אבוקדו (persica americana)

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
עץ האבוקדו גדל בר בארצות אמריקה המרכזית בעיקר במקסיקו ובגוואטמלה וגודל לצרכי מאכל על ידי התרבויות המקומיות.

עץ האבוקדו גדל בר בארצות אמריקה המרכזית בעיקר במקסיקו ובגוואטמלה וגודל לצרכי מאכל על ידי התרבויות המקומיות. בחפירות ארכיאולוגיות התגלו עדויות לשימוש בזרעי אבוקדו עוד בשנת 70000 לפנה"ס. האצטקים שיבחו את הזרעים והגדילו את תנובת העצים. השם אבוקדו בא מהמילה האצטקית ahuacacuauhitl שמשמעה "עץ האשכים". הספרדים קיצרוה ל aguacate והאנגלים כינוהו avocado הכובשים הספרדים הפיצו אותו בעולם החל מהמאה ה-17 ושתלו מטעים באיי הודו המערביים ובאיים הקנרים. כמאה שנה מאוחר יותר גידול העץ התפשט לאפריקה המערבית, הודו והאי מאוריטניה. עץ האבוקדו מייצר אלפי פרחים ורק פרח אחד מתוך 5000 מבשיל לפרי, על כן היה קושי להפכו לגידול מסחרי. רק בתחילת מאה העשרים החלו לגדל מטעי אבוקדו בקליפורניה עקב התפתחות טכניקות של הנצה והרכבות שאיפשרו להגדיל את כמות יבולי הפרי וב1983 שתלו לראשונה מטעי אבוקדו בארץ.

האבוקדו מכיל שומן ממקור צמחי, על כן מומלץ לסובלים מהסתיידות עורקים (אינו מכיל כולסטרול), הפרעות בלב ובכליות. הוא מכיל כמות לא גדולה של חומצות שומן רב בלתי רוויות (6%- 10%). אכילת אבוקדו מומלצת במצבים של גאוט, ראומטיזם, דלקות וכיבים במערכת העיכול, אבנים בכליות ובדרכי השתן שמן אבוקדו משמש לטיפולים קוסמטים בגלל יכולת החדירה שלו דרך נקבוביות העור. הוא משפיע לטובה על רקמת החיבור, בעיקר על חלבון הקולגן המאבד את גמישותו עם הגיל. השמן מרענון ומגמיש את העור.

אזהרה: אנשים הסובלים מהפרעות בכבד ובמרה, ובעלי נטיה להשמנה, צריכים להימנע מאכילתו בשל היותו עשיר בשומנים.

עור מזדקן: למרוח שמן אבוקדו.

גאוט: לאכול אבוקדו כל יום.

ראומטיזם: כנ"ל.

דלקות בדרכי העיכול: כנ"ל.

הסתיידות עורקים: כנ"ל.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר