נטורופתיה: סטרס

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, דליה ורדי
אחד הגורמים העיקריים להפרת האיזון בחיינו אשר גורם לתגובת שרשרת בכל המערכות זהו המתח, הסטרס.

אחד הגורמים העיקריים להפרת האיזון בחיינו אשר גורם לתגובת שרשרת בכל המערכות זהו המתח, הסטרס, אשר נרשם כאחת הסיבות הראשוניות והעיקריות למחלות בעולם המודרני, בו תחרותיות, הישגיות, ופרפקציוניזם הם מושגי יסוד ומדד להצלחה.

הסטרס הינו גורם מרכזי להפרת איזון ראשונית בגוף, אשר עלולה להתפתח למחלות לב ויתר לחץ דם, סרטן, סוכרת, אלרגיות, השמנת יתר, דיכאון, חרדה, עייפות בכלל ותסמונת עייפות כרונית (CFS) בפרט, ומחלות נוספות. 
 
הגורמים לסטרס:
נפשי – לחצים בעבודה, לחצים כלכליים, התעללות נפשית, בעיות משפחתיות, מחלה או מוות של קרוב, דאגות, פחדים וחרדות, טיפוסי A – טיפוסים פרפקציוניסטים, וכמובן, אי אפשר להתעלם מהמתח המתמיד בו נמצאת מדינת ישראל, גם כאשר אנו לא נמצאים תחת הפגזות, מבצעים צבאיים
ומלחמות.

פיזי – מחלה, ניתוח, תאונה, תזונה לא נכונה…

סביבתי – רעלנים הנוצרים ע"י מיקרואורגניזמים, חשיפה לקור/חום, חומרי הדברה, זיהומים סביבתיים, רעש חזק וכו'. מצב סטרס מתמשך גורם להופעתן של שורת הפרעות כמו כאבי ראש/גב/בטן, עצבנות, עייפות ובמקביל קשיי שינה ו/או ריכוז, שרירים תפוסים ואף ירידה בתפקוד המיני. תופעות אלו צריכות להוות את הסמן הראשון לכך שעלינו לטפל בעצמנו, ולהבין שהגוף שלנו בעצם מאותת שההרמוניה והאיזון שלו מופרים. 
 
מתח יוצר שינויים ביולוגיים הנקראים "תסמונת ההסתגלות הכללית", והנ"ל מתחלקת ל-3 שלבים: 
אזעקה, התנגדות ותשישות. שלבים אלו מווּסתים ע"י פעילות בלוטת האדרנל. בלוטה זאת מפרישה הורמונים השומרים על איזון תפקידי גוף האדם. הבלוטה עלולה להגיע למצב של תשישות כתוצאה מדרישות קבועות, קטנות או מוגזמות, לאורך זמן. 
 
שלב ראשון:
תגובת האזעקה: במקרים של מצבי לחץ- מתגברים קצב הלב וכוח התכווצות הלב על מנת לספק דם לאזורי הגוף הנתונים בסכנה. הדם זורם הרחק מהעור ומהאיברים הפנימיים (מלבד הלב והריאות), ובאותה עת מתגברת אספקת הדם המגבירה חמצן וגלוקוזה אל השרירים והמוח. קצב הנשימה עולה בכדי לספק חמצן ללב, למוח ולשרירים שצריכים להגיב במהרה. זיעה נוצרת בכמות מוגברת כדי לחסל תרכובות רעילות המצטברות בגוף וכדי להנמיך את הטמפרטורה. ההפרשות ממערכת העיכול פוחתות מאחר ופעילותה אינה חיונית לתהליך נִטרול המתח. הכבד מציף את זרם הדם בגלוקוזה, ורמות הסוכר עולות באורח קיצוני. 
 
שלב שני:
תגובת ההתנגדות: בעוד תגובת האזעקה קצרה, תגובת ההתנגדות מאפשרת לגוף להלחם בגורם 
המתח במשך זמן רב. לתגובה זאת אחראים הקורטיקוסטרואידים (ההורמונים המופרשים מקליפת האדרנל), שמתחלקים לגלוקוקורטיקואידים (כמו קורטיזול), שתפקידם להגביר את רמת הסוכר בדם, ולהמיר חלבון לאנרגיה לאחר שמחסני הגלוקוזה התרוקנו, ומינרלוקורטיקואידים הגורמים לאצירת נתרן והפרשת אשלגן, על מנת לשמור על לחץ דם גבוה. רמות גבוהות של קורטיזול גורמות לדיכוי רמת סרוטונין, כלומר, יכולות לגרום לדיכאון, התפתחות טרשת עורקים ועוד. 
 
שלב שלישי:
תשישות: התמוטטות איברים מסוימים, ואולי אף התמוטטות כללית של תפקודי הגוף. הסיבות לכך הן:
– כשתאי הגוף מאבדים אשלגן הם יעילים פחות, ובסופו של דבר מתים.
– כשמחסני הגלוקוקורטיקואיד מתרוקנים, התוצאה היא היפוגליקמיה ואספקה לקויה של גלוקוזה ואבות מזון אחרים לתאי הגוף.
– רמת נתרן גבוהה בדם גורמת לעלייה בלחץ דם, ולאורך זמן לפגיעה בכלי הדם והלב.
– סטרס לאורך זמן גורם לפגיעה במערכת העיכול , מכיוון שבמצב סטרס היא אינה מקבלת אספקת חמצן ומזון הדרושים לה לפירוק המזון ולעיכולו.
– פירוק חלבונים מוגבר ולאורך זמן יעלה את רמות החנקן בדם, דבר שיגרום לעלייה ברמות האמוניה בגוף, והצטברותה ברקמות המוח והכבד.
– פגיעה במערכת החיסון, כולל היווצרות תגובות אלרגיה. 
 
הטיפול הנטורופתי:
טיפול תזונתי – מזון עשיר באשלגן, כגון קטניות, שקדים, צימוקים ופירות יבשים, תפ"א, אבוקדו, עגבנייה, בננה, מלון, אגס, מזון המכיל B קומפלקס כגון דגנים מלאים, שמרי בירה, ירקות ירוקים… ובמיוחד חומצה פנטטונית (B5 ) הנמצאת בקטניות, פולי סויה, אורז, פטריות, אספסת דבש,דגנים מלאים, כרוב, כרובית, ברוקולי, בטטות ועוד.

מזון המכיל ויטמין C הנמצא בגמבה, גויאבה, קיווי, עלים ירוקים, בצל, לפת, שום, אפונה, סלק, קישואים, פירות הדר, מגנזיום קיים בעלים ירוקים, שקדים ואגוזים, כוסמת, דגנים מלאים, גבינות, יש לזכור שתאי הגוף שלנו זקוקים למים, ועל כן, צריך לשתות כמות נאותה.

* כדאי להימנע ממזון מתועש, חומרים משמרים, פחממות מזוקקות, מזון שיוצר חומצה בדם, צבעי מאכל וכו'.

צמחי מרפא לדוגמא: 
רודיולה– מונעת השפעת יתר של הורמון האדרנלין, מעלה את רמת הסרוטונין, כך שרמת הקורטיזול יורדת, ומגנה על שריר הלב ועל כלי הדם (אין להשתמש יחד עם תרופות פסיכיאטריות).  

שְכיזַנדרה- מחזקת את מערכת העצבים ונוגדת דיכאון אם קיים.

וויטַניה סוּמניפֵרום (אַשְווגַנדה)-  צמח אדפטוגני (משפר את יכולת ההסתגלות של האדם לעמוד בפני מתח ולחץ, פיזי ונפשי. הצמח תומך ומחזק את בלוטת האדרנל). הצמח שייך למשפחת הג'ינסנגים, אך פעילותו מרגיעה, בניגוד לשאר- שממריצים. השימוש הוא בשורש בלבד.
 
שמנים ארומתיים כגון וֵטיבר, אֵלמי, לבנדר, נרולי, לואיזה, מליסה, בזיל, ברגמוט ועוד. יש להתאימם באופן פרטני! 
 
פרחי באך– רצוי לבחור אותם לאחר אבחון הטיפוס, לדוגמא: 

ELM – אם הלחץ נובע מעודף אחריות: טיפוסים שלוקחים על עצמם המון אחריות ולא יודעים לבזר אותה. 

ASPEN* ו- MIMULUS- במידה והסטרס מגיע מפחדים ומפוביות למיניהן. 

RED CHESTNUT*- כאשר המתח בא מתוך דאגת יתר לאחרים.

WHITE CHESTNUT*- נועד לטיפוסים שמלאים במחשבות לא רצויות. 

CHICORY*- כשהלחץ נובע מחרדת נטישה. 
 
רפלקסולוגיה ונקודות לחיצה – ישנן נקודות לחיצה רבות שיכולות לסייע בהתמודדות עם סטרס: 
יותרת הכליה (אדרנל), המוח המוארך, עמוד שדרה, צוואר, מקלעת השמש, ודגש מיוחד על כל הבלוטות האנדוקריניות. ניתן לעבוד על כל הנ"ל באמצעות רפלקסולוגיה ו/או בהדרכה אישית כיצד לטפל בנקודות אלו באופן עצמי. בנוסף יש תרגילים טובים מאוד אותם כדאי ללמוד ולתרגל בבית.

טיפולי מגע כגון עיסויים (עם או בלי שמנים ארומתיים), רפלקסולוגיה, שיאצו, טווינא, אקופונקטורה וכו'.

פעילות מרגיעה כגון יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך…כולל נשימות. הזכרתי את חשיבות החמצן למוח, לשרירים, ללב ולמערכת כולה.

ניתן להשוות נשימה עמוקה לניקוי בית יסודי: הבית יכול להיות מסודר,מצוחצח ומבריק, אך אם אינו מאוורר- הוא דחוס, מחניק ובעל ריח לא נעים. הדבר נכון גם לגבי הגוף הזקוק לחמצן. על כן, יש לבצע תרגילי נשימה, לשים דגש על הכנסת חמצן למערכת, ובה בשעה, לתת את הדעת גם על הוצאה נאותה של אוויר, על מנת לפנות עודפי פחמן דו-חמצני, שנוטה להיערם בגוף בזמן מתח.

פעילות גופנית – מעלה את היכולת להתמודד עם המתח. היא מובילה לשיפור תפקוד הלב וכלי הדם ע"י הפחתת קצב הלב, בעלת אפקט אינוטרופי חיובי (שיפור התכווצות הלב), הורדת לחץ דם והפחתת רמות כולסטרול. היא מקטינה את ההפרשה של אדרנלין ונוראדרנלין, משפרת את השימוש בחמצן ובאבות המזון בכל רקמות הגוף, יוצרת הערכה עצמית משופרת ואנרגיה רבה וזמינה יותר.

"צום חדשות" ותחביבים – נכון שבזמנים כאלה קשה להוריד את העיניים ממסך הטלוויזיה, ולא לקרוא עיתונים, אך יש לצמצם את זמן הצפייה, ובזמן הנותר למצוא את הדרך הנכונה לטפל בגוף, כל אחד על פי נטיותיו, אהבותיו ומתוך ההיכרות עם עצמו: מוזיקה אהובה, ריקוד, נגינה, קריאת ספר, צפייה בסרט (רצוי סרטי אהבה ונגזרות דומות, לא סרטי מלחמה, קרבות והמערב הפרוע), משחקים עם הילדים ועוד, ככל העולה על רוחכם. לא להזניח את התחביבים ואת הדברים שעושים לנו טוב על הנשמה.

צחוק מפחית מתח, ולכן לא לשכוח חוש הומור. צפו בקומדיות, לכו למופעי בידור, ובלו עם הילדים – הם יזכירו לכם מהו צחוק בריא ללא עכבות, וגם אם אין סיבה טובה נראית לעין.