טיפול בחימר ברפואה אלטרנטיבית

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ד''ר אולגה ברמנט-פוליאקוב
טיפול בחימר מועיל לליקוי למידה. הטיפול מומלץ לאנשים שסובלים מתחושת תקיעות או חוסר יכולת לזרום עם השינוי

טיפול בחימר זו שיטה ייחודית שפותחה ברוסיה לפני כשלושים שנה. טיפול בחימר עוזר במיוחד להפרעות אפקטיביות, דיכאון וחרדה. הוא מועיל לליקוי למידה על רקע קשיים רגשיים. הטיפול מומלץ לאנשים שסובלים מתחושת תקיעות בחיים או חוסר יכולת לזרום עם השינוי.

טיפול בחימר קיים בשתי צורות:
1) מטפל מפסל דיוקן של חולה,
2) מטופל מפסל דיוקן של עצמו.

כיום טיפול בחימר, כבר לא שיטת טיפול מהעולם של פסיכיאטריה אלטרנטיבית אלא טיפול מוכר על ידי משרד הבריאות של רוסיה. רופאים משתלמים במכון לתרפיה במסיכות במוסקבה. בכנסים השנתיים של המכון מוצגות עבודות של מטפלים באמנות, בפסיכודרמה ובפיסול הטיפולי. עבודתו של ד"ר נזלויאן, המייסד של השיטה, זכתה להכרה בינלאומית. ד"ר גאגיק נזלויאן, יליד ירבן, בירת ארמניה, פיתח שיטת טיפול בחולי נפש כרוניים, הסובלים מסכיזופרניה פרנואידית, אפילפסיה ואוטיזם.

משנת 1976 נזלואין מפסל מטופלים בעצמו והתוצאות מרשימות. בעשרות השנים האחרונות מאות פציינטים הגיעו להפוגה של מחשבות שווא, הזיות, שיפור בתקשורת עם הסובבים ורמת התפקוד. כל זאת לאחר שרופא פיסל את ראשו של מטופל והצליח "לתפוס" הבעה של חולי.

בשנת 1982 נודע לנזלואין שאחד מהפציינטים מפסל את עצמו בסתר. כך התחיל עידן חדש בפיתוח שיטתו. מאז מאות אנשים פיסלו את ראשם בנוכחות המטפל. להערכתו של נזלואין אלו פציינטים נוירוטיים עם קונפליקטים פנימיים על רקע בעיות בזהות. טיפול בחימר כאשר מטופל מפסל דיוקן של עצמו הוא כלי לגיבוש הזהות, תרתי משמע.

קונצפציה של בדידות פתולוגית
נזלואין סבור כי רוב הסימפטומים הפסיכיאטריים מושרשים בניכור פתולוגי. הוא מאמין כי כליאה בבדידות טוטאלית גורמת להזיות, מחשבות לא מציאותיות וגלישות פסיכוטיות. תופעות אלו פוחתות משמעותית כאשר שפציינט חווה רגעים של שיחרור מהבדידות, מרגיש מובן על ידי הזולת – המטפל. על פי נזלואין, זו נקודת יציאה מן המחלה.
התהליך הטיפולי מוביל להעצמה של קונפליקט בין דפוסים של בריאות לבין דפוסים של חולי. הפציינט חווה דחף להשתחרר מהמסכה ולגלות פנים אחרות. הוא צמא להתייחסות של מטפל, מרגיש הזדקקות להקלה והבנה מצד הזולת ובכך "בוקע מהביצה של ניכור פתולוגי".

עיקרון של טיפול מסתיים

נקודת סיום הטיפול ידועה מראש לשני השותפים: מטפל ומטופל. הטיפול מסתיים כאשר הדיוקן גמור מבחינה אסטטית. במילים אחרות, הדיוקן כדבר אמנות מעורר רגשות במתבונן. קביעת קריטריון לסיום הטיפול הנפשי מהווה התערבות טיפולית. התערבות זאת מבטיחה לפציינט ריפוי, השתחררות מהתלות ברופא ובתרופות. ההמתנה מגבירה את המתח, מעוררת בחולה ציפיות ומכינה אותו לרגע בו יבוא ההפוך מחולי לבריאות. מניסיון של מכון לתראפיה במסכות, מטופלים מזדהים עם הפנים מפוסלות ואז בהיפוך מסוים, מגלים שמתבוננים בהם בעצמם מהצד וחווים אותם כמסכה.
תחושת החופש מדפוסים הישנים גורמת לקטרזיס – תחושת שיחרור ריגשי. לפעמים זה תחושת רחמים עצמיים של החולה, לפעמים דמעות שזולגות בלי שליטה, לפעמים הירדמות פתאומית או עליית חום פתאומית. המשותף למצבים אלו – הקלה ונעימות נפשית אשר באות אחרי זה.

תפקיד המטפל
תפקיד המטפל זה סיוע בתהליך היכרות עם העצמי. המטפל הינו "מיילדת", איש מקצוע מיומן אשר נמצא ליד פציינט כדי לעזור ברגעי קושי, לתמוך ולהכיל. הקשר מלווה בעצב כי ידוע מראש מתי הטיפול יסתיים. העצב מהדהד לשאלות אקזיסטנציאליות כי לא נחיה לנצח, לא נוכל להגשים את כל משאלותינו ולא נחזיר את מה שעבר. תפקיד המטפל להיות במקום זה יחד עם המטופל, לחלוק איתו את הכאב להיות בני אדם.

לסיכום:
טיפול בחימר הינו כלי מדהים, עדין ועוצמתי בד בבד. המטופל בעצם קובע בטיפול את הכל והוא נמצא בשליטה מלאה.