התמודדות עם התפרצויות כעס אצל ילדים

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, סיגל תמיר
טיפים להורים כיצד להתמודד עם התפרצויות זעם אצל הילדים.

התמודדות עם התפרצויות כעס וזעם אצל ילדים היא אתגר לא פשוט… אבל אפשרי עם עבודת הכנה והקפדה על מספר כללים.

הילד בדומה למבוגר יכול לכעוס לפעמים, להיות מתוסכל מסיבות שונות.

אולם בניגוד למבוגרים עדיין אין לו את יכולת השליטה ואת הכלים על מנת להתמודד עם כעס באופן נכון.

גורמי הכעס ואופני הביטוי משתנים במהלך שלבי ההתפתחות אך מה שחשוב לכם כהורים הוא לדעת איך להגיב נכון ולא לגרום לו להיות יותר כועס.

ההורים צריכים לזהות את הגורם לכעס ולהקנות לו כלים להתמודדות עם הכעס, מותר לכעוס לא לומר לילד אל תכעס או לנסות לעצור לו את הבכי, לתת את הלגיטימציה להביע רגשות.

התינוק מביע את כעסו בבכי הילד מביע את כעסו בצעקות או בשתיקה.

הנה מספר טיפים להורים כיצד להתמודד עם התפרצויות זעם:

• ההורים צריכים להיות קשובים לילד, לעזור לו להתגבר על הכעס ולתת לו תחושה שמבינים אותו ושנמצאים איתו.
• יש לזכור שכל כעס הוא גם סוג של תקשורת. ילד כועס רוצה לומר משהו וההורה צריך לנסות להבין מה הוא מנסה לומר.
• בזמן כעס יש להרגיע ולא להגרר לכעס של הילד, אתם כהורים צריכים להרגיע לחבק ללטף אותו ולא להיגרר אחריו עם צעקות וכעסים על כך שהוא כועס.
• ההורים צריכים לשמור על סדר ועקביות לשקף לילד מה הוא מרגיש ולתת לכעס ביטוי מילולי, ללמד את הילד מה מותר ומה אסור בדרך נעימה מבלי להשתמש בעונשים וצעקות.
• ניתן להקריא לילדים סיפורים שמתאימים לסיטואציה על מנת שהוא יוכל להזדהות עם הגיבורים ובכך ירגיש שהוא לא לבד בבעיה.
• ההסברים מגיל 4 ואילך צריכים להיות מאד ממוקדים וקשורים לסיטואציות  ספציפיות לא להרצות באופן כללי.
• כדאי לתת לילד לבטא את כעסו מבלי לבקר אותו ולהעזר בהומור כדי להתמודד עם הכאב שצבר בגלל ההצקה והעלבון.
• כאשר הילד אומר לכם שהוא ברוגז איתכם מפני שכעס עליכם בידקו האם אתם משתמשים בברוגז כלפיו מבלי להיות מודעים לכך כלומר לא מתיחסים אליו או מתעלמים לגמרי כאשר הוא מרגיז אלכם.
• כאשר אתם כועסים, לא לצעוק ולעומת זאת לא להתעלם ולשתוק משום שאז הילד מרגיש שקשה לו יותר להתמודד עם הכעס, הוא נבהל משום שהוא חושב שאתם מתנתקים ממנו לכן רצוי לומר משפט כמו: אני כועס אני רוצה להיות עם עצמי עד שזה יעבור ואז הילד ידע שהכעס לא מופנה כלפיו.

• שימו לב: שתיקה, התעלמות וברוגז אינם עוזרים, ילדים יכולים להגיע למסקנות מוטעות כגון שלא אוהבים אותם יותר שנוטשים אותם וכו'.

• צריך לזכור לכבד את הילד גם כשכועסים עליו, לזכור לומר שאוהבים אותו גם בשעת כעס ולהסביר בדיוק מדוע כועסים ואיך ניתן לפתור על הבעיה.אם לא משאירים את הילד לבד בכעסו הוא ילמד להתחלק ולהתגבר על רגשותיו השליליים. יש לעזור לילד להכיר את תחושותיו ולהעניק להן שמות. כאשר יהיה מסוגל לדבר על רגשותיו הוא יוכל גם לשלוט בהם.
• חשוב להזכיר את עניין הגבולות גם כאן, ילד שבביתו אין גבולות יהיה חצוף ויעשה מה שבא לו משום שירגיש שהוא המרכז וכולם עושים מה שהוא אומר, לו יש כביכול את הכוח.

התנהגות כזו עלולה להעלות כעסים ולגרום לכל מה שהזכרנו לעיל.

ובכן לילד שהתחיל להתחצף יש להתייחס כך:
• לא להטיף מוסר, לא לצעוק, לשים גבולות וחוקים ברורים של מותר ואסור, לא להכנס למאבקים חסרי תועלת ותוחלת עם הילד  משום שהם לא עובדים ורק נעשים גרועים יותר.
• יש לומר פעם אחת מה אנחנו רוצים ולמה מתכוונים.
• לא לעשות מהעניין בעיה, על מנת שלא תהיה בעיה.
• להזכיר לו את ההתנהגויות הטובות ואת הדברים החיוביים שהוא עשה בעבר על מנת שירגיש בעל ערך ולהאמין שזה יעבור.

בכל מקרה שטיפים אלה לא עוזרים או אינם גורמים לשיפור התנהגות הילדים, מומלץ לפנות לקבלת עזרה ויעוץ מקצועי.