מערכת אלטרנטיבלי
בספר זה עוסקת נורית זרחי באותם הנושאים שעסקה בהם בספריה הקודמים, אלא שהפעם היא בודקת אותם דרך הסיפור האישי, שלה ושל הארץ הזאת, שבה גדלה – קיבוץ, עיר, מושבה.
זהו סיפור על ילדות ישראלית ועל ילדות בכלל; על התבגרות, על מאבק של צמיחה בתוך התנאים הנוקשים ששררו אז; וגם על מה שנשאר אחרי שעברו השנים האלה – שנות החמישים, השישים, השבעים.
זרחי מתארת את החברה הישראלית אז, במבט כפול – של הילדה שהייתה, המתבוננת באשה הבוגרת, ולהיפך. זהו סיפור על מושגים המפרפרים עדיין בזווית העין לפני שהם נעלמים – תקומה, ציונות, חלוציות-הארוגים לתוך חייהם הפרטיים של האנשים שגדלו פה.
"אנחנו עניים, אבל גם לנו יש שפע. איזה שפע? של חלום על חיים אחרים, של בדידות. לכן לעולם עלינו להיות נדיבים."
כריכה רכה, 116 עמודים
