כמון (Cuminum cyminum)

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, הלל לרנר
זרעי הכמון מכילים מרכיב אתרי פעיל בשם כומינול המקנה לו את הריח הנעים.

מוצא הצמח מתורכמיניסטאן או ממצרים העילית. כבר בימי קדם הוא גודל כצמח תבלין ולצרכי מרפא בהודו,  סין ארצות מזרח הים התיכון והסהר הפורה. מקור השם הלטיני cuminum מעברית (כמון) ומאכדית עתיקה-kamunu. הכמון מופיע בכתביהם של היפוקרטס (מאה 5 לפנה"ס) ודיוסקורידס (מאה 1 לספ"נ). פליני (מאה 1 לספ"נ) כתב שהרומאים נהגו לאכול זרעי כמון מעושנים כדי לתת לעור פניהם גוון חיוור שנחשב בתקופתם לאידאל היופי. לצרכי ריפוי הם נהגו לאכול זרעי כמון בפרוסת לחם במרתח של מים או בהשריה ביין. היוונים האמינו שהוא מאכל מעורר אהבה וקשרוהו לקופידון אל האהבה.
הנביא ישעיהו מציין כי זרעוהו בפיזור ואת זרעיו חבטו בשבט ולא דשו בכלי דייש כבדים (ישעיהו כ"ח, כ"ה-כ"ז). בתקופת המשנה השתמשו בו כתבלין לזריה על הלחם על שום ריחו הנעים " שאין טעם כמון אלא ריח כמון" (תרומות פ"י, מ"ד). בימי הביניים היה הכמון התבלין פופולארי והאמינו בסגולותיו לעורר אהבה ולמנוע בגידות. החל מהמאה ה14 ירד קרנו באירופה בעקבות חדירת הקימל שנחשב לבעל ארומה עדינה יותר.
זרעי הכמון מכילים מרכיב אתרי פעיל בשם כומינול המקנה לו את הריח הנעים. הוא מעורר את הפרשת מיצי העיכול, מרגיע את הקיבה, מעודד ייצור חלב, ומונע יצירת גזים בקיבה ובעל השפעה על מערכת העצבים והמערכת ההורמונאלית.

גזים במערכת העיכול: להרתיח במשך 10-5 דקות כפית זרעים בכוס מים ולשתות מספר פעמים ביום.

לאיזון הורמונאלי: כנ"ל.

כאבי בטן: כנ"ל.

נפיחות בבטן: כנ"ל.

מעיים עצבניות: כנ"ל.

תולעים במעיים: כנ"ל.

זרוז העיכול: כנ"ל.

שילשולים: כנ"ל.

חיזוק הגוף: לבשל זרעי כמון ביין אדום ולשתות מספר פעמים ביום.

פצעים: להרתיח 50 גרם זרעי כמון בליטר מים עד 15 דקות,  לקרר לטבול צמר גפן במרתח ולמרוח על העור.

עור אדום ומגורה: כנ"ל.

מחזור לא סדיר: לטגן חביתה עם שתי בצים,  לפזר לקראת הסוף שתי כפות כמון ולאכול.

חיזוק הרחם לאחר הלידה: כנ"ל.

הגברת חלב של נשים מניקות: כנ"ל.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר