מהי בולימיה? תסמינים וטיפול בבולימיה נרבוזה

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, סיגל תמיר
הפרעות אכילה ובכלל ובולימיה בפרט הינן הפרעות אשר ניתן לטפל בהן ביעילות במידה ומזהים את הסימנים הראשונים.

בולימיה נרבוזה הינה הפרעת אכילה שבה המכאניזם הטבעי של המוח אינו עובד כשורה. הבולימיה מאופיינת בהתקפי זלילה שבסופן הקאות כדי ל"טהר" את גופן. הדבר קורה בדרך כלל מסיבות פסיכולוגיות הגורמות להשתוקק למזון תוך הרגשת רעב מדומה כלומר רעב פסיכולוגי.

בולימיה מאופיינת בקונפליקט בין הפחד מאוכל לבין שימוש באוכל להרגעת סטרס ופחדים – כאשר זלילה והקאה משמשים כסם הרגעה לאפקטים ספציפיים.

החולה בהפרעות אכילה אינו אוכל בהתאם לצרכי הגוף כי אם בהתאם להתרחשויות ואירועים שקרו במשך היום ללא קשר למידת הרעב האמיתית.
בהתקף אכילה נאכל המזון שאינם אוכלים בדרך כלל בטענה שזהו מזון משמין ורק כאשר הם יודעים שהם יקיאו בסוף האכילה הם מעיזים לאכול מסוג מזון זה.
לעתים זהו מזון הזכור להם מהילדות.
מחקרים בקליפורניה על 20 מטופלים בולימיים יכלו לתת את התשובה לאבחון המחלה:
הבולימיה מורכבת מאירועים חוזרים ונשנים של אכילה ו"היטהרות", אכילת מזון בכמות גדולה בפרק זמן של כשעתיים ברציפות בדרך כלל.

לפחות שלוש מהנקודות הבאות קיימות:
לא רואים אותם במשך זמן האכילה
האכילה נפסקת על ידי כאבים או הקאות
נסיון להפחית במשקל בעזרת שיטה זו
נדנדה במשקל לעתים תכופות.

התנהגות הזאת אינה נורמלית ויוצרת לעתים דכאון ומצבי רוח משתנים.
בולימיים רבים מתארים מעגלים של אכילה והטהרות במשך היום לעתים אפילו מספר פעמים ביום.
בדרך כלל זה קורה להם כל יום בזמן קבוע כגון כל ערב או כל צהריים.
בולימיה מאובחנת גם במקרה של אכילה והטהרות רק אחת למספר ימים.
למעשה הבולימיה יכולה להיות גם מחלה ביולוגית עם פקטורים פסיכולוגיים.
בזמן יש התקף קיימת כפיתיות אוטומטית אשר אינה נתונה בשליטתם כלומר הם אינם יכולים להפסיק אכילה כשהם רוצים.
בזמן התקף הזלילה, תגבר האכילה דווקא כשיתחילו לחוש שובע ולרוב לא קיימת תחושת שובע כלל.
בבולימיה המכניזם הנורמלי מספיק לפעול, המוח מפסיק לתת פקודות של שובע וההתקף יפסק רק על ידי משהו חיצוני כמו כאב, שינה, אדם שנכנס למטבח והפריע או על ידי הקאה רצונית.
במחקר שנעשה באוניברסיטת מינסטורה שבארצות הברית נחקרו 40 מטופלים, הם תארו התקפי זלילה במשך יותר משמונה שעות ואכלו 11500 קלוריות כשאחר כך הקיאו.
אחרים תארו זלילה של 50000 קלוריות ביום שהיו מחולקות ל-10 התקפי זלילה ביום.
הדבר דומה לכמות המזון שאנשים אוכלים במשך חודש ויותר כאשר הם אוכלים באופן נורמלי.
הדיווח הזה נראו גם חולים שגנבו מזון כאשר אזל כספם.
"אני לא האמנתי שזה יביא אותי לגנבות, אבל אינני יכולה להפסיק עם הרגל זה" טענה אחת המטופלות.
הבולימיה אינה נשלטת כאמור, אלא אם כן לומדים שליטה בדרך חשיבה ושינוי התנהגות באופן מודע וספציפי.