מחפשים… ומוצאים זוגיות

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, טניה סולומון
ה'אהבה' מתה? האם מוסד הנישואין פשט את הרגל? למה זה קורה, איך מוצאים אהבה (פעם שנייה או שלישית) ואיך שומרים עליה לטווח ארוך.

לא פשוט למצוא אהבת אמת והסיבות לכך רבות ומורכבות. אז אם אתם בין ברי המזל שכבר מצאו זוגיות, כדאי שתשקיעו בה כדי לשמר אותה לטווח ארוך. הדעה הרווחת היא שאחרי תקופת ההתאהבות הקצרה יחסית, שוקעים רוב הזוגות לתוך שיגרה והתמודדות עם בעיות שוטפות המכבות במקרים רבים את האש היוקדת של האהבה.

בארץ ובעולם המערבי כולו, אחוז הגירושים עלה באופן תלול ומבהיל בשנים האחרונות. יש מקומות בהם כל שניים משלושה זוגות שנישאים 'מסיימים' את הקשר על מדרגות הרבנות, אחרי כמה שנות נישואים ויש מחקרים שמעידים כי האחוזים נושקים לחמישים אחוזים. כמעט כל אלה שאינם ישנים באלכסון – בוגדים בשלב זה או אחר בבני/ות זוגם. הגרושים, האלמנים והרווקים- כולם מחפשים זוגיות. לפעמים במשך שנים ארוכות ללא הצלחה.

אינטרס או אינטרנט

במקרה יש בשתי מילים אלה, הרבה אותיות דומות, אבל השוני מייצג התפתחות ושינוי מהותי בתפיסת העולם. פעם, היו רק נישואים על בסיס אינטרסנטי. כך למשל, מלכים ומנהיגים של מדינות יריבות השיאו את בניהם ובנותיהם במגמה לאחד בין המדינות, גברים מבוגרים נשאו לאישה נערות צעירות על מנת לשלם תמורתן מוהר למשפחה המתקשה להתפרנס וכו'. היום שיקולים כאלה עדיין קיימים תרבויות מסוימות שאנו בני המערב קוראים להם 'פרימיטיביות' ואנו נוטים להתייחס אליהם בזלזול ומתוך התנשאות. אצל היפנים למשל, היה מקובל עד לאחרונה שההורים תפקידם לסכם נישואין של ה'ילדים' מתוך שיקולים של התאמה מעמדית וכלכלית. הם טענו שבמערב הנישואין מתוך 'אהבה' הם כמו 'להוריד את הקומקום מהאש כשהמים כבר רותחים' כך שגורלם נגזר מראש ל'התקרר'. מצד שני, היכרות בין שני בני זוג המתאימים זה לזאת על פי הבנת המשפחה הם כמו 'לשים קומקום מלא מים על האש'. המקרה כזה סופם של המים לרתוח… כלומר, בני הזוג עתידים להתרגל אחד לשנייה ולחיות יחד מתוך השלמה ש'זהו זה'. "להתאהב" הוא מושג שלא היה קיים בלקסיקון החברתי ואם זה כבר קרה, היה זה חומר ליצירות אומנות שתיעדו את אותם סיפורי אהבה יוצאים מן הכלל (רומיאו ויוליה למשל) שסופם היה במקרים רבים- טרגי.

כיום, השיטות למציאת בני/ות זוג רבות והן הולכות ומשתכללות עם הזמן. בעוד שפעם ה'שדכן' היה הכתובת האולטימטיבית, בשנות ה60 היו אלה תנועות הנוער, מרכזי הערים (מי מבני ה50 לא זוכרים את הישיבה על ה'ברזלים'?), חוף הים או מסיבות הריקודים הסלוניות. מפגשים מקריים אף הם היו תמיד ויהיו מקור לא אכזב לפגישות רומנטיות שהסתיימו תחת החופה.

אחר כך היתה תקופה של מודעות בעיתונות הכתובה. כמעט כל עיתון שמכבד את עצמו החזיק מדורי היכרויות והיו אף כאלה שאף הרחיבו את האופציה על ידי הצגת תמונה ופרופיל אישי של אנשים שחיפשו בני זוג, כאלה שלא יכלו לפגוש בנסיבות החיים הרגילים או במעגלים החברתיים שלהם.

בעשור האחרון, עם השתלטות האינטרנט על חיינו, חלה מהפכה של ממש בתחום חיפוש הזוגיות. כולנו הפכנו להיות כפר גלובאלי אחד קטן. אנשים מכל קצוות תבל חשופים לאלפי בני זוג פוטנציאליים. הרבה זוגות הכירו, התאהבו וצעדו אל עבר השקיעה (וגם לחופה). היכולת לתקשר, לראות תמונה, להצטלם בזמן אמת ולשמוע את קולו של הפרטנר/ית שלך, הפכו את הנושא לנגיש יותר מאי פעם. מצד שני, היכרויות ברשת מהוות לא פעם בזבוז משווע של זמן, במקרה הטוב או מקור לאובדן הבטחון והתקווה במקרה הגרוע.

איפה ואיך אפשר בכל זאת למצוא זוגיות?

בטח לא בבית! מי שרוצה זוגיות אמיתית ולא ווירטואלית צריך להרחיב את המעגל החברתי, להשתתף במפגשים חברתיים, לצאת לטיולים, פאבים ולמסיבות של פנויים- פנויות, ערבי שירה וכו', למרות שלכל אלה יש לעיתים, שלא בצדק, תדמית לא מחמיאה במיוחד. אפשר גם לפגוש את בן/ת הזוג בכיתת בית ספר, בצבא, בסדנת לימודים, בחניה הציבורית, באוטובוס, ברמזור שבצומת, בקולנוע או דרך חברים ומכרים- כאשר האחרונה היא כנראה אופציה נכונה המעניקה לפחות מינימום מידע על הרקע של המועמד/ת. הסוגדים לספונטאניות חושבים שכדאי להשאיר את ה'עבודה' לקופידון וליד המקרה. לעיתים, אלה המרחקים לנדוד פוגשי בסופו של דבר את 'בת השכן' באשראם בהודו או את 'ההוא שלמד איתי בכיתה ב' בבית ספר יסודי- על ראש הר מושלג בהרי ההימליה.

כל אדם צריך לכתוב את התסריט של עצמו ולענות על השאלה החשובה הזאת בדרך אישית. מה שבטוח שראשית התהליך היא כנראה בקבלה ואהבה עצמית– הזוגיות שלנו עם עצמנו. ככל שנעריך את עצמנו, נקבל את עצמנו עם החסרונות ועם היתרונות, נגדיר לעצמנו מה אנו צריכים ולא רק מה אנחנו רוצים- כך יגברו הסיכויים לפגוש את הנסיך/ה על הסוס הלבן ולהגשים את האהבה שרובנו לא מפסיקים לחפש.

בספרה של איילה מלאך פיינס "התאהבות" היא מציינת בין היתר, מספר נקודות חשובות בנוגע לבחירת בני זוג פוטנציאליים. החיפוש אחר זוגיות הינה סוגיה מורכבת שבדרך כלל לא כוללת אהבה ממבט ראשון, כפי שמקובל לחשוב. משיכה גופנית, התאהבות עיוורת וחוויה חולפת הן חוויות נפלאות אבל אינן מהוות בסיס מספיק או מספק למערכת מתמשכת. אנו בוחרים להתאהב על פי מכלול שיקולים שלא תמיד אנו מודעים להם. אך את פתרון ה'תעלומה' איך לבחור באדם הנכון יצטרך כול אחד לגלות בעצמו.

ב ה צ ל ח ה!