שיטת אלבאום - מבוא, רקע ודוגמאות על שיטת אלבאום

הגוף הוא "חומרה" שמביאה לידי ביטוי את תהליך הלמידה האנושי דרך מערכות מוטוריות: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, מערכת שרירי העיניים וכן הלאה. על מנת ש"חומרה" זו תעבוד חלק, ביעילות וללא מאמץ, ה"חוטים" (כלומר, מערכת העצבים והמוח) חייבים להיות מחוברים נכון. כאשר מסיבה כלשהי מערכת העצבים לא מפותחת מספיק, או לא הבשילה, הגוף לא יכול לבצע היטב מגוון משימות. מצב זה מכביד מאד על תהליכי למידה ועל פעולות יומיומיות פשוטות.
"החדשות הטובות" הן, שמערכת העצבים ניתנת לשיפור ולשכלול. מאחר שכך, בכל רגע בחיים ניתן לשכלל את ההקשרים העצביים במוח ולהעלות את רמת הביצוע המוטורי של האדם.

בבסיס גישת האבחון והאימון עומדת התפיסה שהלמידה באה מתוך הגוף. יכולתם של תינוק וילד ללמוד, באה מהתנסותם בהפעלה ותחושה של גופם. לכן אנו רואים בגילים הצעירים את הילדים חוקרים, בודקים, מתפלשים, ממשמשים, משחקים, שמים בפה, כל חפץ אשר נקרה על דרכם.
מוח האדם בלידתו, איננו מושלם, הוא גדל עד גיל שנה. והמערכת העצבית מושלמת רק בגיל 7 לערך.
כאשר המערכת הנוירולוגית מסיבות שונות אינה בשלה, צצים קשיים שונים במערכות הגוף, וביכולת שילוב קואורדינטיבי של מספר מערכות תפקודיות בו-זמנית (למשל השילוב בין העיניים לידיים). כאשר מערכת גופנית מסוימת אינה מתפקדת כראוי, היא אינה מאפשרת תפקוד יעיל ואפקטיבי של תהליכי למידה או יכולות תפקוד שונות. על פי גישתו של משה אלבאום ניתן להביא את מערכת העצבים לבשלות בכל גיל, מעל גיל 5 ועד לגילאים מבוגרים 60-70.
באופן רגיל ונורמלי ילדים אוהבים ללמוד, לעשות דברים ולהשתתף בפעילות ספורטיבית. כאשר מבחינה גופנית ילד מתקשה לבצע – חווייתו הפנימית תהיה של ילד לא מוכשר ולא יוצלח. הוא עלול להימנע מלעשות דברים וחדוות חייו עלולה להיפגע. במובן הרחב של חייו, הוא עלול לא לרצות ולממש את כישרונותיו ויכולותיו המיוחדות.
ילדים מבטאים קשיים ותסכולים בדרכים שונות: התנהגות היפר אקטיבית, אגרסיביות, אימפולסיביות, אדישות, נטייה למריבות, הסתגרות, עשיית יתר או הימנעות ממצבים חברתיים שונים, הימנעות מלמידה ועוד.
לרוב המאבחנים הראשונים הם ההורים. מאחר שהם מכירים היטב את ילדם, הם אלה שיכולים לראות שינויים בהתנהגותו לאורך זמן.

מה קורה לאדם שמערכות גופו לא תקינות או שאינן מתקשרות נכון ביניהן?
כאשר אחת או כמה ממערכות גוף האדם אינן מתפקדות או מתקשרות באופן תקין, נוצר בגוף מתח ותסכול רב. המתח והתסכול מצטברים לאורך כל היום ובעקבות כל משימה בה מפעילים שרירים.

מספר דוגמאות להמחשה:
דוגמא 1: כאשר קיים קושי במוטוריקה העדינה, הילד יחוש מתח שרירי בכל פעולה בה הוא מפעיל את ידיו: צחצוח שיניים, ציור, גזירה, הדבקה, זריקה ותפיסה של כדור, אחיזת סכין או מזלג, רכיסת כפתורים, סגירת רוכסן וכו'. המתח שמצטבר בגופו בזמן הפעלת ידיו יגרום לתסכול, ישפיע על מצב רוחו, ועל הדימוי העצמי. עלול לגרום לו להימנע מעשייה של דברים שונים. בזמן לימודים בכיתה, הוא יאחז לא נכון את העפרון, וישקיע מאמץ רב בכתיבה. המצב עלול לגרום לילד לפגר אחרי קצב הכיתה. כתוצאה מכל אלו לפגיעה בביטחונו ודימויו העצמי.

דוגמא 2: כאשר מערכת שרירי גלגל העיניים מתפקדת בצורה לא תקינה, והילד איננו שולט בקלות ובמדויק בשרירי העיניים ולכן מתקשה להניע את עיניו באופן רצוני ומודע. פעולות הקריאה מספר, ממחברת או מהלוח, יהיו קשות מאד. כמו כן עלולה להיפגע התפיסה המרחבית (כבדות תנועה היתקלות בחפצים ועוד), הרצון לשחק משחקי כדור, הרצון לבצע פעילות הדורשת תנועה מהירה ועוד.

דוגמא 3: מערך יציבה לא תקין – יכול לגרום לילד קושי בישיבה לאורך זמן בכיתה. יכול לגרום לקושי להשתמש נכון בעיניו (עקב זוויות ראש או גוף לא תקינות), לבעיות בכתיבה (עקב לחץ על עצבי הצוואר) תנועתיות ייתר בזמן ישיבה (עקב לחץ של השרירים על העצבים היוצאים מחוליות הגב התחתון המשפיעים ישירות על הרגליים ותחושות הנוחות של כלל הגוף) ועוד.

מה קורה לילד שמערכת החושים שלו לא מווסתת?
עודף בקלט החושי – יגרום לבזבוז עצום של משאבים ולכן לחוסר ריכוז. כשהילד חסר את היכולת לסנן ולדרג לפי החשיבות את התכנים הנקלטים דרך החושים. המצב גורם להצפה בקליטת נתונים, וכתוצאה מכך לתגובות אוטונומיות (סחרחורת, בחילה, הזעה מוגברת, דופק לב מואץ כאבי ראש או בטן וכו'). המאמץ הנדרש על מנת להתמודד עם ההצפה כל כך גדול, שאינו מותיר משאבים רבים ללמידה. המוח עסוק בלהדוף את הגירויים המפריעים, או בניסיון לארגן את מה שהוא מעוניין להיות ממוקד בו, ויכולת הריכוז יורדת. עודף בקלט חושי יכול לגרום לקשיים בהימצאות בחברת בני אדם (חוסר רצון, מסתגר ועוד), בתפיסה המרחבית, בתחושת שהוא שונה מאחרים ועוד.

חסר בקלט החושי – יכול לגרום להתנהגות היפראקטיבית. כשלילד סובל מחסר בתחושה, הוא יחפש לעצמו גירויים חזקים כדי להרגיש. גופו ידרוש כל הזמן ליצור גירויים, דבר שיסיט את תשומת ליבו מהלימודים, או המטלות הנדרשות. כמו כן קלט חושי חסר, יכול לגרום לילד או לבוגר להעמיד את עצמו במצבים מסוכנים לאורך חייו.

הדוגמאות הנ"ל ומצבים רבים אחרים, יגרמו לילד סביבת חיים מכבידה. הקושי לא נעלם מהתודעה הפנימית של הילד, גם כאשר אינו נתקל בו ברגע מסוים. הילד סוחב איתו ובתוכו את הקשיים לאורך כל היום, ומיום ליום שאחריו. יתכן ורק מהמחשבה על משימה מסוימת הילד יתכווץ מבלי לנסותה.
תגובותיהם של הילדים שונות ומגוונות ודרכו של כל ילד להתמודד עם קשייו ייחודית.

חשוב לדעת, שכיום ההערכה הרווחת בקרב אנשי מקצוע בארץ ובעולם, היא שבערך ל- 25% עד 40% מהאוכלוסייה (ילדים ומבוגרים) קיימת בעיה כלשהי במוטוריקה או בוויסות החושים.
המסר החשוב בגישתו של משה אלבאום הוא: בעיות אלו ניתנות לפתרון. הקושי אינו עונש האמור להעיב על כל החיים.

עוד באתר:

מבוא, רקע ודוגמאות על גישת אלבאום I אבחון בגישת אלבאום I הטיפול והאימון בגישת אלבאום
סיפור אישי- משה אלבאום I לבלוג של משה אלבאום I יצירת קשר עם משה אלבאום