אפרסק מצוי (Prunus persica) – אפרסק יתרונות בריאותיים

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
מוצא אפרסק מדרום סין מהאזור הטרופי טוקין שעל גבול בורמה ומשם נדד דרך התרבויות הקדומות לפרס.

מוצא אפרסק מדרום סין מהאזור הטרופי טוקין שעל גבול בורמה ומשם נדד דרך התרבויות הקדומות לפרס ולאימפריה הרומאית. השם הלטיני prunus פרושו לחתוך בצור המעוגלת וpersica משום שהיוונים הניחו בטעות שמוצא הפרי מפרס. השם האנגלי peach וכך גם השם העברי משמרים את אותה משמעות. האפרסק מוזכר בכתבי קונפוציוס במאה ה-6 לפנה"ס וברשומים שנמצאו על כדים בני אותה תקופה. לא ברור מתי הגיעו זרעיו ליוון. תאופרטוס היווני מזכיר אותו בכתביו במאה הרביעית לפנה"ס בעקבות מסעות אלכסנדר מוקדון בשם "תפוח פרסי" (malus persica).

כפי הנראה הובאו עצי אפרסק לראשונה לרומא בתקופת שלטונו של הקיסר קלאודיוס במאה ה-1 לספ"נ. פליני, בן תקופתו של קלאודיוס, כתב בשבחי האפרסק וציין שאת עלי האפרסק כותשים ומפזרים על פצעים פתוחים לעצירת שטפי דם. בקרב היהודים האפרסק מוזכר לראשונה במשנה לאחר ש"עשה עליה" בעקבות הכיבוש הרומאי: "מאימתי הפירות חייבות במעשרות?…האפרסקים משיטילו גידים"( מעשרות א', ב'). הרמב"ם כתב שאכילת אפרסקים מזיקה לקיבה, אך יכולה להועיל כאשר האדם סובל מגזים והרחת האפרסק ושתיית מיץ עליו מועילה כנגד תולעים.
על פי הבוטניקאי גרארד ממחצית המאה ה-16 החלו לגדל עצי אפרסקים באנגליה.
תולעים במעיים: להכין מרתח מעלי האפרסק ולשתות מספר כוסות ביום.
כאבי פרקים: לעשות חליטה מעלי אפרסק ולשתות 4 כוסות ליום.
אבנים בכליות: כנ"ל.

שדיים נפוחות: לכתוש עלי אפרסק ולהניח אותם כרטיה על השדיים למספר שעות.

עצירות: ראה משמש.

אסתמה וברונכיטיס: לאכול אפרסקים כל יום. מומלץ לערבב את השרף הנוטף מהגזע בתוך התה.

אנמיה: לאכול אפרסקים כל יום.

לניקוי כבד ולבלב: לערבב בבלנדר 2/3 מיץ אפרסקים טריים ו 1/3 מיץ תפוחים. לשתות שלוש פעמים ביום. באפרסק מצויים חומרים העוזרים לדטוקסיפיקציה (הוצאת רעלים) של הכבד והלבלב.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר