מגילת הסתר

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון
בזוהר מודגשת מעלת חג פורים כזמן המציין גמר תיקון שעולה בקדושתו על יום כיפורים – מה הקשר בין אחשוורוש לבורא עולם, מה תפקידו של מרדכי וכיצד מסתבכת העלילה?

חג פורים שחל בחודש אדר, מסמל ברובד הסוד את המדרגה הלפני אחרונה בסדר השתלשלות המצבים שבהם פוסע האדם בגרם המדרגות הרוחניות בדרכו להתחדשות המתוקנת. ידוע כי המושג "חודש" בא להורות על התחדשות פנימית והמקובלים מלמדים כי התחדשות נכונה ובריאה יכולה להתחולל רק מתוך שמחת הלב השלמה שאז האדם ראוי לקבל לתוכו את שפע התענוגים מצד הבורא ככתוב "משנכנס אדר מרבים בשמחה".

בזוהר מודגש מעלת חג פורים כזמן המציין גמר תיקון שעולה בקדושתו על יום כיפורים חמור הסבר ככתוב "פורים אתקריאת על שם יום הכיפורים"(זוהר, תיקונין, נז'). כלומר, השוני בין שני החגים הללו מצוי דווקא במכנה המשותף שלהם. בעוד שיום כיפורים חושף בפני האדם את רצונותיו הפנימיים (הרוע הפנימי) ומקבע אותם כך שהוא לא יכול להשתמש בהם למלא תאוותיו, בא יום פורים והופך את הקערה על פיה ואומר כעת תקן מידותיך מתוך הרחבת הלב ושמחת הנפש ולשם כך שתה לשוכרה עד אשר יצאו סודות נפשך אשר חיכו לזמן הנכון להיחשף. שורשו הרוחני של חג פורים מובא במגילת אסתר. 

מגילה משלון "גילוי" ואסתר מלשון "הסתר" או כפי שהמקובלים מכנים "גילוי ההסתר". היא זאת המסמלת בעבור כל יהודי את דלת הכניסה אל העולם הרוחני הנמצא בהסתרה מאיתנו עד למועד זה. כאשר האדם רואה בסיפור מגילה מדריך רוחני לכל המחולל נפשו ולומד להכיר את הכוחות הפועלים בתוכו מתעוררת בו הזדהות אישית עם הכתוב. ולכן המקובלים מכנים את הגילוי הרוחני ואת קבלת האור בשם: "שמחה", שאופיינית כל כך לחג הפורים. 

כל דמות שמופיעה בסיפור המגילה היא בעלת תפקיד, ועל פי חכמת הקבלה היא מייצגת תכונה או רעיון מסוים. סיפור המגילה מגולל עלילה עסיסית שלא הייתה מביישת אף הפקה קולנועית. קונספירציה, שליטה, תשוקות, ניסיון רצח ועוד. אך בל תתעו לחשוב שכאן מסתיים סיפור המגילה הואיל והדברים משרתים משמעות אחרת ונסתרת המצויה בממד אחר בנפש האדם עמוק פנימה. קרי, כל בעלי התפקידים המשתתפים בסיפור מייצגים תכונות וכוחות שונים הפועלים בחיי האדם ומעצם הכרתם נוכל להבין טוב יותר את עצמנו. ובכן נא להכיר: אחשוורוש המלך, הבורא, בעל עוצמה אדירה המנווט את הדמויות השונות וכולן רוצות לשהות במחיצתו. אם נשים לב שמו של הבורא נעדר את סיפור המגילה וחכמי הקבלה מסבירים לנו שבמגילה מופיעים שני מלכים. בכל מקום שבו מוזכר "אחשוורוש" הכוונה למלך בשר ודם ובמקום שבו מוזכרת המילה "מלך" הכוונה לבורא. אם כן, אחשוורוש מצטייר לעיתים כמלך כנוע, שנתון למניפולציות וחסר כל עמוד שדרה, ופעמים כשליט רב עוצמה המטיל את אימתו על תושבי הממלכה.המקובלים טוענים שדמותו של הבורא כן נמצאת בסיפור, ולמען האמת היא אף הפעילה ביותר, אלא שהבורא פועל מאחורי הקלעים ומנווט את מהלך העניינים בהתאם לנסיבות עצמן ושכוונתו היא להתגלות לנו בהדרגה עם התפתחות העלילה. 

סיפור המגילה מתחיל במשתה בן הבא לסמל סיומה של תקופה, מדרגה רוחנית שכבשנו, ותחילה של תקופה חדשה, מדרגה רוחנית שלפנינו. אחשוורוש מזמן את ושתי רעייתו אך היא ממאנת להגיע. ושתי מייצגת את התקופה הקודמת, המדרגה הרוחנית שכבשנו, ולכן היא בעלת תפקיד קצר במגילה, נעלמת כבר בפתח המגילה ואת מקומה תופסת אסתר. אסתר, לדברי המקובלים, מבטאת את הרצון הפנימי לגלות את המשמעות האמיתית לחיים. מעבר לתאוות העולם הזה ומעל לכל רדיפה אחר מילוי רצונות בר חלוף קיים באדם ניצוץ רוחני המבקש משמעות וערך לחיים. אסתר, היא הניצוץ, המתפרץ מפעם לפעם ומעורר ומפציר באדם שלא להתפתות לאגואיזם הדורסני. אסתר מייצגת את החוט הרוחני המקשר בין האדם לבורא. קשר רוחני זה הולך ונבנה במהלך סיפור המגילה. בגתן ותרש, ידידיו של המן ושומרי המלך, שתי דמויות תחמניות ומניפולטיביות שתפקידן בעלילה לגרום לנתק בין הבורא לעם ישראל ולכן האם זוממים לרצוח אותו ובכך לשים קץ להתפתחות התהליך הרוחני. את המזימה מגלה מבעוד מועד מרדכי, השם "מרדכי" בא מהביטוי הארמי "מרי דכיא", שפירושו טהור וזך וככזה מייצג את התכונה הרוחנית הנקייה ביותר באדם, היא תכונת החסד. הוא מסמל את הכוח הרוחני שחבוי בתוכנו. כשהוא חש שחייו של המלך נתונים בסכנה, כלומר שמימוש התוכנית הרוחנית עומד בפני כישלון מרדכי מתריע על הקונספירציה ומסכל אותה. המן, או אם תרצו עמלק או פרעה, מייצג את האגו העב והמגושם התובע לעצמו בלבד ודורס כל אשר עומד בדרכו. הוא מעוניין להתקרב אל המלך, הבורא, רק כדי לקבל לעצמו בלבד ולכן נקרא עמל"ק שהוא ראשי תיבות "על מנת לקבל". אם כן, המאבק בין מרדכי לבין המן מסמל את המאבק בין שני כוחות איתנים, אגואיזם ואלטרואיזם, שהם אלה הדוחפים את האדם להגיע למדרגת האושר, אל הבורא, רק המניע שונה. היהודים במגילה מייצגים כל אחד ואחת מאיתנו בבואנו לבחור האם ללכת שולל אחרי הטבע האגואיסטי שבתוכנו המציג מצג שווא של אושר או שמא להיסחף אחרי מרדכי, הוא הכוח הרוחני המקשר בנינו לבורא.

מלחמת האור בחושך קיימת באדם בכוונת מכוון ומלמדת את האדם שיעור חשוב בזכות הבחירה. דרכו של המן לתעתע באדם ולהראות לו כי האושר טמון במילוי הרצונות העצמיים מבלי להתחשב בזולת בעוד שמרדכי מלמד כי הדרך היחידה להגיע לשלמות רוחנית היא רק אם נתאחד יחד כאיש אחד בלב אחד ואז המן יוביל אותנו בלבוש מלכות רכובים על סוס בדרך לחצי המלכות. את שלנו אנחנו נעשה, הבורא ידאג להשלים את החסר.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון