תסמונת קדם וסתית (PMS)- לא חייבים לסבול!
מאת: פורטל אלטרנטיבלי, לוסי רבין
תופעות הווסת ממשיכות להציק במידה רבה, ולנשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית (PMS) – במידה רבה אף יותר…
"סבתא! איזה מעיל של פרווה! שיגעון!" …אז אמרה הילדונת ברוב תימהון:
"לא!" קרא הזאב. "זה הרגע לשאול 'סבתא, למה זה יש לך כזה פה גדול?'
אבל לא משנה מה תאמרי, כך או כך, עוד רגע או שניים אבלע גם אותך."
כיפה אדומה אז משכה בכתפיים, זקפה את הגב, פשקה ת'רגליים,
הכניסה ת'יד אל הכיס מאחור, הוציאה אקדח אוטומטי שחור,
כיוונה וירתה שלוש יריות. ומיד הוא הפך לזאב מת מאוד.
אחרי חודש בערך פגשתי אותה מטיילת ביער מול פתח ביתה.
אבל בלי שכמיה אדומה, ילדותית, וגם בלי כיפה אדומה ושטותית.
שינוי מהמם של ממש חל בגברת. עכשיו התעטפה בפרווה נהדרת.
"שלום," היא אמרה לי, "האם שמתָּ לב למעילי המקסים מפרוות הזאב?"
~ רואלד דאל, חרוזים נלוזים (תרגום ועיבוד: נימה קרסו, הוצאת מודן 1997)
אמונה עממית גורסת כי את האגדה כיפה אדומה נהגו אמהות לספר לבנותיהן בתקופות קדומות, בתחילת גיל הבשלות המינית. המסר היה: עכשיו, כאשר יש לך כיפה אדומה (וסת), עלייך להיזהר מ"זאבים".
מדי חודש היא חוזרת ופורצת אל חיינו כמו נהר גועש; וגם אם מזמן למדנו להתמודד עם זאבים וחיות אחרות, תופעות הווסת ממשיכות להציק במידה רבה, ולנשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית (PMS) – במידה רבה אף יותר…
בזמן שרוב הנשים הפוריות סובלות מתסמינים קדם-וסתיים כלשהם, נשים הסובלות מ-PMS מתמודדות עם תסמינים חמורים, המשפיעים על היבטים שונים בחייהן. התסמינים מופיעים על פי רוב בשבועיים שלפני קבלת הווסת, ויכולים להיעלם אחרי התחלת הדימום או לאחר מכן.
עד היום הוגדרו כ-150 תופעות שונות של התסמונת, אשר משתנות מאישה לאישה ומחודש לחודש, ובהן עלייה במשקל; נפיחות באזור הגרון; רגישות או נפיחות בשדיים; לחץ או חרדה; דיכאון; שינויים תדירים במצב הרוח, נטייה לעצבנות, נטייה לזעם; שינויים בתיאבון, תאווה למזון; קשיים בהרדמות; כאבי שרירים או מפרקים; כאבי ראש; עייפות; הופעת פצעונים; בעיות בריכוז; נסיגה חברתית; עלייה בטמפרטורת הגוף; החמרה במחלות עור קיימות, במחלות נשימתיות קיימות ובמחלות עיניים קיימות.
התסמונת הקדם וסתית, בדרגות שונות של חומרה, היא תופעה נפוצה מאוד, וכאבי המחזור הם התסמין הבולט ביותר שבה, המשפיע על איכות חייהן של נשים רבות, ועל תפקודן. נשים משתמשות במגוון דרכים כדי להתמודד עם הקשיים, בין היתר בתרופות כימיות (למשל בטיפול בדיכאון).
והנה, גם בתחום זה אפשר לטפל בצמחי מרפא – ולקבל תוצאות מעולות.
PMS היא פתולוגיה הקשורה לעודף אסטרוגן; ולכן הטיפול קשור במידה רבה בגורם זה. כמו כן, נשים העוברות טיפול הורמונלי נחשפות לכמויות גדולות של אסטרוגן, וכן נוצר אצלן עומס על הכבד בפירוק ההורמונים הלא טבעיים שמקורם בַּטיפול. (הטיפולים המקובלים ברפואה המודרנית לבעיות של מערכת הרבייה כוללים בעיקר טיפולים הורמונליים, למשל באמצעות גלולות למניעת היריון). גם נשים אלה סובלות אפוא מעודף אסטרוגן, וכן נשים בעלות כולסטרול גבוה, המשפיע אף הוא על רמת האסטרוגן בגוף. ברפואת הצמחים משתמשים אפוא במולקולה הדומה לאסטרוגן ומכונה פיטואסטרוגן ומתחרה על הרצפטורים של האסטרוגן בגוף: בזמן נטילת הצמח הגוף לא יפתח עוד אסטרוגן.
לפני תחילת הטיפול יש לברר מהן התופעות שהמטופלת סובלת מהן: דיכאון, חרדה, השמנה בטנית, נפיחות, בצקות, כאבי מחזור, מצבי רוח – ומהאופן שבו תופעות אלה באות לידי ביטוי.
הטיפול נעשה בהתאמה למטופלת, והוא מתבצע משך החודש כולו, אם כי לקראת קבלת הווסת מגבירים את המינון.
צמחי המרפא המתאימים לטיפול בתסמונת הקדם-וסתית:
צמחי מרפא הם טבעיים וטובים לגוף, ויתרה מכך: הם עובדים על מערכות הגוף עצמן – בשונה מן הכימיקלים, המטפלים אך בתסמינים ומלווים בתופעות לוואי.
להלן עיקר הצמחים שמשתמשים בהם לטיפול והקלה בתסמונת הקדם וסתית:
* צמחים אנטי-עוויתיים, המפחיתים כאב – לטיפול ברחם, כמו פֶּאוֹניה, הנחשבת לצמח נוגד עוויתות חזק במיוחד, מקלה על כאבי בטן ועל כאבי ראש, ומחזקת את האזנה בגוף.
* צמחים אנטי-דלקתיים, כמו תה ירוק; וכורכום.
*צמחים המרוממים את מצב הרוח או מרגיעים, כמו ויטניה, אדפטוגן המספק תמיכה פיזית ורגשית; ג'ינסנג (כל הסוגים); סרנדה; קמומיל; תיליה; והומולוסלופוס.
*לחילוף חומרים בכבד נשתמש בצמחים מרים, כמו בטטת בר (Dioscorea); Cynara – וכן בפיטואסטרוגנים, כמו קוהוש שחור (Cimicifuga), המפחית השפעות של עודף אסטרוגן; שיח אברהם (VITEX), המפחית את רמות ההורמון, אשר משפיע על ייצור אסטרוגן בייחוד לפני הביוץ. ראוי להדגיש כי בגיל הפוריות, הפעילות העיקרת של הפיטואסטרוגנים היא בחיזוק הרחם והסדרת המחזור החודשי.
*נוסף על כך חשוב לבצע ניקוז של הגוף, ולשם כך נשתמש בצמחים משַׁתנים, כמו סרפד, סלרי, ופטרוזיליה – העובדים על מערכת השתן והלימפה.
את צמחי המרפא אפשר ליטול בכמה דרכים:
1.בחליטות (למשל מקובל לעשות חליטות של צמח אחד או תערובת של צמחים משתנים).
2.מיצוי הצמח יחד עם אלכוהול (למשל, שיח אברהם) – דרך זו נחשבת ליעילה מאוד.
3.כמוסות המכילות תערובת של צמחים לטיפול מערכתי.
מומלץ להזמין את המיצויים והכמוסות במקומות המתמחים בצמחי מרפא, ועל פי מרשם מנטורופט או הרבליסט קליני.
כדי למקסם את תוצאות הטיפול נשלב בו גם שינוי תזונתי – בהתאמה למטופלת – התורם אף הוא להורדת המתח.
אז בנות יקרות, גם אלה מכן שכבר למדו מזמן להתמודד עם זאבים, טפלו בעצמכן בחוכמה וביעילות, ואל תתנו לגופכן לסבול – וגם ל"זאבים" האומללים שעמכן…
