דיכאון לאחר לידה- סימפטומים ודרכי טיפול

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
ישנן דרגות שונות של דיכאון לאחר לידה שהנפוצה בניהן נקראת "בלוז" ומתבטאת בדיכדוך קל המופיע מספר ימים לאחר הלידה.

תחילה נפרט את הסמפטומים הנפוצים כאשר קיים דיכאון לאחר לידה:
*תחושות עצבות, בכי לא נשלט, עייפות ודיכדוך.
*אכזבה עצמית או מהתינוק, קשיי שינה, חוסר תיאבון וקושי לתפקד.

ל.כ אישה בשנות השלושים לחייה רצתה להכנס להריון ,אך חששה עקב נסיון העבר. בשתי הלידות האחרונות שלה היא חוותה תחושות דיכאון, היתה נתונה לפרצי בכי והתקשתה להניק מעל לשבוע ימים. במהלך הטיפול היא קיבלה תוספי מזון וחוותה מחדש את חווית הלידה שלה כתינוקת, בה אימה לקתה בדיכאון ולא טיפלה בה כיאות. כעבור שנה היא ילדה בפעם השלישית. הלידה היתה חלקה, תופעת הדיכאון לא חזרה על עצמה והיא הניקה בהנאה במשך שמונה חודשים.

ישנן דרגות שונות של דיכאון לאחר לידה שהנפוצה בניהן נקראת "בלוז" ומתבטאת בדיכדוך קל המופיע מספר ימים לאחר הלידה. התופעה היתה מוכרת עוד בעולם העתיק ותוארה על ידי הרופאים היוונים גלנוס והיפוקרטס. היא זכתה לשם "קדחת החלב" משום שהופיעה בדרך כלל עם תחילת ההנקה. מערכים שהתופעה נפוצה בקרב 80%-60% מהיולדות. הסימנים הבולטים הם: התפרצויות בכי, חוסר אנרגיה דיכדוך ואי שביעות רצון. למעשה רוב הנשים סובלות מהתופעה. ישנן מספר סיבות לכך: הראשונה היא טראומה פיזיולוגית שהגוף עובר בתהליך הלידה. המאמץ בזמן הלידה מחייב את הגוף לגייס את כל כוחותיו כדי שהלידה תעבור בשלום. לאחר מכן האישה נשארת סחוטה וללא כוחות ועוד עליה להניק ושעות השינה שלה משתבשות. במשך כל ההריון המערכות ההורמונאליות המווסתות את חילוף החומרים בגוף ומערכת החיסון עובדים בעומס יתר, כדי להבטיח את התפתחותו התקינה של העובר ברחם. בזמן ההריון והלידה הגוף משחרר הרבה חומרים ממריצים וחומרים מונעי דלקת ומשככי כאב (בטא אנדרופינים) וזו הסיבה שישנן נשים "שפורחות" בהריונן. לאחר הלידה כל הפרשות החומרים המיטיבים נפסקת בבת אחת ואז באה תחושת הנפילה. אגב הרבה נשים מעידות שבזמן ההריון בעיות בריאות כרוניות נעלמות וצצות מחדש לאחר הלידה.

נשים מעשנות וכאלה שלא מקפידות על תזונה נכונה נפגעות יותר, מכיון שהטבע דואג להפנות את 

מרבית הויטמינים לטובת התינוק ובניין מערכותיו. מדובר בעיקר בויטמיני b המשמשים לבניית מערכת העצבים של העובר. כאמור תזונה דלה מרוששת את מערכת העצבים של האם .

נשים מעשנות נוטות להיפגע יותר כי הניקוטין על שלל רעליו מאזן את מערכת העצבים ומרגע שהאישה מפסיקה לעשן היא נהיית פגיעה יותר למצבי רוח משתנים.

אך ישנן גם סיבות ריגשיות: נהוג לספר לנשים צעירות כמה שלידה זה דבר נפלא והפער בין הצפיות לבין מה שקורה בפועל גורם לנשים להתאכזב מעצמן ולשקוע. לעיתים התינוק פשוט פעלתן , ישן מעט, יונק הרבה וצווח עד שהאם מותשת. או שההנקה מלווה בכאב ומהווה מקור לתיסכול. מניסיוני בזמן הלידה וההנקה, נשים חוות מחדש את לידתן ותהליך יניקתן. הן לא זוכרות מראות , אך התחושות מציפות אותן מחדש. כאשר הן עוברות תהליך, חלקן גם נזכרות במראות של לידתן. תופעת הבלוז לא נחשבת לתופעה פתולוגית שמחייבת טיפול תרופתי. הבנה מצד בני המשפחה ,חלוקת נטל עד כמה שאפשר ובעיקר תמיכה ריגשית עוזרת לאישה להתגבר על כך.
דיכאון לעומת זאת נחשבת לתופעה שמחייבת עזרה מקצועית ומתבטאת בהחרפת הסינמפטומים , בעיקר בקושי לתפקד, קושי להתאושש ותחושה של דיכאון וחוסר אנרגיה כללית. לעיתים ישנו רצון להתאבד. על פי הסטטיסטיקה כ15%-10% מהנשים סובלות מכך. אים זה לא מטופל האישה עלולה לסבול מכך חודשים ובמקרים קשים אף שנים. בקבוצת הסיכון מצויות נשים עם הסטוריה של דיכאון, וכאלה שהן תלותיות, בעלות ערך עצמי נמוך, או חרדתיות ופרפקציוניסטיות שאינן מסוגלות להתמודד עם מצבים עמומים. כאן נדרשת התערבות מקצועית ולעיתים טיפול תרופתי כגון סרוקסט, פרוזק או פריזמה. למרות שאין נתונים מדעיים על השפעת התרופות נוגדות הדיכאון על התינוק בזמן ההנקה, ישנה המלצה להפסיק את ההנקה.
תזונה נכונה ותוספי מזון

חשוב להקפיד כל יום על אכילת כוס ירקות ירוקים וכתומים מבושלים או, טריים. כמו כן מומלץ להרבות באכילת דייסת שיבולת שועל המלאה בויטמיני b. מדי פעם מומלץ להוסיף למזון שמרי בירה המהווים את המקור השלם ביותר לויטמיני b בטבע.

אספסת– האספסת הוא צמח המגביר את תנובת החלב ומשמש מעין מולטי ויטמין טבעי. מומלץ לאכול כל יום.

עלי פטל- מומלץ לשתות כל יום כוס מים שרתחו עם כפית עלי פטל, בעיקר החודשי ההריון האחרונים. עלי הפטל מקלים על צירי הלידה ומחזקים את האם.

אומגה 3– חומצות השומן אומגה 3 מצויות בשמן זית , שמן פשתן ושמן דגים. לחומצות השומים תפקיד חשוב בבניית מערכת העצבים של העובר. מומלץ לקחת 1000 מ"ג ביום.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר