צבע הכסף והכמיהה לאושר

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, רונית אילה טל (גלילי)
באמצעות הכסף אפשר לקנות נוחיות, בריאות, יופי, השכלה, חברים ובעיקר תחושת שייכות ונחיצות. האם זה מספיק?

אנו נולדים עם הצורך הבסיסי בהכרה – תינוק בן יומו יודע שכאשר הוא יבכה הוריו ישימו לב אליו ויספקו לו את צרכיו הבסיסיים ביותר.ילדים קטנים חשים את ההכרה דרך הכוח הפיסי – הילד החזק הוא השולט והוא מלך הגן. בגיל העשרה היופי הוא בעל התפקיד המרכזי במשחק ההכרה החברתי. לעומת זאת, בגילאים בוגרים יותר שם המשחק הוא הכסף. מי שיש לו כסף יכול להשיג כמעט הכל – "בעל המאה הוא בעל הדעה".

הצורך שלנו להרגיש נחוצים ו"שווים" נובע ממרכז האנרגיה הבסיסי הוא צ'אקרת השורש או בשמה הנוסף, צ'אקרת הבסיס – הראשונה בסולם הצ'אקרות. יכולת הבחירה במקום עבודה, מגורים ובזוגיות נובעת מצ'אקרת הבסיס.

באמצעות הכסף אפשר לקנות נוחיות, הרגשה טובה, בריאות, יופי, השכלה רחבה, חברים ובעיקר תחושת שייכות ונחיצות: "אני מרוויח טוב, משמע אני שווה", "אני שווה משמע אני נחוץ". "אני נחוץ משמע אני חשוב – ואני חשוב, משמעו שאני קיים". כל עוד אני קיים, אוכל להתרחק מהפחדים הקיומיים שלי והפחד הבסיסי שלנו ביותר הוא המוות. המוות הוא מסתורי ואין לנו כל שליטה עליו.

כאשר אנו מייצרים כסף וצורכים מוצרים עדכניים, צוברים עוד רכוש ועוד נכסים אנו חשים בשליטה על המצב ותחושת האי בהירות וחוסר הוודאות לגבי נושאים שאינם בשליטתנו מתפוגגת לזמן מה. באופן כללי ניתן לומר שאנשים בעידן הנוכחי עשירים יותר לעומת אלו שחיו במאות שעברו והם חיים יותר בנוחות מבעבר. עושר הוא עניין יחסי.

על פי המקורות ראשי תיבות של עשיר הן: עיניים שיניים ידיים רגליים: ברגע שלאדם יש שתי עיניים ("החכם עיניו בראשו"), שיניים בשביל לאכול וגם לאכוף את החוק כך שיהיה "חוק עם שיניים", ידיים על מנת לעבוד בעבודת כפיים וליצור איתן דברים טובים ורגליים בשביל לשאתו בשבילי החיים. אז, לא נותר לו לאדם, אלא לברך על היותו עשיר בבריאות וביכולות התמודדות.

המילה יד שווה בגימטריה ל-14 יד ועוד יד יוצרות את המילה ידיד. 14 כפול שתיים שווה 28 שזה כח. כלומר לתת יד לידיד נותן לשנינו הרבה כח להתגבר על תלאות החיים כאשר הן מגיעות. הרגליים מורגלות כבר במשא ובמסע שלנו ואם המעמסה לא תכביד יתר על המידה נוכל לשמור על עמידה זקופה ואיתנה גם בעיתות משבר.

מי רוצה את קרבתי ולמה

לכאורה, אנשים עשירים אמורים להיות שמחים ומאושרים בחלקם, וחלקם אכן כן. שמחים וטובי לב ומסתפקים במה שקיבלו בגלגול הזה. אולם ניתן לראות כי רוב העשירים אינם חשים שמחה ורוגע. ברגע שהם יושבים על סכומי עתק, שם המשחק יהיה זהירות ולעיתים גם חשדנות:
מי רוצה את קרבתי ולמה?
האם בזכות אופיי המלבב יש סביבי המון?
או שמא את כל זאת רק עושה הממון?!
ומן הסתם מה שכבר יש לי צריך לשמור עליו מכל משמר
שלא ייגנב ולא יאבד כי מי יודע מה יקרה מחר
יש לברור כמובן את זרם הנכנסים לביתי
כי מי שיש לו הרבה נכסים
צריך לבדוק את מהות היחסים
ובעצם מי פה באמת איתי?

קשה ליהנות מהחיים כשמפלס החרדה גובר. כמו בכל דבר בחיים, מודעות תחליף את שם המשחק הנוכחי. במקום זהירות וחשדנות, נשים את הדגש על חדשנות בתפישה. נחליף את היותנו זהירים ואז פנינו יאירו מאושר (גם עושר לא יזיק) ונהיה קורנים וזוהרים. כלומר חדשנות במקום חשדנות וזוהרים במקום זהירים.

אם נבחר בדרך הישר ונעשה מצוות ומעשים טובים, בעיקר מתן בסתר (וזאת על מנת שלא להלבין את פני הנזקקים) הרי ששכרנו לצדנו והאון וגם ההון נמצאים הם בידינו.