זנגוויל/ גי'נג'ר (zingiber officinale)

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
הזנגוויל נחשב לצמח בטוח וניתן לתת אותו לנשים בהריון, נשים מניקות וילדים.

מוצא הצמח מדרום מזרח אסיה ושמו נגזר מהמילה הסנסקריט singabera שמשמעה "דומה לקרן" על שום צורת השורש. השם מרמז שהשימוש הרפואי בג'ינג'ר החל כפי הנראה בהודו לפני כ 5000 שנים ומשם נדד לסין. קונפוציוס הזכיר את הצמח בכתביו ופלין ההרבליסט הרומאי בן המאה הראשונה לספירה תאר את הצמח. היוונים נהגו לאכול את שורש הצמח בתוך לחם בסיום המשתאות כעזרה לעיכול. בעקבות נפילת האימפריה הרומאית במאה ה-5 לספירה הוא נשכח על ידי האירופאים והתגלה מחדש על ידי מרקו פולו שתר את המזרח ווסקו דה גמה הספן הפורטוגזי. מאז חודש המסחר עם אירופה. 
הזנגוויל נחשב לצמח בטוח וניתן לתת אותו לנשים בהריון, נשים מניקות וילדים. בספרות המקצועית לא נצפו כל תופעות לוואי עקב שימוש מוגבר בזנגוויל. החומרים הפעילים הם שוגאול וג'ינג'רול ואלה הראו פעילות מדכאת בחילות. ובעלת פעילות אנטי דלקתית. החומרים הללו משפיעים בעיקר על רריות הקיבה ומעט על מרכז הבחילה בגזע המוח.

לבחילות בהריון ומכל סוג: לאכול זנגוויל,או לשתות תה במקרים של בחילות קשות עדיף לצרוך 500 מ"ג פעמים ביום.אין לעבור את המינון של 10000 מ"ג ביום בזמן ההריון.

הקאות: כנ"ל.

לדילול דם: ניתן להשתמש בזנגוויל כתרופה לדילול דם. יש להימנע מלקחת אותו בשילוב עם תרופות מדללות דם.

שילשול : לשים חתיכות של זנגוויל בתוך בקבוק קוניאק להוסיף קורטוב מלח לשמור 24 שעות ולשתות4-2 כפות ביום.

 כאבי ראש ומיגרנה: לאכול כפית ג'נג'ר טחון או 500 מ"ג ביום.

בעיות עיכול: לאכול ג'ינג'ר בסוף הארוחה.

דלקות וכאבי פרקים: כנ"ל.

שיעול עם ליחה: לאכול חתיכות זנגוויל. לצמח יכולת כיוח.

אזהרות: שימוש מוגבר אינו מומלץ לבעלי לחץ דם גבוה ובטיפול כימותראפי מומלץ להיוועץ ברופא, עקב הירידה ברמת טסיות הדם.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר