תקשורת הקשבה ומה שביניהם

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, שיפי לוי
אנחנו מקשיבים? או שאנחנו אוטמים את עצמינו ורק שומעים מה יש לאחר להגיד מבלי להקשיב לדברים שמסתתרים מתחת לפני השטח.

תקשורת זהו צורך חיוני לכל אדם בכל גיל. אנו יוצרים במהלך חיינו תקשורת עם אנשים שונים למטרות שונות ומגוונות.

אז מהי תקשורת בעצם? מדוע אנו זקוקים לתקשורת  = שפה משותפת, כדי להיות מובן, לשאול שאלות, העברת/ה בעת מידע, בקשת מידע, בקשת עזרה, הקשבה, הבעת רגשות: של שמחה, עצב, כעס, כאב וכו', מחשבות, יצירת אמון, הוצאת קיטור ועוד.
אנחנו תלויים בתקשורת ללא תקשורת לא יהיה קשר.

יצירת התקשורת בין אנשים יכולה להיעשות ללא שימוש בשפה, למשל: על- ידי חיוך, בכי, מגע, קולות, הבעות פנים, תנועות ידיים וגוף.             
התקשורת למעשה היא הכוח המאפשר לקשר לצמוח ולהתפתח.
תחת המילה תקשורת אפשר לראות את המילים: קשר, שרות, תקשור, קשור רשת.

מה ההבדל בין שמיעה להקשבה?
שמיעה: שמיעה היא תכונה עימה נולדנו והיא היכולת לקלוט ולעבד קולות וצלילים.
הקשבה: הקשבה היא – היכולת והרצון להבין את הנאמר בצורה מכוונת כאשר אנחנו מעניקים יתר תשומת לב לנאמר.
כלומר הקשבה היא פעולה שגורמת למקשיב להיות בדריכות, זהו תהליך פיזי רגשי ונפשי שבו המקשיב מפעיל את עצמו כדי להתרכז ולחפש את משמעות המסר.
 
בחיי היום יום שלנו כמה פעמים אנחנו מתווכחים או מצטדקים מבלי ששמענו את כל מה שיש לצד השני לומר?
האם נתקלתם במצב שמישהו סיפר משהו ולא ירדתם לסוף דעתו? או הפוך – שאתם סיפרתם ולא ירדו לסוף דעתכם?
ישנם דרכים רבות להעסיק את המוח בזמן שאנחנו מקשיבים למישהו, חלק מהם זה האוטומטים שלנו.
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו – האם אני מקשיב/ה באמת למה שנאמר לי או שאני עסוק/ה ב …? 
מהם הדפוסים המכשילים והמחסומים בהקשבה שלי?

האם במהלך ויכוח או דיון סוער אתם חשים שלא מקשיבים לכם? בהחלט יכול להיות שגם אתם לא מקשיבים…
אז הנה רשימה של הדפוסים והמחסומים שיכולים לפגוע בהקשבה שלכם:
• קוראים מחשבות וחושבים שיודעים מראש מה הדובר עומד לומר.
• מכינים ומשחזרים בראש את התשובות שלנו לדובר.
• חשוב לנו להיות צודקים / להראות שאנחנו יודעים יותר טוב.
• שופטים או מבקרים את דברי הדובר ולעיתים גם את הדובר עצמו.
• חולמים בהקיץ – הדובר מדבר ואנחנו לא איתו.
• מסננים את הנאמר בהתאם למה שמעניין אותנו או נוגע לנו, שומעים רק מה שרוצים לשמוע. (הקשבה סלקטיבית)
• קשובים לתגובה הרגשית שמתעוררת בנו.
• קוטעים את הדובר באמצע דבריו, נכנסים לו לדברים.
• אין זמן – חוסר סבלנות –  משלימים את משפטיו של הדובר.
• חוסר פניות – לעיתים כאשר אנו טרודים בדברים אחרים, דבריו של הדובר אינם נראים לנו חשובים, אנחנו עייפים וחסרי סבלנות ולכן נתקשה להקשיב.

אז תנסו להתגבר על הדחף לא להקשיב לצד השני ונסו (גם אם זה קשה) להקשיב קצת יותר, כך תוכלו להבין מה מפריע או מציק לצד השני, וכך גם הצד השני יקשיב לכם מעט יותר…
בהצלחה!