מאת: פורטל אלטרנטיבלי, רחלי דגן
בעידן המדיה הדיגיטלית, אנו מוצאים את עצמו דוהרים על כביש מהיר של מידע וחידושים טכנולוגיים אשר מחייבים אותנו להתעדכן ולהסתנכרן עם המציאות המתחדשת.
בעידן המדיה הדיגיטלית, בה רשתות חברתיות וירטואליות מהוות חלק נכבד מהפעילות החברתית שלנו, כשכמעט כולם מגדול ועד קטן מסתובבים עם סמארטפונים משוכללים ואת החשבונות שלנו אנו מקבלים במייל, אנו מוצאים את עצמו דוהרים על כביש מהיר של מידע וחידושים טכנולוגיים אשר מחייבים אותנו להתעדכן ולהסתנכרן עם המציאות המתחדשת. עם זאת, יש אנשים אשר עצם הימצאותם בסביבת מונחים כמו טאבלט, סמארטפון, אפליקציה ופייסבוק גורמת להם לנוע במקומם בחוסר נוחות ובמקרים מסוימים אף עלולה לגרום להם לתחושת מצוקה ואפילו לחרדה. וליתר דיוק חרדה טכנולוגית הנקראת גם טכנופוביה.
מדובר בתופעה פסיכולוגית הבאה לידי ביטוי בחשש ורתיעה מכל מה שקשור בטכנולוגיה ומפני רכישת מיומנויות טכניות, חרדה זו מקשה עליהם להתמודד עם מחשבים וטכנולוגיה מתקדמת, עבור הטכנופוב המצוי, העיסוק בדואר אלקטרוני נשמע מורכב ופתיחת דף בפייסבוק היא משימה כמעט בלתי אפשרית.
אצל אנשים אלו שאינם נמנים עם חובבי הטכנולוגיה (בלשון המעטה), אוטוסטרדת המידע מקשה עליהם עוד יותר ומטביעה אותם בנחשולי המדיה הענקיים, הם חוששים לנסות פוחדים לא להצליח ופוחדים לקלקל אך בעיקר מפחדים ממכשירים לא מוכרים ומהפונקציות שהמכשירים האלו מאפשרים.
באופן כללי ניתן לומר שחרדה, גורמת להימנעות מביצוע של פעולות מסוימות, במקרה של חרדה טכנולוגית, הטכנופוב יעדיף לעשות הכל ובאמת הכל! כדי להימנע משימוש במחשב או מכשירים טכניים אחרים, גם במחיר רב יותר של זמן כסף ומאמץ.
מאחורי הטכנופוביה מסתתרות מספר חרדות היכולות להסביר את התופעה:
חרדת הזר – הלא-מוכר, הבלתי-ניתן לתפיסה מעורר תחושות מעורבות בבני-אדם האדם נוטה להגיב בחרדה לנוכח דברים לא מוכרים.
חרדת אובדן השליטה- הפחד מאובדן שליטה מלווה את חיינו באופן רציף והטכנולוגיה המתפתחת נתפסת אצלנו כאיום על השליטה ומעוררת בנו התנגדות. כל ימיו הוא נדרש לשליטה עצמית ומוזהר מפני כל דבר שעלול לערער אותה או לפגום בה – סמים, אלכוהול, היפנוזה, התמכרות, טירוף. המכונה נתפסת על-ידי רבים כאיום חדש על השליטה העצמית של האדם.
חרדת התלות – התלות במכונות ורובוטים מטרידה ומהווה מטרד וחשש ממשי שלנו כבני אדם, להפקיד בידי המכונה את גורלנו היא אחריות גדולה מדי.
חרדת היריב – קיום ישויות שמתחרות בנו או שגוברות על הכישורים שלנו יכול לאיים על הזהות ועל הביטחון העצמי שבנינו בעמל רב.
חרדת ההתמכרות- סכנת ההשתעבדות לעולם הוירטואלי.
יש כאלה שפשוט מודים שמחשב על כל נגזרותיו גורמים להם למצוקה והם מוותרים מראש ויש כאלה שבטוחים שמדובר בגזירה שנגזר עליהם לחיות איתה, או שהם עוקפים את הבעיה בדרכים יצירתיות, מה שלא יהיה, תירוצים אולי מקלים עליהם בהתמודדות מול הסביבה אך הם גם מונעים מהם את האפשרות לנסות וגם להצליח…
בכל חרדה יש חסמים רגשיים שמונעים מאיתנו להתנסות, והתירוצים לטכנופוב הם בבחינת חומת הגנה החוסכת ממנו את ההתנסות, רוב הטכנופובים (ויש לא מעט) לא ממש מודעים לכך שמדובר בתופעה פסיכולוגית ומשתמשים בתירוצים הגיוניים.
הטכנופוביה אינה קשורה לגיל, מין, מעמד או השכלה, אך עובדה זו אינה מפריעה לטכנופוב לאמץ לעצמו תירוצים שישמעו הגיוניים לסביבה ובעיקר לעצמו. כדי להסביר למה הוא בעצם נמנע מלהתקרב למחשב או אפילו לנסות. התירוץ הכי נפוץ הוא שהוא מבוגר מכדי ללמוד, ויש כאלה שטוענים שמחשב גורם לאובדן הקשר האנושי, ויש שמודים שזה פשוט לא התחום שלהם ופותרים את עצמם מההתמודדות בנושא, ויש עוד המון תירוצים כמו אין לי זמן לזה ובשביל מה אני צריך את זה וזוהי רק ההתחלה.
רגשות כמו פחד וחרדה יוצרים אצלנו מחשבות שליליות מחשבות אלו יוצרות אצלנו באופן לא מודע אמונות מגבילות, אמונות מגבילות הן תפיסות שאנו מגבשים לגבי דברים שונים בחיים, אשר משפיעות על התנהגותנו ומקבעות אותה באופן שלא יסתור את האמונות האלו.
התירוצים הם סוג של אמונה מגבילה. ל-NLP טכניקות מצוינות לטיפול בחרדות ולשינוי אמונות מגבילות, בעזרת תקשורת עם התת מודע ניתן לשנות אמונות מגבילות וליצור במקומן אמונות חדשות ובכך להגיע לשינוי הרצוי ולעבור ממצב של חרדה ללמידה ועשייה ולמידה צריכה לבוא מתוך התנסות, תחשבו כמה קל לילדים להתחבר לעולם הטכנולוגי הם פשוט נולדו לתוכו, והם מתנהלים בו בהנאה וטבעיות ללא מעצורים רגשיים, לילדים אין פחד להתנסות, הם פשוט עושים את זה וכך הם לומדים המון תוך כדי התנסות ומשתכללים מיום ליום, כאשר הרגש שמנהל את העשייה שלהם הוא בעיקר סקרנות טבעית ובריאה.
