מערכת הלב וכלי הדם

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, רונית אילה טל גלילי
מערכת הלב נקראת בלעז קארדיו-ואסקולארית סיסטם והיא מורכבת משלושה מרכיבים: הלב, כלי דם ונוזל הדם.

הלב:
גודלו כאגרוף, מיקומו במרכז חלל הבינה (המדיאסטינום) שבין שתי הריאות, הוא מונח אלכסונית כלפי צד שמאל ומכאן הטעות הנפוצה כי הלב מצוי בצדו השמאלי של הגוף (זוהי למעשה טעות אופטית).
צורתו כחרוט שרירי וחלול הנתון בתוך שק סגור העשוי משתי שכבות: השכבה החיצונית (הפריקארד) והשכבה הפנימית (האפיקרד) אשר משמשת ציפוי חיצוני לדופן שריר הלב. בין שתי שכבות אלו מצוי חלל בעל רווח מזערי המכיל שכבת נוזל דקיקה המאפשרת לו תנועה חופשית ללא חיכוך יתר עם יתר רקמות הגוף הסמוכות אליו.

שריר הלב:
(המיו-קארד) מעבה את מרבית דפנות הלב הן בצדו החיצוני והן כמחיצה המפרידה בין צד ימין לשמאל. עוביו של שריר הלב שונה בין כל אחד מארבעת חדרי הלב, בשל כך נוצרים לחצים שונים בחללים בעת ההתכווצות ואספקת הדם.

קרום הלב:
(האנדו-קארד)קרום הלב הוא ציפוי פנימי של כל חללי הלב ומורכב מתאי אנדותל (האנדותל זוהי שכבת תאי-ציפוי של החללים הפנימיים כגון כלי דם, לב, כלי לימפה ועוד…) תפקידו להחליק את הדפנות ולמנוע קרישת דם בתוך החללים. ציפוי זה נמשך גם אל כלי-הדם וקרוי שם אינטימה.

המסתמים:

(הספינקטרים) ללב ארבעה מסתמים, שניים מכל צד. זוג מסתמים אחד מפריד בין העליות לחדרים ואילו השני בין החדרים לעורקים היוצאים מהם.

הדם היוצא את הלב עובר דרך אבי-העורקים ועורק הריאה שהם עורקים גמישים המסוגלים להכיל כמות גדולה של דם, מהם מסתעפים עורקים ראשיים המתפצלים לעורקים דקים יותר ושריריים, אלו הולכים ונעשים דקים יותר ויותר עד שהופכים לעורקיקים ומשם הופכים לנימים אשר הולכים ומתעבים והופכים לוורידונים אשר מתעבים ויוצרים את הוורידים ובאמצעות הוורידים חוזר הדם אל הלב. כנאמר מחזור הדם: זוהי מערכת הולכה סגורה הנעה בסירקולציה תמידית.

העורקים:
הינם כלי דם המוליכים דם מהלב אל הפריפריה. גודלם גדול בהרבה מזה של הוורידים ולחץ ההולכה שלהם גם כן מואץ יותר. תפקידם לשחרר דם עשיר בחמצן אל שאר מערכות הגוף. מלבד עורק הריאה המזרים דם לא מחומצן לריאות, כל שאר העורקים מזרימים דם עשיר בחמצן דבר הצובע את הדם בצבע אדום בהיר. העורקים חבויים עמוק בתוך הרקמות ולא ניתן לראותם מתחת לפני העור. הסיבה שהם חבויים מאחר ופגיעה בהם עלולה לגרום לאיבוד דם רב אשר יביא למוות מהיר.

הוורידים:
מזרימים דם מהפריפריה אל הלב. תפקידם להביא את הדם העני בחמצן ללב ע"מ שיעבור סינון וטיהור לפני שיחזור שנית אל שאר חלקי הגוף.

קול הלב הראשון:
סגירת המסתמים בין העליות לבין החדרים. תחילת הסיסטולה.

קול הלב השני:
סגירת המסתמים בין החדרים לעורקים. סוף הסיסטולה.

ניתן להאזין לקולות הלב דרך סטטוסקופ.ניתן גם להניח את האוזן על בית החזה היכן שהלב ממוקם, להיות בשקט ולהאזין. הדרך הראשונה אמינה ומומלצת יותר.

לחץ דם סיסטולי:
בעת שהמשאבה השמאלית בלב ממלאה את העורקים, הלחץ המרבי הנוצר בעורק נקרא סיסטולי. כלומר מהלב אל הפריפריה.

לחץ דם דיאסטולי:
הדיאסטולה זהו השלב שבו מתקיימת הרפיית שריר הלב ואז המסתם בין חדר שמאל לבין אבי העורקים נשאר סגור. הלחץ בעורקים יורד מפני שהדם זורם לעורקיקים ומשם למערכת הנימים אשר לא יוכלו לקלוט לחץ דם גבוה עקב היותם צרים ודקים בהרבה מהעורקים. הלחץ המינימאלי הנוצר בעורק נקרא לחץ דם דיאסטולי. כאמור מדובר בסירקולציה ולכן כאשר הדם חוזר מהנימים אל העורקיקים ומשם אל עורקי הלב גם אז שלב זה יקרא דיאסטולי.
זרימת הדם מהפריפריה אל הלב.

הדופק- פולסים:
הוא מישוש שינויי הלחץ בעורק. היות והעורקים מתנפחים בעת הסיסטולה של הלב עקב כניסת דם מהלב לעורקיו הרי שבאם נמשש אותם נחוש בהתנפחותם. ניתן לספור את הדופק במשך דקה כאשר המספר המתקבל הוא קצב פעימות הלב לדקה. את הדופק ניתן לחוש ולמדוד רק במקומות שבהם העורקים עוברים בסמוך לעור. את הדופק מודדים עפ"י רוב בשורש כף היד שלוש אצבעות מתחתיו, או בלסת התחתונה, במקום החיבור בין הצוואר ללסת בסמוך לאוזן.

קיימים שלושה סוגי תאי דם:

תאים אדומים:
צורתם דומה לדיסקית השקועה במרכזה. בממ"ק (מ"מ מעוקב) אחד של דם ישנם כשישה מליון תאי דם אדומים. תאים אלו נוצרים במוח העצם ולאחר כמאה ועשרים יום מתים בטחול המשמש כבית קברות לתאים האדומים הזקנים. רוב נפח התא האדום מלא בחלבון הקרוי המוגלובין. הברזל מהווה מרכיב חשוב ועיקרי בהמוגלובין שתפקידו לקשור חמצן מהריאות ולשחררו ברקמות הגוף. מרבית החמצן הנספג בגוף נישא על גבי ההמוגלובין.
מחסור בהמוגלובין בדם יביא לאנמיה. בשפת העם מגדירים אנמיה כחוסר דם אך זו שגיאה נפוצה היות והדם מורכב מפלסמה ומתאים.

תאים לבנים:
תאים לבנים אלו נודדים בין מחזור הדם לרקמות השונות ותפקידם להגן על הגוף מפני פולשים זרים כגון חיידקים וזיהומים. תאים אלו משתתפים בסילוק רקמות פגועות. תאים אלו קשורים למערכת החיסונית ומחסור חמור בהם יביא למוות מהיר עקב זיהום יתר.

הטסיות- טרומבאציטים:
משתתפות בתהליך קרישת הדם. תוחלת חייהן היא כעשרה ימים בממוצע.
בעת פציעה או קריעה של כלי דם, הטסיות נצמדות זו לזו ויוצרות כעין פקק העוצר את הדימום. כמו כן כיווץ השריר החלק בכלי הדם מצמצם את שטח הפנים של הקרע וע"י כך מפחית משמעותית את לחץ הדם ויציאתו החוצה מן הגוף שנפגע. בעת הידבקות הטסיות זו לזו הן מפרישות חומרים שונים הגורמים לטסיות אחרות החולפות באזור הפגוע להצטרף אליהן להדבקת הפאזל ויצירת הפקק אשר יחסום את זרימת הדם החוצה וימנע פלישת זיהומים חיצוניים לגוף.

מן ההיבט ההוליסטי של הגוף ונפש ניתן להסיק כי הלב זהו איבר בעל משמעות סמלית עמוקה של אהבה. מחזור הדם מסמל את הנתינה והקבלה התמידית שאינה פוסקת כל עוד האדם חי וקיים. כאשר אני נותן אני גם מקבל ולהפך. ישנה סירקולציה תמידית שאינה פוסחת לרגע חרף הקשיים שבדרך. בעת שנוצר קושי כלשהו או אז מתגייסת המערכת החיסונית לשמירה והגנה על האיבר הפגוע.

הטיפול הרפלקסולוגי במערכת הלב וכלי הדם:
ברפלקסולוגיה נעבוד בעיקר על חימום הרגל דבר המאפשר זרימת דם תקינה. לבעלי יתר לחץ דם ניתן דגש כלפי מטה בעמוד השרה. ולאלו עם לחץ דם. נמוך נעבוד בעיקר על העלאה של האנרגיה דרך עמוד השדרה בעיקר. נעבוד גם על האיברים מפני הפסולת מאחר וגם להם תפקיד חשוב בתקינות מחזור הדם (לימפה, מערכת השתן ומערכת העיכול). נסיים את הטיפול עם הצלבה של ידי המטפל על רגלי המטופל כאשר האגודלים שלנו כמטפלים נוגעים קלות במקלעת השמש (הסולאר-פלקסוס) של המטופל השוכב מולנו (יד ימין של המטפל על כף רגל ימין של המטופל ובהתאמה גם עם הצד השמאלי-מאחר ואנו נמצאים מולו נוצרת הצלבה בין שתי הידיים שלנו) ועובדים על נשימה מלאה הן שלנו כמטפלים והן של המטופל בעת ובעונה אחת והרי ידוע לכולנו כי הלב ממרכז אליו את מלוא תשומת הלב וכל איבר מאיברי גופינו מקושר אליו בצורה זו או אחרת.

שימו לב אל הטיפול שבלב ותהיו עם היד על הדופק!