מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ורדית גולד מוזס
חוסן נפשי או עמידות נפשית הם מונחים המתארים יכולת פסיכולוגית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו, כלומר: יכולת להסתגל בצורה טובה ללחץ, לקשיים, לטראומות או לאירועים בלתי צפויים.
חוסן נפשי או עמידות נפשית הם מונחים המתארים יכולת פסיכולוגית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו, כלומר: יכולת להסתגל בצורה טובה ללחץ, לקשיים, לטראומות או לאירועים בלתי צפויים. באופן כללי ניתן לומר שאדם נשאר יציב וממשיך לתפקד באופן נפשי גם במצבים קשים.
החוסן הנפשי אינו תכונה מולדת, אלא הוא יכולת שמתפתחת במהלך החיים. הגורמים שעשויים לתרום להתפתחות החוסן הם המזג של האדם, האווירה החמה והתומכת במשפחתו, ורשת התמיכה שהייתה קיימת עבורו במהלך חייו.
אין זה אומר שלא נחווה צער, עלבון או קושי. אין זה אומר שלא נהיה רגישים לדברים שקורים לנו או סביבנו אבל זה כן אומר שתהיה לנו יכולת להתאושש ולהמשיך הלאה. ישנם אנשים וביניהם גם ילדים המגלים כבר מגיל צעיר חוסן נפשי במצבי דחק ולחץ בחייהם גם בלי שעברו אימון והכנה נפשית כלשהם. הם מתמודדים עם כל מה שהחיים מזמנים להם. החוסן הנפשי שלהם מתפתח בתהליך בלתי פוסק.
באיזה גיל מתחילים לפתח חוסן נפשי?
כמו הרבה יכולות אחרות, עדיף לפתח יכולות התמודדות אצל ילדים מגיל צעיר ככל האפשר, ורצוי שלפני גיל 10. עם זאת ניתן לפתח חסינות נפשית בכל גיל.
מהם מרכיבי החוסן הנפשי ואילו תכונות רצוי לפתח אצל ילדים?
היכולת לבקש עזרה – מסתבר כי בעלי החוסן הנפשי יודעים לדבר עם אחרים על מאורעות בחייהם, לבקש עזרה ולגייס אנשים לטובתם.
היכולת לראות ולחשוב חיובי – ראיית הדברים הפחות טובים והטראומות בחיים כחולפים ופתירים.
היכולת להציב מטרות – קיומן של מטרות בחיים עוזר להתמודד עם תקופות קשות: יש למה לצפות ולשאוף בעתיד.
היכולת להאמין בעצמך וביכולותיך – תחושת הערך עוזרת להתמודדות. אם אי אפשר לשנות את ההווה, אפשר לפחות ללמוד ולצמוח, ולהאמין שבהמשך תבנה לעצמך עתיד טוב יותר – כי אתה מאמין בעצמך וביכולותיך.
מודעות עצמית – לזהות את יכולותיך אלה, להכיר בהן ולהשתמש בהן.
איך לחזק את החוסן הנפשי של הילדים?
חשוב לפתח מודעות עצמית ותובנה פנימית בילד. יש לפתח אצלו מודעות לרגשותיו, למחשבותיו ולהתנהגותו. חשוב לפתח אצלו הערכה עצמית, ללמד אותו להיות גאה בעצמו, לסמוך על עצמו ועל ההתנסויות שלו ולחזק את העניין ש"זה בסדר" לא להצטיין בכל דבר והכישלון הוא מנוע ללמידה. חשוב ללמד את הילד להיות אופטימי, להאמין, להבין, ללמוד ממה שקרה וללכת הלאה. למצוא את הדברים הטובים בכל יום לראות מה "יש" ולא מה "אין".
חשוב לחזק את המיומנויות החברתיות של הילד: ללמד אותו ליצור קשרים הדדיים עם בני משפחה וחברים. למצוא ביחד איתו הזדמנויות למעורבות חברתית, לעזרה לאחר, גם בגיל צעיר. העזרה לאחר מפתחת תחושת שייכות והדדיות. חשוב לשתף את הילד, לתת לו תפקידים משמעותיים בבית ולהתחשב בדעתו.
לסיכום
חוסן נפשי אינו תכונה מולדת, אלא יכולת נרכשת המתפתחת לאורך השנים והמושפעת מגורמים כמזג איתו נולד האדם, האווירה המשפחתית בה גדל (מידת החום, התמיכה, התקשורת התקינה וכד') ורשת התמיכה הקיימת בילדות ובבגרות. כל שעלינו לעשות כהורים וכמורים הוא לדאוג לאווירה מתאימה לילד שבאחריותנו כדי שיגדל ויפתח את החוסן הנפשי שלו".
חוסן נפשי מתייחס ליכולתו של האדם להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר ולהסתגל לנסיבות החיים החדשות אשר נגרמו עקב מצבים אלו. אנשים בעלי חוסן נפשי מאופיינים בתחושת שליטה על אירועים בחייהם, תחושת מעורבות ומטרה בחיי היומיום וגמישות ביכולת להסתגל לשינויים בלתי צפויים. כמו כן, אחד הגורמים המרכזיים הקשורים בחוסן הנפשי הוא תחושת יעילות עצמית – אמונתו של האדם כי מסוגל לבצע פעולות שיקדמו אותו לעבר המטרה אשר הציב לעצמו.
המים הם מרכיב חיוני והכרחי לתפקוד מערכות הגוף, מאחר שגוף האדם מורכב מכ-2/3 נוזלים. יש…