מתכונים לראש השנה

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, תמר תאומים גורן
מה לאכול בסעודת החג כדי לעשות לנו את השנה מצוינת?

ראש השנה מגיע לכל בית ובית בישראל ובתפוצות עם תחושת קדושה, עם תחושה של הזדמנויות פתוחות שרק מחכות שמישהו ירים ויאסוף אותן אל חייו וכמו שאומרים "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה".

ולכן, אם בכל חג אני מתכוננת, מכינה ומתרגשת לי, הרי שבראש- השנה על אחת כמה וכמה …ועוד לפני שאנחנו מגיעים לארוחה הדשנה שכל אחד ואחת יודעים להכין, מתחילים עם סדר ראש השנה, ברכות הסימנים: המנהג מאפשר לנו לברך ולטעום מאכלים המסמלים ברכה והצלחה לשנה החדשה שזה אך מתחילה – כמה נפלא…

מתכונים מיוחדים לחג תוכלו למצוא באלטרנטיבלי VOD

תמרים
התמרים מסמלים ניצחון ורווחה. הברכה על התמרים מאחלת לנו שייתמו אויבנו ושונאינו וכל אלו שמבקשים את רעתנו.
התמרים ככל הפירות מכילים סיבים תזונתיים ובפרט תמרים מסוג חלאוו'י שידועים ברמות גבוהות של סיבים תזונתיים מול רמות סוכר נמוכות יותר ולכן מומלצים יותר לאכילה.
כמויות האשלגן המצויות בתמרים, למען הדיוק הפוטנציאל החשמלי הגלום באשלגן הוא המסייע לוויסות רמות הנתרן בגוף למניעת התייבשות, איזון רמות מינרלים בדם, שמירה על איזון החומציות בדם, עידוד ייצור אינסולין, שמירה על פעילות הלב, הכליות ובלוטות יותרת הכליה – הלא הן האדרנל, פעילות השרירים ומערכת העצבים תוך שמירה על עירנות פיזית ורגשית גם יחד. בתמרים נוכל למצוא גם סידן וברזל שיחדיו, יודעים לחזק את מערכת החיסון שלנו. אם רציתם משהו מתוק טבעי ובריא – תמר (ובפרט מזן חלאוו'י כאמור) הוא הבחירה הטבעית והטובה.

סלק
אם הברכה על התמרים מבקשת שייתמו אויבינו ושונאינו, הרי  שהברכה על הסלק מבקשת שיסתלקו אויבנו, שונאינו ומבקשי רעתינו.

מה עוד לא אמרנו על הסלק? עשיר בוויטמינים ומינרלים, עשיר בפיגמנט הצובע אותו לצבעו הארגמני משהו כשלמעשה, מדובר בנוגד חימצון עוצמתי המסייע למניעת מחלות, מייצב לחץ-דם, מנקה את הדם, מגן על הלב, מחזק את כלי הדם. ישימו ליבם אלו מביניכם הלוקים בסכרת, על אף סגולותיו הנפלאות של הסלק, הוא מכיל גם כמויות סוכר לא מבוטלות (6.76ג' סוכרים ל-100 ג' סלק) ולכן, נכון יהיה להצמיד לאכילת הסלק ירק עלי למכביר על מנת להוריד את האינדקס הגליקמי של הסלק.
בנוסף מציע לנו הסלק, סיבים תזונתיים, סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן וויטמיני A, C, B9 הלא היא החומצה הפולית.
 
יש עדות שבמקום לברך על הסלק עצמו, מברכות על עלי סלק (מנגולד). נפלאים הם עלי הסלק, מיוחדים בטעמם, (שימו לב, העלים עצמם גם מלאים בוץ ודורשים ניקוי יסודי וגם מלוחים בפני עצמם). עלי הסלק כאמור עתירי סיבים תזונתיים, נתרן, אשלגן, סידן, זרחן וויטמיני A, C, K. (לתשומת ליבכם, אלו מכם הנוטלים תרופות כמו קומדין ומשפחתו יימנעו מאכילת עלי סלק כמו גם ירוקת עליים ירוקים שתכולת ויטמין K בם גבוהה למניעת דימום.(
 
יש שמטגנים את העלים וטובלים אותם ב"דבש" (מי סוכר ולימון שבושלו יחד) ויש המכינים מעדן נפלא שמורכב משעועית לבנה, עלי מנגולד שנקצצו וטוגנו עד שהפכו מעין "ריבה" בתיבול ייחודי של כוסברה וקינמון.
אופציה נוספת היא מילוי עלי מנגולד בגריסים – אפשרות חגיגית וטעימה להפליא.
 
כרתי / כרישה
הברכה על הכרישה היא: שיכָּרְתוּ אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו.
בני עדות ספרד דוברי הלאדינו, הביאו מטעמם למטבח את חביתות הירק הנפלאות
"קפטיקאס די פראסה" או "אלבונדיגס די פראסה". בשם זה או שם אחר, ללא כל צל של ספק, לביבות הכרישה הן מעדן בפני עצמו. יש המוסיפים בשר טחון לקציצות ויש שמותירים אותן פרווה.
הכרישה הוא ירק נפלא המכיל בחובו סיבים תזונתיים, 4.9 ג' סוכרים – לתשומת לבכם, סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן, אשלגן וויטמיני A, B9 (ח.פולית), C, K. 
 
קרא / דלעת
הברכה על הדלעת/ קרא היא: שיקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניךָ זכויותינו.
הדלעת, בת למשפחת הדלועיים כמו גם הקישוא למשל כך שהן הדלעת (למיניה) והן הקישוא קבילים ומוזמנים לברכות החג.
הדלעת עצמה מכילה מים רבים כידוע ובנוסף, נתרן, סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן וויטמיני A, B, B9 (ח.פולית), C, E, K.
 
יש שמכינים ריבה מדלעת, יש שמטגנים פרוסות דלעת וטובלים אותן בדבש בייתי כאמור לעיל, אחרים נוהגים לבשל קוביות דלעת וקוביות בשר וחומוס יחד.

לוביא / רוביא
ברכת החג ללוביא היא: שירבו זכויותינו ותלבְּבֵנוּ.
המסורת אמנם מתרגמת מערבית את הלוביא לאחד מסוגי השעועית. רש"י לעומת זאת תרגם את הלוביה לגרגרי החילבה ולפיכך, אצל עדת התימנים נוכל למצוא חילבה על שולחן החג ממתין לברכתו. רבות כבר דיברנו על סגולותיו של החילבה בייצוב ערכי הגלוקוז בדם, עבודה מצויינת באיזון רמות כולסטרול גבוהות בדם ובתורו גם ייצוב ערכי לחץ הדם תוך שמירה על כלי-הדם אך – לא כולנו אוהבים את הטעם ועל אחת כמה וכמה את הריח הנלווה למעדן החילבה שיודע להתבטא הן בשתן והן בניחוח הזיעה.
יהדות מצרים מציעה את הפוּל כתרגום ללוביא כאמור אך לדברי הרמב"ם, פול הינו מאכל קשה עיכול, המעיק ומכביד על הגוף ולכן יש להמנע או למזער את אכילתו ככל הניתן.
כך שלפניכם הברירה והבחירה בין שעועית לוביה ירוקה ומאורכת שזה מן הסתם התקופה בה היא מבשילה למאכל, פול מָסְרי או חילבה.
 
למען הדיוק, ישנם תרגומים נוספים בעדות נוספות ללוביא כמו: כרובים למניהם, שומשום ושומר.
 
אני ממליצה על בחירת השעועית הירוקה המאורכת, די בהצצה בערכים התזונתיים של זו הלוביה כדי להבין את המקור לבחירתי:
כמות נאה של סיבים תזונתיים, נתרן, סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן, אבץ וכמויות אדירות של אשלגן. ויטמיני A,  משפחת ויטמיני B בכמות נאה לרבות כמות עצומה של B9 ח.פולית, C, K וכמובן 6.9 ג' סוכרים שאם והיה ותבחרו כאמור לצרף לצלחת שלכם ירקות עליים ירוקים בכמות נאה, תוכלו לאזן את האינדקס הגליקמי של הסוכרים בלוביה ושאר המתוקים המאפיינים את החג בתקווה לשנה מתוקה.
 
ראש דג / כבש 
ברכת הראש המוכרת לכולנו היא: שנהיה לראש ולא לזנב (ועדות המזרח מוסיפים, ותזכור לנו עקודתו ואילו של יצחק אבינו, בן אברהם אבינו עליהם השלום).
מנהג אכילת ראש כבש או ראש דג מגיע אלינו עוד מתקופת הגאונים, זכר לראש האייל שהוקרב תחת עקידת יצחק.

תפוח בדבש
הברכה המוכרת ביותר והרווחת בכל העדות מקצה לקצה היא: שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. 
רבות כבר דיברנו בגיליונות קודמים על סגולותיו של התפוח, הזכרנו את פסטיבל התפוח שמגיע יד ביד עם תקופת החגים שבתחילתה של כל שנה (אל תחמיצו!) כמו גם רבות נכתב על סגולותיו של הדבש והשילוב יש שיאמרו, כגן-עדן עלי אדמות.
מעניין לדעת שמקורו של מנהג אכילת התפוח בדבש ביהדות אשכנז שעבר עם השנים ליהדות ספרד. (למען הדיוק, הגאונים נהגו לאכול תפוח ואילו יהודי צרפת הביאו את הדבש).

רימון
ברכת הרימון הנפלאה, שתרבה זכויותינו, (והספרדים מוסיפים: שנהיה מלאים מצוות כרימון).
מה עוד לא אמרנו על גרגרי הרימון, על קליפתו, על הוויטמינים והמינרלים שמביא איתו בנדיבות הרימון, כמו גם את ייחודו של הפרי הנפלא הזה כולל אתגר קילופו ואיסוף גרגריו… לא פשוט לאסוף מצוות ממש כשם שלא פשוט לאסוף את גרגרי הרימון.
הרימון בנדיבותו כי רבה, מביא עימו סיבים תזונתיים, נתרן, מגנזיום, זרחן, אבץ, ברזל, אשלגן ושפע נוגדי חימצון. ויטמינים ממשפחת B לרבות B9 (ח.פולית) בכמות נאה, C,K .
יש שאוכלים את הרימון דווקא ביום השני לחג ראש-השנה מתוקף היותו "פרי חדש" שגם זה מן הסתם חלק מן המנהגים, לארח על שולחן החג פרי חדש שזה עתה הבשיל.
החלות המפארות את שולחן החג בראש השנה הן על פי רוב חלות מתוקות ובברכת הלחם נהוג לתבול את חתיכות הלחם שנבצעו בסוכר ולא במלח כפי שנהוג מדי ערב שבת.