תקשורת בין אישית – קשרים או קצרים בתקשורת

פורטל אלטרנטיבלי, ד''ר רינה מורדו P.h.D
כדי להבין כיצד נוצרים קשרים או קצרים בתקשורת עלינו להכיר ראשית את מבנה חלקי האישיות.

כל אדם מורכב באישיותו מילד, הורה ובוגר. גם אצל אדם מבוגר קיים הילד שבו' וכן אצל ילד קטן קיים במכלול האישיות שלו בוגר והורה. אצל אדם בריא ומאוזן באים לידי ביטוי כל חלקי האישיות כלומר הוא משתמש בכל חלקי האישיות שלו: הורה תומך – לתמיכה, הורה ביקורתי – לביקורת עניינית, בוגר – לפתרון בעיות, ילד – לספונטניות לקרבה ולשמחת חיים.

אנסה לאפיין בקצרה את חלקי האני כדי שנדע להבחין ב"אני" שתפס פיקוד, מאיזה חלק של האישיות אני פועל, או איזה חלק אני מזהה אצל האחר.

יש מס' דרכים המסייעים להבחין בכך והם:
1. דרך ההתנהגות – מהם אוצר המילים, גוון הקול, מבע הפנים.
2. דרך חברתית – מה טיב הקשרים החברתיים.
3. תולדות חיים – איזה מטען הוא נושא מילדותו.
4. דרך פנומונולוגית האדם יודע כיצד הוא חש ובאיזה מצב הוא נמצא.

הילד:
עולמו הפנימי של הילד הם חוויות רגשות והסתגלות ומאפייניו הם ספונטניות, שמחה, יצירתיות, חן מרץ אינטואיציה, פחד התרגשות דיכאון, צייתנות, מרדנות שובבות אגואיסטיות, צליל קולו ספונטני, צוחק, בוכה ומתחנחן.
מבע פניו צוחק, בוכה, מתפרץ, נושך שפה, כוסס, ציפורניים, רוקע ברגליים..
ביטויים אופייניים: כיף לי, בא לי, מתחשק לי, לא רוצה, לא יודע, עזור לי…

הורה:
אני הורה מתפתח באישיותנו בעקבות המבוגרים המשמעותיים בחיינו לאו דווקא ההורים
הביולוגים.

המושגים המוחלטים שלנו על החיים כמו למשל אמונות, יכולת שיפוט, עמדות, התנהגויות שנשאבו מהמבוגרים המשמעותיים בחיינו. שאמרו לנו בצורה ישירה או עקיפה.

בהורה יש שתי פנים הורה תומך והורה ביקורתי.
הורה ביקורתי מכיל ציווים לחיים, כללי זהירות וביטחון, עקרונות, נורמות, חוקים, שמרנות שיפוטיות וביקורת – המעוררים רגשי אשם אצל הילד.
הורה תומך לעומתו נותן תמיכה, עידוד, אמון, מתן רשות, נחמה והרגעה (הוא התורם לפיתוח דימוי עצמי חיובי).

בוגר:
חלק הבוגר אינו קשור לגיל כרונולוגי הוא מציאת פשרה בין אני ילד לאני הורה לאור איסוף נתונים מעודכנים. זהו החלק של שיקול דעת והיגיון. יש לבוגר יכולת לאסוף נתונים ולנצל מידע חיצוני ופנימי, גמישות בקבלת החלטות.
החלק של מודעות ומחשבה מושפע מהשכלה וניסיון ומודע למציאות.
צליל קולו אחיד וענייני.
מבע פניו ערני, פתוח ומרוכז.

ביטויים אופייניים: אני חושב, אפשרי, כדאי, לדעתי…
תפקידיו לטפל ביעילות בעולם החיצון ע"י איסוף. נתונים הערכת העובדות הגדרת המצב והצבת אלטרנטיבות.

עד כאן ניסינו להכיר ולזהות את חלקי האני בקצרה. ומדוע זה חשוב ומעניין? מה זה יתרום למערכת היחסים שלי? ובכן כשאדם פונה מחלק אחד של האישיות שלו והאחר עונה לו מחלק שונה של האישיות נוצר קצר.

לדוגמא:
בעל שואל את אשתו "איפה המעיל שלי?" – השאלה נשאלת מהמקום של הבוגר שאלה עניינית.
"אם היית שם את המעיל על הקולב היית מוצא אותו" – התשובה באה מהמקום של ההורה
במקרה הזה ההורה הביקורתי.

מצב כזה עלול ליצור קצר במערכת היחסים, חסימה בזרימה הטבעית של הקשר הזוגי או כל קשר בין אישי אחר וזאת כיון שהתקשורת התנהלה ממישורים שונים של חלקי האישיות. תקשורת כזאת מתנהלת בין הורה לילד, אחים, חברים, בני זוג וכו'

אם הנשאל היה עונה בצורה עניינית "איני יודע" במידה ואינו יודע או "בחדר על המיטה" היה נוצר קשר כי שניהם דיברו מחלק הבוגר שלהם, ללא קשר לגיל הכרונולוגי.

חשוב שנזכור גם את צליל הקול המבע וכו'. כיון שאדם יכול לענות. תשובה שנשמעת עניינית מבחינת התוכן אך בצליל קולו נשמע חוסר סבלנות ביקורת שיפוטיות וזה יזהה אותו כהורה ביקורתי, או הילדותי צליל קול "בדווקא" לא רוצה לאמר וכו'. הבוגר להזכירכם יאמר זאת בצורה עניינית.

דוגמא ליצירת קשר שני סטודנטים נכנסו להרצאה באוניברסיטה האחד לוחש לחברו "איזו הרצאה משעממת" וחברו עונה "יאללה בוא נצא" שניהם למרות גילם מעמדם מדברים מהילד שלהם ונוצר קשר. לו יצויר שאחד מהם היה משיב לחברו "זה לא יפה, המרצה טרח על הכנת ההרצאה" מחלק ההורה שבו עלול להיווצר קצר.

ליצירת קשר ופרטים נוספים על רינה מורדו PHD.