולשפר את חייהם.

לאנשים הסובלים מכאבים טכניקת אלכסנדר מספקת כלים לפעול בתוך הכאב, לפגוש אותו, לעבוד אתו ולעיתים קרובות גם להיפטר ממנו. לאנשים עם מוגבלויות פיזיות הטכניקה מרחיבה את היכולת התנועתית, פותחת אפשרות לעבוד עם עצמם, לגלות את הפוטנציאל שבתוכם ולסמוך עליו.
לאמנים, לאנשי רוח ולכל אלה המרגישים אמנים של החיים – טכניקת אלכסנדר היא דרך לחופש, ליצירה ולשמחת החיים.