האם אתם הורים מגוננים?

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, סיגל תמיר
מהם הסימנים שאתם הורים מגוננים יתר על המידה, וכיצד להימנע מכך?

נתחיל את המאמר במסקנה… הורים מגוננים יוצרים תלות ולעיתים אף נזק לילדים. התלות שנוצרת לעתים בין הורים לילדיהם, יוצרת נזק לעתיד, דאגת יתר ופיתוח יחסים חונקים מדי נוצרת במשפחות רבות ויוצרת מצב של איבוד שליטה.

חשוב לזכור שהילד זקוק להורה ולכן להבהיר לו שאתם שם בשבילו, ומוכנים לעזור אך מצד שני לא להיכנס לתחומיו האישיים. הורים צריכים לאפשר לילד להתפתח וללמוד. יש להקפיד על גבולות להיות לצד הילד, לתת לו שפע אהבה אך מצד שני לתת לו להחליט לבד, לפתור בעיות תוך מתן חיזוקים ועידוד כדי שהילד ירגיש שנמצאים שם בשבילו אבל שהוא מספיק בוקר לפתור את רוב בעיותיו לבד.

הורים מגוננים מידי

מתברר שהורים רבים מתקשים להשתחרר מילדם, על אף שהוא גדל, במקרים קיצוניים נראה הורים כאלו לילדים בני 18 ומעלה.
עיקר הבעיה נובעת מהעובדה שההורים לא מרגישים שהם יוצרים בעיה, הם לא תמיד מפרשים את ההתנהגות שלהם כדאגנות מוגזמת, כשהם מחלקים הוראות ולא סומכים על הילד, חוסמים את המרחב שלו ולא נותנים לו חופש פעולה והחלטה, לא נותנים לילד להיות לרגע לבד הם עדיין לא מרגשים שהתנהגותם לא תקינה משום שעבורם, משמעות התנהגות זו היא להיות הורים טובים. מכוון שהורים כאלו הם בעלי כוונות טובות, קשה להם לראות בכך בעיה.

ישנם הורים אשר מגוננים על ילדיהם משום שהם מרגישים שהם צריכים להציל אותו מחוויות שונות, שלא יסבול, שלא יחווה תסכול שלא יהיה לו קשה, ישנם הורים שלא מציבים גבולות משום שמרחמים על הילד וישנם הורים מתירנים יתר על המידה שפשוט נותנים לילד לעשות כל מה שהוא רוצה. כמובן שבשלושת המקרים הדבר גורם נזק עתידי בכך שגדל ילד שאינו יכול להסתדר בעולם בכוחות עצמו.

יחסי תלות מתחילים בעצם מרגע היוולדו של הילד וממשיכים עם התבגרותו, אלא שישנם הורים שלא יודעים להשלים עם עובדת גדילתו של הילד וממשיכים להחליט בשבילו, לעשות בשבילו, לגונן עליו גם כשהוא כבר מסוגל לבד.

האם אנחנו גורמים נזק לילדינו?

הורים אשר מגוננים יתר על המידה, מגבילים את הילדים ומעכבים את התפתחותם העצמאית, הורים שלא נותנים לילדיהם להחליט החלטות בעצמם מונעים מהם התנסויות רבות והכרחיות הן שליליות והן חיוביות, ילד כזה יפחד בעתיד לנסות דברים חדשים, יפחד מכישלון ויגדל עם סף תסכול מאד נמוך. כאשר הילד מתנסה בהתנסויות שליליות הוא לומד להיזהר ולא לעשות טעויות. חשוב לתת לילד להסתדר בכוחות עצמו היכן שזה אפשרי.
התנהגות זו כפי שהיא מתוארת נובעת מסיבות רבות כגון פחדים של ההורים, חוסר רצון להישאר לבד, חוסר בטחון.

הורה אשר מפחד להישאר לבד, יוצר תלות כזו שהופכת להיות הדדית ואז נוצר מצב בסופו של דבר שהילד לא יכול בלעדי ההורה, דבר שההורה גרם לכך גם מבלי שהתכוון. במקרים רבים ילדים להורים שחונקים באהבתם נעשים מודעים לתלותם זו ומתנהגים כמו הוריהם כלומר גם הם נעשים תלויים בהם. במקרה זה גדל ילד מפונק ילד שכל הזמן מחפש תמיכה של ההורים ואישור על כל צעד שהוא עושה. כמובן שילדים זקוקים לחום ואהבה אך בגבולות הטעם הטוב, כאשר דבר זה נעשה מעבר לגבולות, כפי שציינתי בהגנת יתר, בנתינת יתר הדבר הופך לשלילי.

התלותיות בהורה תגרום לילד לא להתפתח בכוונים שמעניינים אותו משום שתמיד יקח בחשבון את רצונותיהם של ההורים. לעתים נוצר ילד מרדן, לאחר שהפסיק לקבל את אהבת היתר של הוריו, הפך להיות אנטי, הוא ישבור חוקים ויתנהג בדיוק ההפך ממה שהוריו מצפים ממנו. במקרים אחרים כפי שתארתי הילד ירצה רק לרצות את הוריו ולא לאכזב אותם ולכן לא יתייחס לרצונות של עצמו.

יש לזכור שהילד זקוק להורה ולכן להבהיר לו שאתם שם בשבילו, ומוכנים לעזור אך מצד שני לא להיכנס לתחומיו האישיים. הורים צריכים לאפשר לילד להתפתח וללמוד. יש להקפיד על גבולות להיות לצד הילד, לתת לו שפע אהבה אך מצד שני לתת לו להחליט לבד, לפתור בעיות תוך מתן חיזוקים ועידוד כדי שהילד ירגיש שנמצאים שם בשבילו אבל שהוא מספיק בוקר לפתור את רוב בעיותיו לבד.