מאת: פורטל אלטרנטיבלי, סיגל תמיר
כיצד נעשה אבחון אוסטאופרוזיס וכיצד ניתן לטפל במחלת העצמות?
אוסטאופרוזיס (בריחת סידן) הינה מחלה שניתן לטפל בה ולעכב את הסימפטומים בעזרת רפואה משלימה וטיפולים אלטרנטיביים
מהו אוסטאופרוזיס?
בקרב כל הנשים מגיל 30 ובעיקר מתקופת המעבר, מתרחש תהליך איטי והדרגתי של אובדן עצם (בריחת סידן) שחומרתו שונה מאשה לאשה. אם התהליך מהיר ויש אובדן גדול של העצם, מתפתח האוסטאופרוזיס. כתוצאה מכך גוברת הסכנה לשברים עקב נפילות.
השכיחות לאוסטאופרוזיס עולה עם הגיל. בעולם המערבי המתועש זה הפך למגיפה. כל אישה שניה וכל גבר שישי לוקים במחלה. השכיחות הגבוהה של המחלה בקרב נשים נובע בעיקרה מחוסר הורמון המין הנקבי האסטרוגן דבר הקורה עם הפסקת המחזור.
כיצד מתפתחת המחלה?
עצמות בריאות מתחדשות כל הזמן. כמויות קטנות של העצם נהרסות ומתחלפות בעצם חדשה הנבנית בעזרת מינרלים שונים ובעיקר סידן. החל מגיל 30 בערך, תהליך היצירה מחדש של העצמות אינו מדביק את קצב ההריסה והתוצאה היא שהעצמות הופכות להיות דקות וחלשות יותר. אחד ההסברים הוא שהעצמות לא קולטות מספיק סידן. בגיל מאוחר יותר עלול לגרום גם להגבלות בתנועה ובכאבים.
גורמי סיכון לאוסטאופרוזיס:
משקל ירוד ומבנה גוף רזה מאוד, ירידה ברמת האסטרוגן בגוף, כמות לא מספקת של סידן, כמות לא מספקת של ויטמין די, חוסר פעילות גופנית, שתייה מופרזת של אלכוהול וקפה, עישון, נטיה תורשתית לפתח אוסטאופרוזיס. נשים בגיל המעבר לאחר שאין אסטרוגן או לאחר ניתוחי שחלות או נשים שהמחזור שלהן אבד לפני גיל 39. נשים שלא ילדו, צריכת שומן רווי.
פעילות גופנית ללא תוסת סידן אין בה תועלת. השילוב של גוף רזה ונמוך ותפריט דל בסידן המסוכן ביותר, כפי שקיים ביפן ובמזרח הרחוק. התפריטים שם אינם כוללים סידן כלל ובנוסף יש להם גורם גנטי תורשתי.
מרבית המשקאות התוססים מכילים כמויות גבוהות של זרחן אשר מקשות על עיכול הסידן.
סימני המחלה (סימנים לאוסטאופרוזיס):
בדרך כלל אוסטאופרוזיס מתפתחת לאט ללא סימנים כשמופיעים הסימנים הם מתבטאים בכאבים. הגבלות בתנועה, מתפתחת לעתים גיבנת או עקמת של עמוד השדרה ואובדן גובה בשל כך.
הביטוי השכיח ביותר של המחלה הוא שבר במפרק, בירך, בשורש כף היד, בעמוד השדרה או בעצמות אחרות.
כיצד מתבצע אבחון אוסטאופרוזיס:
בשיטות שונות. בעבר נעשה ע"י צילום רנטגן. כיום ישנן שיטות מתקדמות יותר כמו סריקה ממוחשבת, ככל שמגלים את המחלה מוקדם יותר כך קל יותר לטפל בה.
בחמש השנים לאחר הפסקת המחזור. מתרחשת בריחת הסידן הגבוהה ביותר. תוך 30 שנה יכול להיות איבוד של 30-50 אחוז ממסת העצם כפי שהיתה בגיל 30. לאחר שהתפתחה המחלה טיפול בסידן בלבד קשה מאד.
– יש לזכור שבגופנו כק"ג סידן. 99% ממינרל זה מצוי בעצמות ובשניים. קליטת הסידן מתבצעת בעיקר בתריסריון ובחלק המקורב של המעי הדק. רק כ-44% מהסידן שבמזון נספגים בגוף. שעור קליטת הסידן תלוי גם בגיל.
– ויטמין די שמקורותיו העיקריים הם דגים ביצים תוצרת חלב וכבד הוא אחד הגורמים העיקריים המגבירים את ספיגת הסידן במעי.
ספיגת הסידן יורדת מאד כשיש מחסור בויטמין סי. לאסטרוגן יש השפעה גם על ויטימין די. בתקופת הפסקת המחזור ובזקנה קיימת ירידה ביצור אסטרוגן וכתוצאה מכך ירידה בכושר ספיגת הסידן.
– במחקרים שנעשו בארץ ובעולם גילו אכן קשר ישיר בין צריכת סידן לאוסטאופרוזיס באוכלוסיה שצרכה סידן צפיפות העצם היתה קטנה יותר.
– האסטרוגן פועל על תא בונה עצם ולכן יש מחסור בו יש יותר הרס תא מאשר בניה אם בכלל. העצם נעשית דקה במקומות מסויימים ולבסוף נשברת.
– עישון משפיע באופן ישיר על המחלה מכיוון שהוא מקשה על קליטת סידן.
– את האוסטאופרוזיס עדיף למנוע אך גם לאחר שהמחלה החלה להתקדם ניתן לפעול. רקמת העצם הינה חומר חי. אנשים רגילים ובריאים מחליפים 8% מרקמת העצם שלהם בכל שנה. אך מגיל 30-35 חלה ירידה במסת העצם לאחר תהליך מואץ של אובדן רקמה.
הסידן חשוב מאד בכל הגילאים אך בעיקר בגיל צעיר, כי אז ניתן למנוע את המחלה.
מינון: ההמלצה היא 800 מ"ק ליום לאנשים בריאים ולנשים בהריון עד 1500 מ"ג וכך גם בגיל המעבר.
טיפים ועצות למניעת אוסטאופרוזיס:
– לדאוג להחשף לשמש כרבע שעה בעל יום על מנת שתהיה יצירת ויטמין די אשר בלעדיו הסידן לא יספג.
– מאחר ומדובר באובדן סידן מהעצמות, יש להקפיד על צריכת מזון המכיל שפע סידן כבר מגיל צעיר.
– לעומת זאת יש לצרוך סידן יותר מהכמות המומלצת משום שעודף סידן מגדיל את הסידון להווצרות אבנים בכליות.
– חשוב לשתות הרבה מים כדי למנוע אבנים בכליות.
– להוסיף פעילות גופנית לשגרת היומיום. חשוב לעסוק בפעילות גופנית מבוקרת, לבצע את התרגילים מדי יום להתחיל בהרגה מ-5 דקות עד 20 דקות ביום.
– מוצרי סויה מכילים כמות גבוהה של סידן ולכן חשוב להתבסס עליהם כי הם מחליפים האסטרוגן. רצוי להוסיף לתזונה היומית מידי יום כ-100 גרם טופו המכיל 130 מ"ג סידן.
