חומץ תפוחים (malum silvestris)

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
אין עוד פרי שנקשרו אליו אגדות כה רבות כמו לפרי התפוח בקרב עמים ותרבויות שונות, עובדה המעידה על החשיבות שיחסו לו.

אין עוד פרי שנקשרו אליו אגדות כה רבות כמו לפרי התפוח בקרב עמים ותרבויות שונות, עובדה המעידה על החשיבות שיחסו לו.
מוצא עץ התפוחים מאזור הקווקז אסיה הקטנה וצפון ומרכז אירופה. לפי עדיות הוא גודל במצרים עוד במאה ה14 לפנה"ס. המצרים הקדמונים שראו את הפרי משופע בזרעים הניחו שהוא מגביר את התשוקה והפוריות ועשו בו שימוש בטקסים ארוטים כדי לקשור בין בני זוג. בטקסי החתונה הם נהגו לפזר תפוחים כדי להגביר את התשוקה והאהבה.
על פי המתולוגיה היוונית אפרידיטה אלת האהבה שידלה את פריס למסור לידיה את התפוח שנפל מן האולימפוס ובתמורה היא הכירה לו את הלנה היפה בנשים. על רקע זה פרצה מלחמת טרויה וסופה שהעיר נחרבה. השם malum פרושו "מלון" ביוונית והמילה silvestris משמעה "בר". פליני (מאה 1 לספ"נ) ציין בכתביו 22 סוגים של תפוחים שהיו ידועים בזמנו. במאה הרבעית לספירה נהייתה הדת הנוצרית לדת הרשמית של האימפריה הרומאית. בהשפעת סיפור הגרוש מגן העדן שנהיה למוטיב נוצרי מרכזי,פרי עץ הדעת תורגם למילה הלטינית pomium "פרי כל הפירות", שזוהה מאז עם התפוח שסימל פיתוי ואהבה. פרשנות אחרת טוענת שהמילה apple מקורה מהמילה באנגלית העתיקה aepple שפרושה evil "רוע", על שום שאכילת התפוח גרמה לגרוש של המין האנושי מגן העדן.
בימי הביניים התפשטה האגדה השוויצרית על הקשת האגדי וויהלם טל שנאלץ לירות חץ במרכזו של תפוח שהוצב על ראש בנו. ומהמאה ה17 נפוצה האגדה על איזיק ניוטון (אולי היחידה שחדרה לעולם המדע), אבי הפיזיקה המודרנית. לפי המסופר יום אחד ישב הפסיזיקאי הצעיר תחת עץ תפוחים ואחד הפירות הבשלים נפל ופגע בראשו ובעקבות המכה שחטף הגה את רעיון חוק הכבידה.
התפוח היה ידוע בקרב תושבי הארץ כבר לפני כ 4000 שנה עוד בתקופה הכנענית.
בזמן כיבוש הארץ בידי בני ישראל במאה ה12 לספירה נקראו מספר ערים על שם התפוח: "והלך הגבול-אל הימין אל-יושבי עין תפוח" (יהושוע י"ז, ז').
התלמוד מספר שהתפוח ניתן למי שחש במעיו:" פעם אחת חש אבא במעיו והביאו לו יין תפוחים של נוכרים של ע' שנה ושתה ונתרפא"(בבלי עבודה זרה מ', ע"ב). אגב יש הטוענים שהמילה האנגלית sider מקורה מהמילה "שיכר".

מניעת עצירות: לאכול תפוח כל יום. התפוח מכיל סיבים בשם פקטין המזרזים את תנועת המעיים.

שיתון: אכילת חתיכות של תפוח מיובש מעודדת שיתון בגלל תכולת האשלגן הגבוהה.
השימוש בחומץ תפוחים הוא אחד מצורות הטיפול הנפוצות ביותר ברפואה העממית בגלל טווח תכונותיו הרחב. עדין לא ברורים המרכיבים הפעילים בו ולמרות זאת הוא משמש לריפוי בעיות רבות.

כוויות של מדוזה: החומץ מכיל חומרים הסותרים את גורמי הכוויה. מומלץ לחטא את הכוויה בחומץ

עקיצות: השטיפה בחומץ מומלץ לכל סוגי העקיצות. החומץ מקרר את תחושת השריפה ומרגיע את המקום.

כאבי ראש ומיגרנות: להרטיב מטלית, או מגבת בחומץ ולעטוף בה את כל הראש למשך ארבעים דקות. החומץ מעורר יצור פרוסטגלנדינים  המרחיבים את כלי הדם בגולגולת. מנסיוני זוהי השיטה הטבעית היעילה ביותר להרגיע התקף מיגרנותי.

דלקת ריאות, וברונכיטיס: לערבב כמויות שוות של חומץ ושמן זית. לחמם את החדר היטב ולעטוף את החולה בסדינים הרוויים בתערובת.  להיכנס מתחת לסמיכות חמות כדי שיווצר תהליך ספונטאני של הזעה. וכך להישאר כל הלילה.

הפרשות ווגינאליות מסיבה לא ידועה: לערבב חומץ ומים בכמויות שוות ולשטוף את הוואגינה.

פצעים: לשטוף את הפצע בחומץ. לחומץ יש תכונות אנטי בקטריאליות.

אנגינה פקטוריס: בזמן התקף אנגינה פקטוריס מומלץ להרטיב מטליות בחומץ תפוחים חם ואלכוהול ביחס 2/3 חומץ ו 1/3 אלכוהול,  ולהניח על בית החזה ובין השחמות. החומץ כפי הנראה עוזר להרחיב את כלי דם.

דלקות מפרקים: לערבב 2 כפות חומץ תפוחים, 3 כפיות דבש, רבע כוס מים ולשתות שלוש פעמים ביום על קיבה ריקה.

הרעלת מזון : לשתות כל שעה 2 כפיות חומץ תפוחים בכוס מים עד שתופעות ההרעלה יעלמו.

הקאות: במקרה של הקאות חמורות לחמם חומץ להרטיב מטלית ולהניח על בית החזה.

שפעת: להרטיב מטלית בחומץ ולהניח על הבטן ואזור בית החזה והמצח. מומלץ לילדים. תוך מספר דקות החום יורד. בשימוש בתינוקות מתחת לגיל שנתיים עדיף למהול את החומץ במים מפאת רגישות עורם.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר