למה כדאי לסמוך על עצמך?

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, לנה קנטור
תהליך ההתבגרות הוא תהליך מאתגר ומעניין. כדי שהתהליך ההתבגרות יהיה מוצלח אנחנו צריכים ללמוד מהי סמכות פנימית ומהי סמכות חיצונית.

כשאנו ילדים אנו גדלים קודם כל עם סמכות חיצונית דומיננטית שהיא בד"כ ההורים ו/או הסביבה הקרובה. בתהליך ההתבגרות מתחילה להיבנות יכולת לסמוך על שיקול דעת ורגשות של עצמינו ומתגבשת סמכות פנימית. זהו המאפיין הכי בולט של צמיחה המתרחש בגילאים צעירים אך למעשה נמשך עוד שנים רבות. וזה בהחלט תהליך לא קל. הקושי נמצא בקיום קונפליקטים רבים בין הסמכות החיצונית עימה גדלנו (ואף ממשיכה להתקיים בנו) לסמכות הפנימית שלנו.
 
הדרך היחידה להתמודד עם הקונפליקטים הללו היא לחזק את הסמכות הפנימית. לצורך כך חייבים להתבונן פנימה, לתת ביטוי לעולם הפנימי, לאתגר אותו, להעריך את עצמינו ובסופו של דבר להקטין את הצורך במשא ומתן עם הסמכות החיצונית (ההורים, והסביבה הקרובה). זה אומנם לא פשוט אך מאוד מתגמל. היכולת לסמוך על עצמינו מעצימה ומעניקה משמעות להתנסויות ואתגרים, גם הקשים ביותר.

כפי שציינתי קודם, התהליך לא קל, כי כל ביטוי עצמי כולל חשיפה עצמית, פגיעות ואי וודאות. ואכן ניתן להימנע מכך בהתנהלות היומיומית. קיימות שתי אסטרטגיות עיקריות להימנע מהקונפליקטים: לאמץ סמכות חיצונית על חשבון סמכות פנימית או להתנהל מתוך העדר סמכות. אפרט כל אחת מהן.

אימוץ סמכות חיצונית מתרחש בכל מקרה בגיל צעיר מאוד אך עם ההתנסויות וצמיחה אישית חל שינוי לכיוון הפנימי. אך במידה ולא מתמודדים עם הקונפליקטים בין הסמכויות – חיצונית ופנימית, ומעבירים אחריות מלאה לגורמים חיצוניים, לא חל שום שינוי. נשמרת תחושת בטחון ותמיכה מהסביבה (כמו בילדות) אך לא מתרחש ביטוי של עולמו הפנימי של האדם וכמובן אין התפתחות ברמה האישית. התוצאה הינה פשוטה מאד – כל עוד הסמכות החיצונית באה על חשבון הפנימית, הרצונות והשאיפות האמיתיים נשארים בגדר פנטזיה בלבד.

באסטרטגיה השנייה יש התנגדות להעברת אחריות לגורמים חיצוניים יחד עם הימנעות מלקיחת אחריות עצמית. אין סמכות, אין גבולות, אין "דרך נכונה" להתנהל, חופש מוחלט! אך בגין חוסר התבוננות פנימה, גם אין מענה לספקות ולפחדים. כלומר מה ששולט ומנהל את האדם הם הפחדים המלווים כל סיטואציה חדשה ולא מוכרת. וזה יוצר מצב של קורבנות – קורבן לנסיבות, סביבה, אנשים והכי חשוב קורבן לפחדים עצמם. למעשה, קורבנות פעמים רבות מהווה תירוץ מושלם לחוסר מאמץ להתבונן פנימה ואף מאפשרת חופש לעשות רק מה שרוצים ללא דין וחשבון לאף סמכות. אבל, גם כאן משלמים מחיר מאד גבוה כי חייבים להמשיך להיות קורבן. כל עוד יש צורך באסטרטגיה, פונים למקומות ויוצרים מערכות יחסים המשמרים קורבנות ולכן פוגעים בהתקדמות אמיתית בחיים.

אחת המטרות בטיפול אישי היא לזהות מתי אנחנו מגייסים את אחת מהאסטרטגיות הללו ומה הסיבה לכך. ברוב המקרים, התהליך הטיפולי מקנה כלים לבחון ולפתור את הקונפליקט המקשה עלינו ומחזיר לנו את הסמכות הפנימית.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על לנה קנטור