|
|
מאמרים מאת ד"ר עתליה
קונלי |
|
------------------------------------------------- |
|
ההשמנה – מחלת המאה |
|
ד"ר עתליה קונלי |
|
כיצד כושר השיפוט האישי צריך לפעול כשמדובר
בכושר גופני?! |
|
לכולנו ברור שאין שיטה (מתודה)" יעילה
המתאימה לכל אדם. |
|
וכאן מדובר בבריאות, שהוא המצרך החיוני
ביותר לכולנו, (לצערנו, אנו מתעסקים בו רק כשאנו חולים או חשים ברע). |
|
כאן אנחנו נתרכז בנושא של כושר גופני שהרי
בגישה הבריאותית הכוללנית (הוליסטית) אין מדובר בדיאטה אלא בתזונה נבונה,
ואין מדובר "בלהרוג את עצמי על מנת לרזות ולחטב את גופי", שהיא אורח חיים
בריא, הכולל חשיבה נכונה/ חיובית והרגלים בריאים המתאימים לכל אחד ועדיין
מותאמים לכל יחיד, סובייקטיבית. |
|
קיימת בעולם ובארצנו הקטנה קולקציה עצומה
ומשתכללת של שיעורים המוצעים ע"י מכוני הכושר להרזיה, לחיטוב הגוף, דיאטות,
כמספר האנשים שמוכנים לעשות אותן. כשמדובר במניעת מחלות ותחלואה יש לציין
מחלות שמקורן בתסמונות מטבוליות: לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם, השמנת יתר,
התקפי לב, שבץ מוחין, הפרעות גדילה, דכאון ומצבי רוח משתנים עד לקיצוניות.
ירידה בתפקוד קוגניטיבי, תפקוד מיני לקוי, אוסטיאופורוזיס, אוסטיאוסטיטיס.
מחלות סומטיות, סרטן השד, סרטן המעי הגס, תשישות כרונית, הדבקות המעי,
תסמונת המעי הרגיז, גידולים שפירים בפרוסטטה, אבני מרה, תופעות גיל המעבר,
מחלות גנטיות, בלוטת התריס, מחלות עיניים, נפילות ועוד ועוד ועוד. |
לכל אלו ישנם מכונים היום שמציעים לנו
פעילויות גופניות ודיאטות המפחיתות את הסיכון למחלות הנ"ל.
וכיצד? המנגנונים באמצעותם הפעילות הגופנית אכן משפיעה על ירידה בתחלואה
אלו הן: ויסות הגנים, שפור במצבי – רוח (ע"י העלאת האדרנלין כושר + תחרות +
חברתיות). האטת ההזדקנות ע"י התרחבות כלי הדם ההיקפיים (ע"י תחמוצת החנקן),
הגברת הרגישות לאינסולין, עליה ברמות HDL = "הכולסטרול הטוב", שיפור התפקוד
הקוגנטיבי עוד ועוד. |
|
לסיכום, חוסר פעילות גופנית לצד תזונה לקויה
הם נגד הפיזיולוגיה של הגוף והמחיר הוא תופעות פתופיזיולוגיות של מערכות
גופניות שונות. |
|
כעת, נתמקד בשיפוט נבון בכושר הגופני. |
|
אם כן, ההבנה שפעילות גופנית זו או אחרת
משפרת תפקודים זה שלב ראשון. השלב הבא הוא להסביר מהי הפעילות הגופנית
הספציפית לכל אדם באשר הוא "עולם" – גופנפש – ופעילות זו תתאים לאחר ולא
לו. |
|
כמו כן יש להתחשב במה שהאדם עצמו נהנה לעשות
ועל כן יעשה מתוך רצון ולא מתוך הכרח, והתוצאה תהיה הרבה יותר טובה גופנפש. |
|
לדוגמה, שהרופא פוקד על החולה עם בעיות גב
לשחות! (איזה מישחה?!) זה אכן ספורט מועדף בהרבה מצבים של כאבי – גב ולו רק
בשל האפקט במים והתנועתיות עם ונגד המים ואולי אף בבריכה מחוממת כל אלו
נקודות לזכות השחיה, אך כשהאדם עצמו פוחד ממים (עם הסיבות המובנות או
מובנות לו של עצמו) לא נהנה ממים ואף לא יודע לשחות. אז בגיל מבוגר יתחיל
ללמוד בשל, ועם ונגד כאבי – הגב שלו?? |
|
ובכן, כמו בכל נושא יש וכדאי להבין מה בין
"צריכים" ל"רוצים" ומה סדר העדיפויות. מהי המטרה מהו התהליך ולאיזו תוצאה
אני שואפ(ת) תובנות אלו יביאו להתמדה! |
|
אני מתפרנסת מהנזקים שאנשים עושים לעצמם
בחדרי הכושר השונים. |
|
נתחיל מזה שההדרכה המצוינת ע"י מוסמכים
בהחלט ניתנת לגבי המכשירים והשימוש הנכון בהם. אותו מדריך מוסמך אינו יודע
ואינו יכול להרגיש את שאת(ה) מרגיש(ה) לפני התרגיל בזמן הפעילות ואחריה.
מבחינת הכאב, הקושי והסבילות של השרירים. שזו בלבד היא תורה חשובה מאד
שניתנת למדידה בכל רגע נתון. תלוי במספר גורמים: פיזיולוגיים, השפעות
סביבתיות, מצב רוח ותכנות המוח. |
כשמדובר בחיטוב הגוף, הכוונה היא לירידה
באחוז רקמות השומן תוך כדי בניית רקמות שרירים, מבלי לפגוע במסת השרירים,
הגידים, המיתרים והסחוסים שבפרקים. כמו כן לעשות את הפעילות הספורטיבית תוך
כדי שמירה על דופק של 60%-80% מהדופק המירבי. מעל לרמה זו של דופק, יגרם
נזק למאגר הפחמימות ולא להמסת השומנים: ואז לאחר גמר הפעילות יווצר תיאבון
מוגבר לפחמימות, ואז מה הואילו חכמים בתקנתם?!
אני מדגישה את ההקשבה לגוף שהוא הרי "פרסונה" (אישיות) בפני עצמו והוא מדבר
עימנו כל הזמן – מה הוא רוצה להגיד לנו ברגע נתון!?! דופק, נשימה, מתח,
סימטריה בין שני הצדדים, וכמובן כאב שהוא אות אזהרה – "רמזור". |
|
חשוב להתחיל לאט ולהעלות תוך מספר שבועות את
העוצמה, מס' החזרות בכל תרגיל ואת משך הפעילות עד כשעה ליום. |
|
רצוי לשלב בין פעילויות אירוביות כמו:
הליכה, דיווש. אני אישית לא ממליצה על ריצה אלא אם כן את(ה) אץ(ה) מרתון
וזאת בשל הנזק לגב ולברכיים. לבין פעילות אנאירוביות – כמו אימון על רצפה –
מזרון ובמכשירים נבחרים ונבחנים, המפעילים את כל חלקי הגוף בהדרגה ובאיזון. |
|
כיום ישנן הרבה פעילויות מודרכות לחיטוב
הגוף כמו יוגה – פילאטיס, סטרצ'ינג, טרקינג, ריקודים שונים כולל ריקודי
בטן, ריקודי עם/ עמים, מודרני, קלאסי, לטיני, אפריקני, קובני, טנטרה ועוד
ועוד. |
|
בכל דבר שתבחר(י) – הבחירה והאחריות כמו על
חייך – בידיך. תתחרה(י) אך ורק בעצמך תוך כדי הכרות עם והוקרה מחודשת מפעם
לפעם מיום ליום לגוף שלך – המכונה הנהדרת הזו, שתפקידה לשרת אותך ועל כן אל
תעשה לה "דווקא" – קח(י) זמן להפוגות, למנוחות בין לבין התרגילים לצורך
השבת הנוזלים. שתיה, מחשבה תחילה, נשימה מודעת וכך תתחבר(י) שוב לנשמה
הייחודית שלך. |
הגדולה של "רז כיף" (www.razkef.com) ועל כן
נחשב כפטנט ייחודי – רקמת השומן מן המחסנים/ עודפים מפנה את מקומה לרקמת
שריר שנבנית במיוחד בעזרתן של חומצות האמינו הנמצאות בטבלית. כמו כן מעלה
את הויטאליות הפיזיולוגית והכוללנית.
אין ספק שכושר גופני תוך כדי כושר שיפוט נותנים את התוצאות המירביות,
והעיקר לצאת נשכרים בכל מה שכבר צויין: איכות חיים, אורך חיים וחסכון כלכלי
מתוך שמירה על הבריאות ע"י רפואת מנע וכך גם נחסוך בעלויות הרפואיות. |
|
כי נפש בריאה בגוף בריא! |
|
וזה סוד (רז) הכיף! |
|
------------------------------------------------------------------------------------------------ |
|
לקראת הבנה גלובלית של
החיים
ד"ר עתליה קונלי |
|
ארץ – ישראל אחדות, מתוך ייחודיות: ארץ
ישראל, היא המאחדת את כל עם ישראל. לאיזוטריה, תורת הנסתר, פנים רבות: היא
אוניברסלית, נצחית. אמנם היא משנה צורתה מתרבות אחת לשנייה, מבטאת עצמה
בצורות ובגוונים שונים, מיוחדים ויחודיים בתוך כל תרבות ותרבות, אך במהותה
אינה משתנה: המבט הפנימי שלה, עמיד ועומד לעד. |
|
קביעה ראשונית זו מאפשרת לאדם את ביטוי
החופש האינסופי שלו, היינו להביא עצמו לעולם בצורה מכובדת, ייחודית, יחד עם
ההבדלים הקיימים בין כל אחד ואחד מאיתנו. קיים עדיין בעולם הפחד מפני איבוד
הפרט, הפרטיות והפרטנות, וזאת משום שהורגלנו לאידיאולוגיות פוליטיות
וכלכליות, כגון הקומוניזם, הקפיטליזם וכדומה. למעשה, אלה הפכו את האדם
למספר ומחקו את ייחודו. דומה שכיום אנו מאבדים איכות על חשבון כמות. אם נדע
לטפח את הקשר בין התרבויות השונות באנושות כולה, נוכל למצוא את המכנה
המשותף ביניהן, בלי לוותר על החופש האמיתי להתבטא, וזאת למרות ההבדלים
הכמותיים והפרסונליים/ אישיותיים הקיימים בתכונות הפנימיות, העושות כל אדם
מה שהוא כבודד (בדיד). |
|
יש להבחין בין ההכרה האוניברסלית לבין ההכרה
העצמית, שאותה מרביתנו מחפשים קדחתנית, כאשר עושים את הדרך בחיפוש ה"אני"
"דע את עצמך". כיום, בארץ – ישראל, נולדה הזהות הבינלאומית שבתוך ההכרה
הכלל – אנושית, וזאת בתהליך השלום המתהווה במזה"ת. זהו תהליך אבולוציוני,
המתרחש ברחבי העולם כולו, וקורה סוף סוף גם אצלנו. עלינו להפריד בין המסיכה
שלנו כ"יהודים", "ישראלים", "טהורים" ו"קדושים", לבין מהותנו הפנימית
העורגת להתחבר לשלום, לשלווה, לאור הנצחי. כלינו להפריד בין בית הקיבול
שלנו: הכלי, הקנקן, שהוא ביטוי למסכה החיצונית, הזמנית, לבין המהות, שהיא:
העיקר מה מכיל אותו כד בתוכו? "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו". המים,
שבאיכותם מכולם לא השתנו, ולעולם לא ישתנו ולא חשוב באיזה כלי קיבול נאחסן
אותם, והראיה - נוכל לגדל דגים או להצמיח פרחים בתוך כלי קיבול ספציפי, רק
בזכות המים. אנחנו רק טיפה אחת בים... רק הבנה זו תעזור לנו להיות חופשיים
מאמונות טפלות ולהגיע לאמת האוניברסלית. |
|
בעידן הדלי (מסר שקבלנו עוד בספר "דניאל")
הגענו לפאזה חדשה של פריצת דרך מחשבתית ושבירת המסגרות הקיימות. ב"בראשית"
כתוב: "...והארץ היתה תוהו ובוהו...": מתוך הכאוס, שיש בו חוקים משלו, קמה
והתפתחה האנושות כולה. |
|
מתוך סבב היכרותי עם תורות איזוטריות רבות
ושונות במשך שנים כה רבות, הגעתי להבנה העמוקה, כי בעצם מדובר בכל האמיתו
באותו הדבר עצמו (ידע מצרים העתיקה, הסופיזם, האינקה, האינדיאנים, האיסלאם,
הברגוודגיטה (הודי/ יוגי), הגנוסיס של הנצרות וחכמת הקבלה שלנו – בכולם
לומדים ומלמדים את הצופן להבנת המסרים המציפים אותנו ולקליטת והעברת
האנרגיות הקוסמיות הקיימות מאז בריאת העולם, מאז ומתמיד. כלומר: מדובר פה
אודות ידע ראשיתי שנמסר לאנושות שלנו בתחילת "מסעה". דרך ההיסטוריה הארוכה,
וכעת מתחיל להתגלות לרבים מאיתנו מחדש. |
|
ללא ספק אחת הדוגמאות החזקות ביותר, היא מדע
הרפואה. על סף המאה ה 21 הגענו לשיאים אדירים בידע לסוגיו, עם התפתחויות
טכנולוגיות וביוטכנולוגיות מרשימות, אך כנראה הגענו לשיא השיאים וכמעט
ל"סוף הדרך" בפיתוח האונה השמאלית במוח (הראציו והמדעים המדויקים); לאחר
שלרשותנו כיום מחשבים מתוחכמים, שפות מחשב, שיא תקשורתי (טכני, אלקטרוני)
ועוד. הכל מושתת על הסתכלות זוויתית, כמותית והתמחותית צרה ביותר. הפרדוקס
הוא בכך שהזמן רץ ולמרות השגינו הגדולים בעצם לא זזנו במאומה ולא העמקנו את
הבנתנו את המציאות הקיומית (אונה ימנית במוח). זוהי מבוכה, המובילה את
מרביתנו בעשור האחרון לנהייה מחודשת, לחיפוש המשמעות לחיים (ויקטור פרנקל). |
|
דומה כי האדם אינו מניח דבר בעולם, שאינו
מחפש אחריו: תר אחרי הרים וגבעות, חותר לדעת מה בים ומה מתחת למים, ברקיע,
בכוכבים ובירחים, במדבריות ובישימון וכעת, גם מחפש את האלוקות שבקירבו. |
|
זהו עידן של חיפוש עצמי וזיקה לאמונה, כולל
חזרה לדת, (כל שתהיה), פריחת התורות האיזוטריות (הנסתר) השונות, ובתוכן,
זיקה לרפואה ההוליסטית, במובן של תפישה אחדותית, כוללת, המרחיבה את העולם,
את ההיגיון ומציגה כוליות בהיבט אחד; כולל וגבוה יותר של הקיום = החיים,
ומראה, כי גם לו יש "היגיון" מפליא ומפתיע משלו. "הכול אחד, הכול קשור בכול
ומשפיע על הכול", המציאות אינה אלא אשליה כי "העולם" הוא "העלם" ובאמת אין
גבול בין כלום לכלום. כל הגבולות, ההגבלות וההגדרות למיניהן, הן ההגבלות
שאנו שמנו לעצמנו ועל עצמנו, כהבנתנו באופן מלאכותי לצורך מיון ותיחום. אי
לכך, על מה שאנו מקבלים כ"מציאות" אינו אלא תמונת מצג במוח, מעין סימולציה
של המציאות או אשלית התובנה. מושגים רבים היום נגזרים ממודלים של כאוס
ופראקטאלים, מהפסיכו-קיברטיקה (של נ. וינר) ומתורת הקוונטים וכדומה – רק מה
שחסר היום הוא למצוא את ההסבר האחד והיחיד, שהוא החוט המקשר בין כל ממדי
המציאות שלנו, דבר העשוי להביא אותנו להבנה גלובאלית של החיים ושנוכל לנהל
ולהתנהל בחיים על פי חוקי האנרגיה הקוסמית – חופשיים, ללא פחד לצעוד לקראת
אחדות מתוך ייחודיות! |
|
------------------------------------------------------------------------------------------------ |
|
הפרדוקס של הבריאות:
"כישלון ההצלחה"
ד"ר עתליה קונלי |
|
בפתח המאה ה – 21 אנו עוסקים רבות במחלות
ובחולים. נראה שבנשא זה קיים ידע עצום, ואולם קיים מעט מדי ידע – בעיקר
בנושאים היישומיים של הבריאות. |
|
ככל שהרפואה מתקדמת (בראייה אובייקטיבית),
כך פוחתת שביעות רצונו של הפרט (בראייה סובייקטיבית), ומתגברת תחושת
אי-הנחת של צרכן הבריאות. |
|
מה אומרים לנו המושגים "בריאות" ו"מחלה"? |
בריאות = חרות, עצמאות. בריאות היא אחדות של
הגוף, הנפש והרוח. זהו מצב אליו שואף כל גוף חי, והוא הנותן את המשמעות
לחיים. זוהי סגולת האדם מטבע בריאתו. האדם ("המיקרו") הוא חלק מן הטבע
("המאקרו"), המשפיע על גופנו ומניע את התנהגותנו על פי חוקי הטבע. הבריאות
היא פועל יוצא של חיים בהתאם לחוקי הטבע, השולטים בעולמנו: מזג האוויר –
טמפרטורה, לחות, לחץ ברומטרי; אקולוגיה - בעיקר הצמחיה, שחלקה משמש לנו
כמזון.
מחלה = נכות, מוגבלות. היא תוצאה של הפרת האיזון האופטימלי של כל פרט על פי
המבנה האורגני, הרגשי והשכלתני שלו. |
|
מעניין שהאדן הוא יצור הטבע היחיד היודע
לספר על עצמו, לפגוע בעצמו במו ידיו, וכמו כן לשבש את האקולוגיה הסובבת
אותו, ואף לנסות לעוות את חוקי הטבע הקיימים הרבה לפניו. אך האדם גם יודע,
שעל ידי חשיבה חיובית מטרתית מסוגל הוא לקחת אחריות על עצמו ולהצליח
במשימותיו, כי הכל טמון בו, והתשובות ה"אמיתיות" ביותר הן נחלתו שלו. |
|
האדם השלם מושפע משליש תודעה (גנטיקה)
והשפעות טרום-לידתיות, משליש השפעות מצטברות בגיל הינקות (עד גיל 6-7)
ושליש ממה שהוא בוחר לעשות בחייו. המשפט: "הכל צפוי והרשות נתונה" נכון גם
על פי המדע הרפואי והפסיכולוגי כאחד. |
|
ה"בריאות ביהדות" |
|
אם נתבונן במקורות שלנו ביהדות, נמצא כי
המושג "בריאות" מוזכר לראשונה בספר "בראשית" בהקשר לבהמות העולות מן היאור:
"שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר" (לעומת "דקות הבשר"). בריא פירושו שמן,
חזק. כך גם חלק מאיתנו גודל במשך שנים רבות ע"י "היידישע מאמא". במשנה,
החולה והזקן מתוארים כחסרים, ואילו הבריא והילד נחשבים לשלמים.על רבי חנינא
נאמר, שהיה מסוגל לנעול נעלו אפילו בגיל 80, תיפקוד מבטא שלמות. אם כך, זה
לא הגיל - אלא התרגיל! |
|
הרמב"ם אמר: "הרפואה נחוצה רק במקום שהמזון
נכשל". על פי הרמב"ם (המאה ה-12) הרפואה מחולקת לשלושה ענפים: |
א. מניעת מחלות = אורח חיים בריא ("הנהגת
הבריאות").
ב. הטיפול בחולים.
ג. מי שאינו חולה אך גם אינו בריא לחלוטין. |
|
שלושת הענפים של הרמב"ם: |
|
א. "הנהגת הבריאות": |
|
"הנהגת הבריאות" היא רפואת מנע, זוהי רפואה
כדאית ביותר ומועדפת על פני ריפוי של כיבוי שריפות (S.O.S): ראשית, נמנע
סבל רב, ושנית, החיסכון בזמן ובכסף הוא עצום. לכן, ההשקעה כדאית מאד. |
|
כיצד נעשה הדבר? על-ידי העלאת המודעות, כבר
בגיל צעיר, לתזונה נכונה, לאוויר צח ולפעילות גופנית – בבית, ברחוב, בכביש,
בבית-הספר ובעבודה; על-ידי יצירת רצון לשינוי ועל-ידי הפנמת חשיבה חיובית.
כל זה משולב בהרבה הומור. |
|
חיזור המערכת החיסונית של האדם – הרופאה
הפנימי האינדיבידואלי של כל אחד מאיתנו – ונתינת דוגמה אישית, המקרינה על
הסובב, מעלים את האחריות האישית של האדם לחייו, וכפי שאלינור רוזוולט אמרה:
"אלו הם חייך רק אם תשלוט בהם". |
כיום אמנם גוברת בציבור המודעת לאורח חיים
בריא – לתזונה, למשקל הגוף, לתנאים הבריאותיים, הסניטריים והאקולוגיים,
לפעילות הגופנית (לעיתים לא מבוקרת דיה). אך לצד הצלחה זו קיים גם כישלון:
ההוצאות על טיפולים בחוליים עצומות; תשלום מיסי קופות החולים גבוה מאד;
נהירה עצומה לרפואה הפרטית (כולל ל"חלטורות", כי בשל תחושת אונים נתלה
החולה בקש), וזאת בשל קיצור משך ההמתנה והיחס האישי המשופר בסקטור האישי
הפרטי. גלי הפצצה תקשורתית אדירים בידע (לא תמיד מהימן) על מחלות, לצד
מיסחור עצום בבריאות (כגון: מכוני בריאות, ספרי בריאות, הרצאות וסדנאות,
מזון טבעי, קוסמטיקה טבעית, מכשירי בריאות, מוצרים המבטיחים את "הדרך
לגן-עדן", שיטת "עשה זאת בעצמך", תרופת הפלא – דיאטת הוקוס פוקוס ועוד...)
מציפים את האדם האובד וגורמים לו ליתר בלבול ותסכול.
מעט ידע הינו מסוכן! ככל שהתהליך ממוסחר יותר, כך מתעוררים יותר פחדים מפני
מחלות, כך גדלות הציפיות מהרפואה ומהרופאים, וכך גדלות האכזבות מהתוצאות
המתסכלות. תחושת החשדנות וחוסר הביטחון לגבי ה"אמת", ביחד עם הספקות בנוגע
לאריכות ימים בנועם, יוצרים דאגה ומתח, חוסר אונים, ואילה גוררים אחריהם
יותר מחלות. זהו מעגל סגור ומסוכן הגורם לפניקה ולעליית המתח, ושוב מתגברת
התחושה ש"חייבים לעשות משהו" ו"צריך לשנות משהו". במקום לחפש את התשובה
מבפנים, בתוכנו, כי רק היא מתאימה לנו, אנו בוחרים לברוח לפתרון קל יותר
ומיידי, שמסיר מאיתנו אחריות אישית. תופעה זו מביאה להצטרפות לכיתות
ולכתות, לשימוש בסמים, לשתיית אלכוהול, ולפנייה לרופאי אליל ולמרפאים, שלא
הוסמכו כראוי. כל אחד מחפש לו "רבי"/ "גורו" משלו. |
|
ב. הטיפול בחולים: |
|
הטיפול הטבעי כולל תרופה אחת המורכבת משלושה
ערכים חיוניים: רוך, אהבה ואיכפתיות (Tender, Love, Care – T.L.C). זוהי
תפיסה הוליסטית (כוללנית) המתייחסת לחולה ולא לחולי או למחלה – חשוב הקשר
האישי עם יחס הומאני תומך. כיום, מאז שקיימים יותר אמצעים טכנולוגיים
לאבחון ולאיתור של גורמי המחלה – נושא הנמצא בראש מעייניה של הרפואה
המערבית – וכאשר הולכים ומתפתחים תהליכים טכנולוגיים וביו-טכנולוגיים
המאפשרים ניתוחים מסובכים ביותר, עולה גם כאן הפרדוקס בין עליית תוחלת
החיים לבין חשיפת האנשים למחלות ניווניות וכרוניות, לבעיות מכניות בעמוד
השדרה ובפרקים – בלאי ב"מכונה" עקב אורח חיים מעוות. |
|
כיום האדם כמעט אינו מהווה שותף לריפוי של
עצמו, כאילו אין צורך בשיתוף פעולה מצידו. משל למה הדבר דומה? למכונית
המובאת למוסך שאין לה פה, נפש או נשמה אך יש לה רק "לב" פועם (מנוע).
ברפואה קיים ידע רב על מעט תחומים (מומחיות) ומה שמעניין את המדענים זה
"איך" דבר פועל ומהן השיטות הפועלות. מה שבאמת חשוב הוא לבסס את יעילותן של
שיטות הטיפול השונות על-ידי צבירת ניסיון וצירוף התוצאות למדגם סטטיסטי. |
|
להיות "אנטי" גורם לחסימות ולמחלות. על כן
יש לשאוף לכבד את הזולת ואת השוני שהוא מביא עימו, דבר שיעודד את שילוב
שיטות הריפוי השונות במטרה להגיע ל"רפואה שלמה" (על פי ברכת היהדות). כאן
יש להפריד בין מרכיבי החוויה (אמון, אמונה ותקווה) לבין ההשפעות של הטיפול
עצמו. החוויה היא סובייקטיבית, ונתפשת בדרג האישי מנקודת המוצא של "כיצד
אני תופש את המציאות ואת עצמי", ואילו השפעות הטיפול ותוצאותיו הן
אובייקטיביות אפילו כשהוא ניתן למחוסרי הכרה (כפי שהוכח בהומיאופתיה. |
|
בשנים האחרונות החל להתאחות הקרע בין הרפואה
המערבית השמרנית לבין הרפואות המשלימות. כיוון זה יש לעודד, על מנת שיווצר
החיבור (התפר) הנכון בין השתיים. |
|
ג. מי שאינו חולה, אך גם
אינו בריא לחלוטין: |
אדם כזה דורש התייחסות מיוחדת, כמו האדם
בגיל השלישי, שבמקרים רבים עשוי להיות בריא, אך הינו רגיש ויש לו נקודות
תורפה וחולשות שנוצרו עקב הבלאי הטבעי, ובהן יש צורך לטפל. כיום התשובה
השכיחה לתלונות של חולה כזה לפני הרופא המודרני היא: "בגיל שלך אין מה
לעשות".
הפרדוקס ברפואה של המאה האחרונה הוא שהיא מטפלת באפיונים נורמאלים לחלוטין,
כגון: הצטננות, חום, דלקת, כאב וכו', שהם הסימפטומים לתהליכי ריפוי ואיזון
טבעיים של הגוף וזאת במקום לטפל במפרי האיזון עצמם ובנקודות התורפה שנוצרו,
בגוף או בנפש שהם גורמי המחלה ותוצאותיה. כיום מטפלים בתופעות כגון כאבי
צמיחה (בגוף ובנפש) בגיל ההתבגרות על ידי תרופות הגורמות לתופעות לוואי
מיידיות ומאוחרות על מערכות גוף/נפש; מחלקים תרופות לדיכוי הכעס והרוגז
המונעות שחרור דרך ה"וונטה" הנכונה; תרופות ותכשירים לנשירת שיער ולאקנה;
מטפלים בעייפות שיכולה להיות טבעית ונורמאלית לחלוטין, על ידי סמים
מעוררים, ונותנים כדורי שינה לסובלים מנדודי שינה. |
|
בקיצור, מרבים בטיפולים שמתקנים את
הסימפטומים וזאת מבלי למצוא את הסיבה האמיתית והעמוקה לתלונה של החולה.
לאחר כל אלו אין זה פלא, שהאדם קם בבוקר וטוען: "אני לא אני" --> לחץ -->
מתח --> "חייבים לעשות משהו"! הרמב"ן (שהיה רופא במאה ה-13) אמר שהרופא
אינו מרפא מחלה כי אם האלוהים הוא "רופא החולים" ומכאן, הרופא הוא רק שליח
האלוהים, ככתוב בספר שמות: "כל המחלה אשר שמתי במצריים לא אשים עליך – כי
אני ה' רופאך". גם בספר ירמיהו כתוב (ומצוטט בשינוי בתפילת שמונה עשרה):
"רפאני ה' וארפא, הושיעני ה' ואוושע, כי תהילתי אתה". |
|
האדם – הרופא הטוב ביותר
לעצמו |
|
אנו רואים, כי כן, שהאדם הוא הרופא הטוב
ביותר של עצמו, למרות שלעיתים הוא נזקק לעזרה מבחוץ ו/או רק להכוונה/להדרכה
על ידי אדם מקצועי. מדי שעה בשעה עומד האדם בניסיון, ועליו לדעת לקיים את
הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". החולי הינו תמריץ לאדם לתקן את אורחותיו.
"כישלון" הבריאות הוא לעיתים ראשית "ההצלחה". ה"שטן" בהיפוך אותיות יוצא
"נטש", היינו, כאשר האדם נטש את תורת האמת של עצמו, התעלם מן האיתותים
שקיבל מגופו והמשיך לבגוד בגופו – יצטרך לשאת בתוצאות ולשלם מחיר, לעיתים
יקר מדי ואף בלתי הפיך, בבריאותו. כי הגוף כבר אינו מוכן לקבל "פקודות" לא
מהאדם עצמו, לא מהרופא ואף לא מן התרופות ואפילו מ"התותחים" שביניהן. ניתן
אז לומר כי "השטן" השתלט על חייו... |
|
המסקנה: עלינו לקחת, במודעות מלאה, אחריות
על מעשינו ואורח חיינו, לאחוז במושכות של "מרכבת האדם" ולמצוא את האיזון
העדין לשליטה מוצלחת בחיינו |
|
|
בחזרה לאתר של ד"ר קונלי עתליה |
