מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ד"ר P.hD אושרי בן דור
המים מהווים סביבה טבעית ומוכרת לאדם עוד בזמן היותו ברחם ומכך נובע שהיכרותו את המים הינה לא היכרות תפיסתית, תודעתית אלא חושית וראשונית.
המים מהווים סביבה טבעית ומוכרת לאדם עוד בזמן היותו ברחם ומכך נובע שהיכרותו את המים הינה לא היכרות תפיסתית, תודעתית אלא חושית וראשונית.
המים זכורים לנו במה שאגדיר כאון כ"זיכרון תאי" או "זיכרון גופני" מהסוג שנמצא במוח ובהוויה ומחובר אף ללא תלות בהבנתנו את העניין.
בקצרה: ניתן לומר שהחיבור הוא אל התת- מודע ואינו תלוי ברצונו של האדם.
בנוסף, המים הינם הביטוי של עולם הרגשות ומהווים יסוד משמעותי בבחירות הרגשיות שלנו, ומכאן שחוויות שחווינו בילדות יכולות ליצור משיכה ואהבה למים, אבל גם יכולות להתקשר אל סבל ומחסור.
המים בגופנו ויסוד המים כולל רקמות ואיברים פנימיים הינם האיזון לשלד ולעצמות שהם הביטוי של עולם החומר, המוחשי, ובצורה ברורה מאוד גם לצד הקוגניטיבי, אינטלקטואלי.
בהבנתנו את הניגוד מחד ואת הקשר המשלים ביניהם מאידך, נוכל להבין מדוע שהות במים וטיפול במים יכולים "לעקוף" מצבי כאב, או קושי גופני ורגשי.
בזמן שהותו של האדם במים מופעל באופן אינסטינקטיבי מנגנון ההיזכרות והאדם מוצף בתחושות ילדות ראשוניות שלרובנו הינם נעימות ומפנקות אך לא לכולם.
לעיתים יעלו המים את תחושת המחסור והכמיהה למגע וביטחון שלא נענתה באופן רציף ויצרה תסכול עמוק שהביא בעקבותיו מצב של נוקשות או כפי שכינה זאת רייך מחלוצי ההבנה של הקשר בין הגוף והנפש,"שריון".
במים יכול להיווצר "תיקון" וחיבור מחדש של המטופל עם הצורך הבסיסי שלא קיבל מענה בזמן אמת
ובאמצעות קשר חדש של אמון, הכלה וקבלה ללא תנאי, יכול המטפל להביא אט אט לירידת רמת המתח השרירי ואיתה היכולת לחוות שוב נזקקות ואהבה, כשהפעם הציפייה מתגשמת ומי שנושא אותך בזרועותיו במים אכן נמצא עבורך ומקבל אותך, כפי שאתה.
צריך לזכור שבמים יורדת תחושת המשקל של הגוף ובהיותינו צפים קל יותר לוותר על שליטה ואיזון מכיוון שלא כמו בעמידה, לא מופעל לחץ על עמוד השדרה והרגליים ולא צריך להשקיע אנרגיה ביציבה בכדי להימנע מנפילה.
מצב הציפה בצורה אופקית גם משנה את מקום הראש(הרציונאל) כשולט מעל ואת העיניים "המציאות" כמדווחות על מה שעומד בפנינו. כך שהעיניים עצומות ולחץ גדול יורד מאזור השרירים של הראייה והראש חוזר להיות במצב הרמוני עם שאר חלקי הגוף והרמה החושית (סנסורית) מעלה את עוצמתה ובכך את רגישותנו לעצמנו ולקשר עם המטפל.
היבט נוסף וחשוב הוא מערכת הנשימה שבמגע של המטפל והנחיות עדינות נוצר קשר בין האדם לבין השינויים שמתרחשים בגופו, במהלך השאיפה והנשיפה כשהתוצאה הישירה מכך היא רגיעה עמוקה ונשימות עמוקות ואיטיות, דבר שמעביר אל המוח "הוראה" להוריד רמת מתח ולשנות את רמת החמצן בדם, אדרנלין ועוד.
איך כל זה יכול לסייע:
א.מציאת דרך ליצירת קשר ודיאלוג ללא שימוש במילים.
ב.תיקון חוויות "רעות" בנושא מגע גופני עם מבוגר או סמכות.
ג.חזרה אל מצבי ילדות באופן שעוקף התנגדויות שעולות בטיפול פסיכולוגי.
ד.הצפה של רגש אהבה עצמי ושל זהות עצמית מתוך קבלה ורווחה.
ה.הורדת רמת המתח הגופני והרגשי.
ו.הורדה דרסטית של ביטויי אלימות פנימיים שבאים לידי ביטוי באלימות מוחצנת.
ז.יצירת מרחב חדש של אמון במשפחה הקרובה ובעולם החיצוני.
ח.הולדת מצב של "משחק" במים שמפתח צחוק ספונטני ומעלה מאוד את רמת היצירתיות והדמיון.
ט.תיקון של מצבי חולי שמקורם במתח סמוי ועל ידי כך הקלה עצומה ברמת המתח היומיומית
כגון: אסטמה ודרכי הנשימה, בעיות שרירים ושלד, בעיות עיכול ופינוי ובעיות אוטואימוניות.
י טיפול בפחדים ממים וב"פוביות" אחרות.
לדרך העבודה שלי במים קראתי "חניכת הדולפין". עבודה זו נבנתה והתקבלה בהצלחה גדולה ב11 שנים האחרונות עם מאות מטופלים מבוגרים כיחידים וכזוגות וכמו כן גם בעבודה עם פעוטות והוריהם.
אני משלב בעבודתי מגוון שיטות שלמדתי הן במים והן ביבשה ומביא מכלול של הבנה לצרכי הגוף, הנפש והקשר העמוק ביניהם.
השם "חניכת הדולפין" מבטא את החוויה שחוויתי במשך לימודי בקורס ג'הרה שהתקיים בריף הדולפינים באילת, אך יותר מכך את ההשראה שאני לוקח מעולם הדולפינים שבו הרגישות אל הילדים היא מעל הכל והאם הדולפינה מאמנת את גוריה כל העת לעצמאות ויכולת תנועה (ואפילו יניקה) והישרדות במים, אך מנגד נמצאת שם כל העת בקשר גופני תומך ואוהב עד שהנתק נוצר בהדרגה לפי הקצב האישי של הגור וכשהוא מרגיש מוכן לעמוד ברשות עצמו.
כך גם אני רואה את תפקידי כמטפל במים, להיות באופן מלא ועם כל הלב כדי לתמוך בפחדים הקטנים והגדולים ובו בעת ליצור כל הזמן מרחב גדל והולך של תנועה עצמאית וביטחון עצמי.
התפיסה הזו נמצאת כחוט השני בכל מבנה של טיפול יחיד וכן בבניית תוכנית של מספר טיפולים.
