שינוי אורח חיים – זה הזמן!

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, אלומה גלזר-דותן
כולם מדברים על שינוי באורח החיים לאורח חיים בריא יותר… אבל מה צריך לעשות ואיך. הכל בכתבה.

הריפוי בתזונה עוסק אמנם בהנחיות תזונתיות לריפוי מחלות שונות ומגוונות, אך לשם השגת ריפוי מלא חשוב לשלב בתוכנית התזונתית גם שינויים באורח החיים. השינויים כוללים את ההתייחסות והמודעות שלנו לאוכל שאנו אוכלים ולאופן האכילה, לשמירה על סדר יום, להקפדה על שעות השינה, לביצוע פעילות גופנית ולפעילות המקלה על מתחים בחיי היום-יום.

אכילה מודעת
להטמעה טובה של המזון ולעיכולו המיטבי מאד חשובה התייחסותנו למזון ולעצם האכילה. יש להקדיש להם את תשומת הלב הראויה. בעת המודרנית פשט הנוהג של אכילה מהירה וחפוזה "תוך כדי….", אכילת מזון תעשייתי מוכן, או קניית מזון המבושל על-ידי זרים. נוהג זה הוא אחד הגורמים לאי הנוחות והחולאים הרבים מהם סובלים רבים בדורנו זה. הקדשת תשומת הלב והזמן הנחוץ להכנה ולאכילה של המזון אותו אנו אוכלים תורם לעיכול טוב של המזון ולהטמעה בגוף של אבות המזון, הוויטמינים, המינרלים וכל החומרים הפעילים שאנחנו מעוניינים להפיק ממנו.
לכן חשוב לאכול בסביבה נעימה, להשתמש בכלים נאים ולהקדיש זמן לעריכת השולחן שלידו אוכלים. כדאי לשתף בארוחה, מלבד חוש הטעם, גם חושים אחרים – ליהנות ממגוון הצבעים שהארוחה מציעה, מריח המזון, כאשר ישנו, ואם זה אפשרי גם מהמגע עימו.  להתחיל את הארוחה בברכה על המזון, לנגוס מעט וללעוס לאט ככל האפשר (כדאי להניח את הסכו"ם על השולחן בין נגיסה לנגיסה להאט את קצב האכילה) עד שכל טעמו של המזון נספג בגופנו. מי שרוצה להרבות לעשות ידמיין גם כיצד המזון נטמע בגוף ומרפא את הטעון ריפוי בגוף (לחלופין אפשר גם לדמיין מה עושה לנו מזון שאיננו מתאים לנו).

מומלץ לאכול את הארוחות בשעות קבועות ומוקדמות יחסית אם אפשר. במידה והדבר איננו מתאפשר ניתן לחלק את ארוחת הבוקר למספר מנות אותן אוכלים במהלך שעות לפני הצהריים, אך להקפיד לסיים אותה עד השעה עשר לערך; את ארוחת הצהריים יש לאכול בין השעות אחת עשרה לשעה שתיים (בימים של שעון קיץ בין השעות שתים-עשרה לשלוש), וחשוב ביותר – להקפיד לאכול את ארוחת הערב לא מאוחר מדי אלא בסמוך לשעת השקיעה. אכילה בשעה מאוחרת מקשה על השינה ומונעת הטמעה מיטבית של המזון.

סדר יום ושינה
שמירה על סדר יום קבוע ככל הניתן, הן בהקפדה על שעות האכילה והן בהקפדה על שעות השינה, חיוני גם הוא להצלחת התהליך.
הקפדה על שעות השינה משיבה את הגוף למקצב הטבעי שלו. ההמלצה היא להקדים לישון, לישון 6-8 שעות (ילדים צעירים ומתבגרים אף 9 שעות) כל אחד לפי גילו ולפי צרכיו האישיים, ולהתחיל את יום המחרת מוקדם ובשמחה. על-מנת לזכות בשינה טובה בלילה כדאי להיחשף במהלך היום, בעיקר בבוקר, לאור שמש למשך כ-20-30 דקות.

את הארוחה האחרונה כדאי לאכול 2-3 שעות לפני השינה, ולהפסיק עיסוק במכשירים אלקטרוניים וטכנולוגיים שונים עד שעה לפני השינה.

כמו באכילה, גם סביבת השינה חשובה. שינה בסביבה נעימה ומזמינה עם צבעים מרגיעים, ללא מכשירים אלקטרוניים בסביבה היא מתכון טוב לשינה רגועה. חשוב להימנע מחשיפה לאור מלאכותי במהלך הלילה, גם לילדים. החשיפה לאור פוגעת בתהליכים רבים בגוף המתרחשים במהלך השינה, ובראשם פעילות מערכת החיסון (לכן אנחנו רוצים לישון כשאנחנו חולים) ותהליך הגדילה אצל ילדים. החשיפה לאור מלאכותי במהלך השינה פוגעת בתהליכי חלוקת התאים המתרחשת גם היא בזמן השינה ויכולה להיות גורם המקדם התפתחות סרטן. חשיפת יתר לאור מלאכותי נחשבת היום כ"זיהום אור".

להבנת חשיבותה של ההקפדה על שעות השינה ואווירת השינה כדאי לתת את הדעת לנזקים העשויים להיגרם על-ידי מחסור בשעות שינה: ירידה בריכוז ובתפקוד הקוגניטיבי, בעיקר אצל ילדים, דיכאון, השמנת יתר, מחלות לב וכלי דם, סוכרת והפרעות מטבוליות אחרות.

פעילות גופנית
להצלחתו של כול טיפול תזונתי ולשמירה על בריאות הגוף חשוב לבצע גם פעילות גופנית. חיוניות הגוף נובעת לא רק מן המזון שאנו אוכלים אלא גם מהפעלה של אברי הגוף והשרירים. אורח החיים המודרני הביא את האדם המודרני לניוון גופני – שעות ישיבה ארוכות ללא תנועה מספקת, נסיעה בכלי רכב לכל מרחק אפשרי ושימוש במכשירים שונים בבית ובעבודה לביצוע הפעולות היום-יומיות. הפעילות הגופנית חיונית לא רק לשמירה על הבריאות הגופנית אלא גם לבריאות המנטלית מכיוון שהיא משפרת את הפעילות המוחית ומביאה לשיפור בלמידה, מיטיבה עם הזיכרון ועם הריכוז, נוגדת התפתחות דיכאון וגם מתפקדת כנוגדת תהליכי חמצון בגוף שהם מהתהליכים מקדמי המחלות בגוף ובעיקר סרטן.

הפעילות הגופנית משפרת את התהליכים הבאים:
– הגברת זרימת הדם והלימפה ועקב כך חיזוק פעילות המערכת החיסונית.
– הפחתת הסיכוי לכאבי ראש ונדודי שינה.
– מונעת עצירות.
– מחזקת את מערכת הלב וכלי הדם.
– מתקנת ומונעת תנגודת לאינסולין.
– מקלה על מתח.
– משפרת את מצב הרוח ומקלה על דיכאון.
– מקלה על כאבים.
– מקדמת מוטיבציה.
– מגבירה את גמישות והתחדשות התאים ובעיקר תאי המערכת החיסונית.
– מאזנת את הורמוני הגוף.
– מונעת סרטן.
– מונעת שיטיון.

הפעילות הגופנית המומלצת: הפעילות הגופנית המומלצת ביותר היא הליכה. כ-30 דקות הליכה מאומצת ביום. מומלץ לבצע את ההליכה בשעות שהטמפרטורה נעימה, אם אפשר בסביבה ירוקה ללא תחבורה סואנת וזיהום אוויר. יש לנעול נעלי הליכה נוחות וללבוש לבוש נוח. לא מומלץ לשאת מכשירים אלקטרוניים כמו טלפון נייד (אפשר להתנתק ממנו לחצי שעה ביום) וללא מכשיר המשמיע מוזיקה עם אוזניות. זוהי הזדמנות לשמוע את הסביבה – אנשים, צחוק של ילדים, ציפורים מצייצות, רחש הרוח בעצים ועוד.

ומי שרוצה להגדיל ולעשות ניתן לא להסתפק רק בחצי שעה הליכה אלא להאריך את משך ההליכה ולעסוק בנוסף גם ברכיבה על אופניים, שחיה, ריקוד, התעמלות, עבודה בגינה ועוד רעיונות לפי ההעדפה האישית. גם ביתר הפעילות היום-יומית כדאי להפעיל יותר שרירים במקום שאפשר – לבצע עבודה ידנית במקום להשתמש במכשירים חשמליים, לעלות ולרדת במדרגות במקום להשתמש במעלית, ללכת ברגל במידת האפשר במקום להשתמש בכלי תחבורה, ועוד.

פעילות להפגת מתחים
להשלמת הבריאות הגופנית מומלץ לעסוק גם בפעילות מפיגת מתחים. הזכרנו את אורח החיים המודרני התובעני והרווי במתחים המונע מאיתנו אכילה נכונה, גורם להימנעות משינה מספקת ולהימנעות מפעילות גופנית ראויה. במקורותינו נאמר כי רפואה שלמה היא רפואת הנפש ורפואת הגוף, כאשר רפואת הנפש מקדימה את רפואת הגוף, ולכן המשתמע מכך שכדאי וחיוני ביותר להקדיש את הזמן ואת תשומת הלב הראויים לפעילויות רגיעה שונות, כל אחד לפי העדפותיו האישיות. להלן הצעות שונות:

– התבוננות פנימית: למצוא מדי יום מספר דקות לרגיעה, אם תוך כדי פעילות העבודה, אם בסופו של יום עבודה או בסופו של היום כולו. לשבת בנוחות במקום שנעים לנו, לנשום מספר נשימות עמוקות, לשחרר ביגוד אם אפשר, ולהתבונן פנימה אל הנפש. בשלב זה כדאי לחשוב על האנשים הקרובים לנו והאהובים עלינו, ועל הדברים שאנחנו אוהבים לעשות. מחשבות אלה הן "הזמנה" לדברים הטובים שבחיים. כשמרגישים רגועים לסקור את מהלך היום, להודות על הטוב לו זכינו, לחשוב על המשכו ואז גם ניתן להתבונן בנושאים המטרידים אותנו.

– תפילה: להתפלל מתוך כוונה, מעומק הלב.

– עבודות יד: לעסוק באוׁמנות ובאוּמנות – ציור, נגינה, עבודות יד כמו נגרות, גינון, תפירה, סריגה, רקמה. לעסוק בכל אלה פשוט לשם ההנאה.

– צחוק: לצחוק ולהיות בשמחה על-ידי הצטרפות לקבוצת צחוק מאלה המתקיימות עתה בכל רחבי הארץ.

– ועוד – כל אחד ואהבותיו הוא.

לסיכום
מכל הנאמר לעיל יהיו שיאמרו "מתי נמצא את הזמן לכל אלה?" והתשובה היא כי כשנעסוק בכל אלה ונשלב אותם בסדר היום שלנו, נמצא כי אנו חיוניים יותר ויעילים יותר בדברים ה"חשובים" באמת. הקושי הוא רק בשלב המעבר – בשינוי החשיבה וההרגלים כשאנו בשלב הראשון של כל אחד מאלה ושילובם בסדר היום שלנו. לאחר שהשינוי נעשה, הכול נעשה פשוט וקל יותר, וזאת מניסיונם של רבים וטובים שעשו זאת.