הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים – כיצד להצליח

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ארז פיגלש
מספר כלים שיאפשרו להצליח גם ללא טיפול תרופתי.

הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים למצוא את האור בקצה המנהרה – טיפים כיצד לעזור להם להצליח כמובן שהדבר חייב להיות המשך ישיר לאבחון מקיף של הפרעות קשב וריכוז שבוצע על ידי צוות מקצועי. הכל על טיפול בהפרעות קשב וריכוז לחיים קלים וטובים יותר.

"כל החשיכה שבעולם אינה יכולה לעמוד בפני אורו של נר אחד"… אתם בטח תוהים איך זה קשור לילדים ונוער. הרי איזה ייאוש או חשיכה יש בחייהם חסרי הדאגות? הם לא נדרשים לפרנס, לכלכל, לעמוד מול הרשויות או מול הבוס בעבודה. מקסימום הם צריכים להוציא את הכלב ולהשתתף במטלות הבית.

אז למה הילדים מיואשים?
את הילדים והנוער הייאוש פוגש בלימודים, במצבים חברתיים, בשינויים הגופניים. הקושי גדול במיוחד אצל מי שיש להם הפרעות קשב וריכוז, שחווים כישלון בתדירות גבוהה הרבה יותר מאשר ילדים "רגילים". במקרים מסוימים פי עשר ואף יותר. האם אתם יכולים לדמיין כמה מתסכל ומייאש לחוות כל יום כישלון בעבודה או בעסק? ועוד פי כמה וכמה מהסובבים אתכם? ואין לכם ברירה אלא להמשיך בשגרת היום כי חייבים ללכת לעבודה. ואז יום יום אתם קמים בבוקר ורק מחכים לרגע שבו הסיוט ייגמר ותחזרו לישון, רק כדי שהכול יחזור על עצמו גם מחר. זה מה שמרגישים ילדים ונוער עם הפרעות קשב, יום יום, כל היום, בתחום אחד או יותר בחייהם. ואין אור בקצה המנהרה. מה עושים?

במרבית המקרים הייאוש נובע שלושה גורמים עיקריים: הראשון הוא בכישלון בתדירות גבוהה, השני הוא המטלות או עומס שיעורי הבית שנתפס כעצום ובלתי אפשרי לביצוע, והשלישי הוא הראייה לטווח קצר וחוסר היכולת להסתכל לטווח ארוך. זה נכון במיוחד במקרים של הפרעות קשב וריכוז, בכתיבת עבודות או התכוננות למבחנים לקראתם יש ללמוד ולתרגל חומר רב, לכן זה הולך ומחמיר ככל שמגיעים לכיתות גבוהות יותר. השילוב שלהם מביא לעיתים קרובות למצב בו אפילו לא מתחילים כי "לא יודעים מאיפה להתחיל" או כי לא מאמינים שיצליחו לסיים – אז מה הטעם? כך נוצר מעגל קסמים שבו ככל שלא עושים הפער גדל, כמות החומר גדלה, והפחד או ההימנעות מעשייה גדלים עוד יותר.

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז
כשאני פוגש מקרים כאלה, ישנם שלושה כלים שימושיים שעובדים יחד בסינרגיה ועוזרים לי להעביר את המסר שיש אור בקצה המנהרה ולהתחיל לנוע לקראתו. שאפשר להתגבר על המטלות, ללמוד למבחן, לקרוא את הפרק, לכתוב את העבודה או כל דבר אחר. הכלי הראשון הוא פשוט להסביר שכל שלב כזה של כתיבת עבודה, מבחן, הכנת שיעורים הוא רק צעד אחד בדרך ארוכה, ומה שחשוב הוא לא כל צעד בפני עצמו – אם היה מושלם יותר או פחות, גדול או קטן, יציב או רעוע – מה שחשוב הוא שחלה התקדמות לקראת התוצאה ולא יהיה סוף העולם אם לא נגיע אליה. עדיף להתקרב לתוצאה מאשר לא להגיע אליה בכלל. בכל דבר שאנו עושים לחלק מהאנשים זה לוקח יותר זמן, לחלק פחות, ממש כמו בטיול לפסגת הר כדי לראות נוף משגע: ישנם אנשים שיכולים לרוץ במעלה ההר בעוד אחרים יכולים רק ללכת ולעשות הרבה הפסקות בדרך. בסופו של דבר שניהם יגיעו לאותו מקום. ייתכן שמי שהתקשה לטפס ועשה הרבה הפסקות יידרש לתעצומות נפש גדולות יותר והקושי שלו יהיה גדול לאין שיעור לעומת מי שיכול לרוץ – אך שניהם ייהנו מאותו הנוף. מה שחשוב הוא שהגעת. לא משנה איך ובכמה זמן.

הכלי השני נראה "סולם ההצלחה". סולם ההצלחה מסמל את השלבים השונים (מבחנים, עבודות, שיעורי בית, תרגילים…) בדרך ליעד (תעודה טובה בסוף מחצית ובסוף שנה, תואר אקדמי, הצלחה בתחרות, וגם הכנת שיעורי בית והגשת עבודה בזמן). דמיינו סולם, שכל שלב בו מסמל הצלחה או כישלון במבחן בדרך אל התואר או בדרך לציון טוב בסוף שנה. לאחר כל מבחן, על כל הצלחה נסמן ליד אחד השלבים V וליד כל כישלון נסמן X. עכשיו, נשאל את הילד: אם זה היה סולם אמיתי והיינו מורידים את כל השלבים לידם מסומן X – האם היינו מצליחים לטפס על הסולם ולהגיע למעלה? כמובן שהתשובה תהיה "לא". אם כן, השלבים האלה הם חלק בלתי נפרד מהטיפוס להצלחה. עלינו מוטל רק ללמוד מהם ולהפיק לקחים כדי שיתמעטו יותר ויותר ומצד שני יהיו לנו יותר סימני V, ולזכור שגם השלבים הלא טובים משרתים אותנו ומקדמים אותנו למטרה. את סולם ההצלחה אפשר לעשות לשלבים שונים של כתיבת עבודה או כל דבר אחר.

הכלי השלישי מתייחס לקושי והאיום שיוצרות מטלות גדולות ומתמשכות. בדומה למשפט "גם המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד קטן אחד" – פשוט לוקחים את המטלה הגדולה ופורטים אותה למטלות קטנות שנתפסות כאפשריות. אצל חלק זה יהיה במנות של קריאת דף אחד ביום, או פסקה אחת ליום, או למידה במנות של 20 דקות, ואצל אחרים זה יהיה במנות של 10 תרגילים ליום, פרק ליום או למידה של 45 דקות. יש למצוא יחד עם הילד למה הוא מסוגל ומה לא נתפס כמאיים, ולהתחיל לצבור הצלחות בסולם ההצלחה. ככל שיהיו יותר הצלחות, כך תגדל המוטיבציה ותחושת המסוגלות, ואפשר יהיה להגדיל את המנות.

שילוב שלושת הכלים האלה יביא את האור שיפזר את החשיכה שעוטפת את מי שמרגישים שאין להם סיכוי, ויאיר להם את הדרך.