|
שיטת אלבאום -
אבחון
בגישת ®Elbaum Intelligence Integration
האבחון כולל:
1. אבחון מוטורי ומערכות החושים
2. אבחון כירולוגי פסיכודיאגנוסטי של תכונות האישיות.
1. האבחון המוטורי:
שיטת האבחון מבוססת על בדיקת תפקוד הגוף בשילוב ארבעת האינטליגנציות:
▪ אינטליגנציה גופנית (כלל הפעילות המוטורית והחושית)
▪ אינטליגנציה רגשית (יכולת חוויית הרגש, ביטויו ו/או וויסותו)
▪ אינטליגנציה חשיבתית (למידה, חשיבה, זיכרון, יצירה ועוד)
▪ אינטליגנציה אנרגטית (חישת השדה האנרגטי, הבנתו, תקשורת אנרגטית ועוד)
האבחון בודק את תקינות מערכות הגוף, ואת היכולת של הנבחן לעשות פעילות גופנית,
לנשום נשימה מודעת, לענות על שאלות חשיבתיות, או רגשיות, בו-זמנית.
האינטגרציה של יכולות הגוף לשאר מרכיבי האדם, חשיבה, רגש, וקלט אנרגטי, מהווה את
הבסיס לתהליכי הלמידה וליישום פוטנציאל האדם בכללותו. מכאן נובע שמה של השיטה
ועקרונותיה.
מאחר וכמעט כל פעולה שהאדם עושה משלבת עבודה של מספר מערכות גופניות בו זמנית,
חיפוש מוקד הקושי יתמקד במערכות הגוף השונות וביכולת האינטגרטיבית להפעיל מספר
מערכות בו-זמנית.
המערכות הנבדקות והגורמים לקשיי תפקוד שונים:
• מערך השליטה הרצונית והמודעת ביכולת התנועה של שרירי העיניים - מצב לא
תקין יגרום לקשיי קריאה, קושי במשחקי כדור, קושי ברכיבה על אופניים, קושי בהתמצאות
במרחב התקלות בחפצים ועוד. קושי במערכת עלול לגרום לסחרחורות, בחילות, חוסר שיווי
משקל ועוד.
• תפקוד מערך קשר מוח-עין-יד - מצב לא תקין יקשה על כתיבה, הדבקה, גזירה,
ציור, ומגוון פעולות הדורשות דיוק.
• מערך המוטוריקה העדינה - מצב לא תקין יגרום לקושי בכתיבה, בציור, בגזירה,
בהדבקה, באחיזת סכין ומזלג ועשיית פעולות אחרות בידיים.
• יכולת גרפומוטורית – מצב לא תקין יתבטא בעיקר בקשיי כתיבה וציור.
• מערך המוטוריקה הגסה ומערכת ההצלבה – מצב לא תקין יפריע במגוון פעילויות
ספורטיביות, קפיצה, ריצה, דילוג, ירידה ועליה במדרגות, רכיבה על אופניים ועוד. כאשר
מערכת ההצלבה לא תקינה תהיינה השפעות גם על כתיבה בכתב ראי, חולשה כללית של הגוף,
היתקלות ברהיטים וחפצים ועוד. המוח במצב תקין מתפקד תוך כדי הצלבת היכולות
והאינפורמציה בין ההמיספרות. כאשר הוא מתקשה בכך, הקשר בין אונות המוח אינו תקין
ומשפיע על מנטאליות האדם. הקושי עלול להתבטא בכניסה למצבים רגשיים בלי יכולת לצאת
מהם בקלות ובזמן סביר, תגובות רגשיות לא מתאימה לאירוע ועוד.
• יכולת חציית קו האמצע של הגוף – מצב לא תקין ישפיע על מגוון פעולות
שקשורות במערכת ההצלבה.
• מערך היציבה – מצב לא תקין יקשה מאד על ישיבה נוחה לאורך זמן. יציבה לא
נכונה משפיעה על זוויות האברים והמפרקים וגורמת ללחץ על מערכת העצבים. הקושי גורם
להצטברות מתח בשרירים ובכיווץ תמידי של מערכות שרירים מסוימות. המוכרות ביניהן –
מערכת הכתפיים, הצוואר, גב תחתון וגב עליון.
• היפר/היפו בטונוס שרירים – היפר טונוס הוא מצב של מתח גדול מדי בשרירים,
עלול לגרום לקשיות השרירים, כיווץ תמידי ולחץ על המפרקים. היפוטוניה הוא מצב בו
השרירים ברפיון תמידי. השרירים רפויים מדי ומתקשים להחזיק את הגוף.
• היפר/היפו רגישות חושית:
1. רגישות ייתר חושית למגע (טקטילי)– רגישות ייתר למגע קל או עדין
יגרום לילד להימנע מליטופים עדינים, להתרחק מילדים אחרים, להירתע ממגוון חומרים
שגורמים לרגישות. (חול, דשא, בדים מסוימים, טקסטורות מסוימות חומרי ניקוי למיניהם
וכו').
היפו רגישות למגע קל יגרום לילד להתחכך הרבה ולחפש מגע חזק ומשפשף. יתכן שיגע הרבה
בעצמו או יתחכך בטקסטורות שונות ובאנשים אחרים.
2. רגישות חושית למגע עמוק (פרופריוצפטיבי) – היפר רגישות למגע
עמוק עלול לגרום למגע להיות כואב. עלול לגרום לילד שלא ירצה חיבוקים או עיסויים,
לנוע בישיבה ללא הפסקה. ימנע מקרבה גופנית לאנשים. היפו רגישות למגע עמוק תגרום
לילד להתנהג באגרסיביות עד כדי לזרוק עצמו אל הקיר, לחפש מריבות ומכות עם ילדים
אחרים, להתגושש בכל הזדמנות אפשרית.
3. רגישות חושית בטעם – היפר רגישות בטעם תגרום לילד להימנע
מסוגים רבים של מזון, לאכול מזונות מסוימים בלבד לאורך זמן, להגיב בחריפות למזון
בעל מרקם שאינו נעים לו בפה.
4. רגישות חושית בריח – עלולה לגרות לתגובות אוטונומיות (סחרחורת,
בחילה, כאבי ראש, דופק לב מואץ, הזעת ייתר כו') ולתגובות רגשיות חזקות לריחות שונים.
5. רגישות חושית בשמיעה – עלולה לגרום לקשיי ריכוז החשיבה בכל
מקום בו קיימים רעשים חלשים ומשתנים כבכיתה, להתרחק ממקומות הומי אדם, יכולים לפחד
מרעשים חזקים, להסתגר חברתית ועוד. הילד עלול להפעיל מוסיקה חזקה מאד כדי להחליש את
כל מקורות הרעש האחרים.
6. רגישות חושית בראיה – מתבטאת בדרך כלל ברגישות לאור מסוגים שונים,
קושי לרצות לתקשר עם סוגי אנשים שונים ועוד.
• תפקוד המערכת הווסטיבולרית – במצב לא תקין עלולות להיגרם תופעות שונות של
סחרחורת, חוסר בשיווי משקל, העוררות הכללית של הגוף רדומה ועוד.
• יכולת התמצאות מרחבית – יכולת זו קשורה בכל התפיסה של הילד את עצמו ואת
גופו יחסית לסביבה. קושי בהתמצאות במרחב קשור בדרך כלל במוטוריקה גסה לא תקינה
ובפעילות לא תקינה של החושים.
• יכולת התארגנות – יכולת התארגנות היא "מדד" לתקינות המערכות המוטוריות
ומערכות החושים. קושי ביכולת התארגנות מעיד על תפקוד לא
• היכולת לקיים נשימה מודעת כבסיס לרמת חמצן תקינה בגוף ובמוח. באופן "רגיל"
כאשר אדם נדרש לפעולה שאינה קלה לו, הוא מוריד את רמת הנשימה. זאת בניגוד לצורך של
הגוף בכמות חמצן גדולה יותר, על מנת לבצע את המשימה. כל עצירה ברצף הנשימה מדווחת
בדרך כלל על הימצאותו של קושי כלשהו במערכות המוטוריקה והחושים, באינטגרציה בין
המערכות או הימצאותה של מצוקה רגשית כלשהי.
2. האבחון הכירולוגי פסיכו דיאגנוסטי:
האבחון נעשה באמצעות קריאה בכף היד, על פי שיטה שפיתח ד"ר הולצמן (והותאמה לצורכי
העבודה הטיפולית בשיטה). השיטה נחקרה ותקפותה אומתה באוניברסיטת בר אילן. האבחון
מאתר את התכונות והפוטנציאל המולד של האדם ומערך הכוחות איתו מתפקד.
החשיבות של האבחון הכירולוגי היא בכך שהוא מאפשר התייחסות האישית לילד, להבין את
מבנה אישיותו המיוחדת ומערך כוחותיו ברגע האבחון עבור תחילת הטיפול והמשכו. לעיתים
ניתן לראות שהטבע של הילד איננו בא לידי ביטוי באופן נכון ומלא עבורו. בעקבות כך
הילד יכול לייצר התנהגויות שונות ולבזבז משאבים רבים.
עקב קשיי התפקוד, בני אדם נוהגים לייצר "מעקפים" לבעיותיהם. המעקפים גוזלים
משאבים וכוחות רבים. המטרה באבחון היא להצליח לבנות תוכנית המתאימה למצבו הגופני,
אופיו ומערך כוחותיו המיוחד של האדם. אבחון מדויק מאפשר להתמודד עם הקושי, במהירות
הניתנת.
בזמן הטיפול המטפל מתייחס לממצאי האבחון וכולל אותם בתוכנית האימון.
בחלק זה של האבחון מתגלה הפוטנציאל המולד וכישוריו המיוחדים של האדם – אשר אם יוכל
לממש שם איכות חייו תגדל. |
