מאת: פורטל אלטרנטיבלי, רחלי ברקוביץ'
שיטת אלבאום מיועדת לשפר את רמת תפקודם של ילדים, נוער ומבוגרים המתמודדים עם מגוון רחב של קשיים.
זו שיטת טיפול אינטגרטיבית העובדת בשילוב של ארבע מערכות תפקודיות (אינטליגנציות) גוף, רגש, חשיבה וחושים. רק כאשר כל אינטליגנציה תדע לפעול לפי הקריטריונים הייחודיים לה בצורה תקינה וחלקה ואחר כך גם באופן משולב עם שאר האינטליגנציות האחרות, יהיה מסוגל האדם לממש את הפוטנציאל המולד שלו, קרי, הצורך שלו.
שיטת אלבאום מיועדת לשפר את רמת תפקודם של ילדים, נוער ומבוגרים המתמודדים עם מגוון רחב של קשיים הנובעים מתפקוד נמוך של אחת מארבע האינטליגנציות המוזכרות או בשילוב ביניהן.
על מה מבוססת השיטה?
בבסיס השיטה עומדת הגישה כי תפקוד אפקטיבי מתרחש, כאשר קיים איזון, השלמה ושילוב בין ארבע מערכות התפקוד: המערכת הגופנית, התחושתית –סביבתית, הקוגניטיבית והרגשית. מאידך, חוסר איזון באחת או יותר מהמערכות הללו, מוביל בהכרח לקשיים תפקודיים ופוגע בכושר הביצוע של האדם.
שיטת אלבאום מאמצת את גישת הפסיכולוגיה ההתפתחותית והנוירופסיכולוגית, הטוענת כי התהליכים ההתפתחותיים של האדם, מרגע לידתו ועד סוף תקופת הילדות המוקדמת, הם קריטיים ומשפיעים על כל שלבי ההתפתחות המאוחרים יותר (פרויד ,Freud, A.1966; Hartmann 1958 (Erikson 1968.
חסך התפתחותי מוטורי, רגשי או תחושתי, כמו גם מאורעות טראומטיים שהתרחשו כבר בתקופת ההיריון של האם, בתקופת הינקות או בתקופת הילדות המוקדמת, נושאים בחובם תנאים לצמיחת קשיים תפקודיים ולימודיים העלולים להתעצם בשלבי החיים השונים. לרוב קשיים אלה מתגלים כאשר היחיד עומד בפני דרישה לביצוע מטלות תפקודיות, מוטוריות ו- או רגשיות הדורשות ממנו מיומנויות וכישורי חיים הנשענים על התנסויות קודמות יותר. במקרים אלה נמצא כי היחיד מתקשה להפגין התנהגויות נורמטיביות וכישורי חיים מצופים בהתאם לגילו ולכן ביצועיו לוקים בחסר, או מימושם נעשה תוך השקעת מאמצים מוטוריים, קוגניטיביים ורגשיים רבים. הקושי במימוש הפוטנציאל החבוי, או במימוש התנהגויות מצופות בהתאם לנורמה, במיוחד כשהיחיד חשוף להישגי בני גילו, יוצר משקעים רגשיים קשים, משקעים אלה מחמירים את ההתמודדות ומוסיפים לה מימדים מורכבים של בעיות מוטוריות ורגשיות נוספות נלוות.
באופן כללי ניתן לטעון כי קושי תפקודי מתהווה, על בסיס לקות נוירולוגית, על בסיס חסך או חסר התפתחותי, על בסיס חסך או חסר במגע ובהתייחסות ועל בסיס קשיים רגשיים ביחסי אובייקט. קושי תפקודי עלול להתעצם ולהתגבר עם השנים ולגרום להתפתחותן של בעיות נוספות, שחלקן מחריפות את הקושי התפקודי עצמו, חלקן גולשות אל התחום הרגשי (תחושות תסכול, כעס, מתח, תחושת חוסר אונים, אבדן ביטחון עצמי וביטויים רגשיים נוספים) וחלקן משפיעות על התחום החברתי (תחושת בדידות, בושה, תוקפנות ועוד).
כיון שהקשיים התפקודיים באים לביטוי, בין היתר, בהתנהגות הגופנית, מתמקדת השיטה במקור הגופני של קשיי התפקוד והלמידה, ומציעה כלי אבחון וטכניקות טיפול גופניות.
על האבחון והטיפול בשיטת אלבאום:
ההורים ממלאים שאלון התפתחות מקיף מתקופת ההיריון ועד להווה, בנוסף המטופל עובר אבחון סנסומוטורי ואבחון כירולוג– פסיכודיאגנוסטי (אישיות), מטרת האבחון לאתר את מקור הקושי בגוף ובחושים ולהכיר את מבנה האישיות, הפוטנציאלים המולדים ויכולות המימוש של הפרט.
הטיפול בעצם מתמקד בגורמים לקשיים ולא בסימפטומים, הוא כולל תנועה, עבודת גוף ממוקדת במקור הקושי (מיקוד ראייה, בידול אברים, גרפומוטוריקה, הצלבות, קואורדינציה, יציבה, דומיננטיות חציית קו אמצע, חיזוק חגורת כתפיים ועוד), בנוסף המטפל משלב מגע ועיסויים, טכניקות להרפייה, נשימה, חיזוק כוח הרצון, דמיון מודרך, בניית סדר יום הסכם עם ההורים, טבלת עיצוב התנהגות לפי הצורך וכל זאת בהתאם לסיבות הפנייה.
כיצד שיטת אלבאום תסייע לנער מתבגר הסובל מקשיי התארגנות וניהול זמן:
טל (שם בדוי) נער מתבגר תלמיד בכיתה ח', בכל בוקר מאחר לכיתה ושוכח להביא חלק מהציוד הנדרש, שיעורי בית שוכח להכין, מחברותיו מרופטות ואינן מאורגנות, סווצ'רים שוכח בכיתה, ומאבד פריטים חשובים, הודעות מביה"ס מעולם לא מסר להוריו.
אימו מספרת שעוד כשהיה בגן, הבקרים היו קשים מאוד, לחוצים ומתוחים, הוא היה רץ להדליק טלוויזיה במקום להתרחץ והתעקש לצפות "רק" בתוכנית אחת שהפכה מיד ל-3 ברצף, היה עסוק זמן רב בבחירת הבגדים והנעליים והמשיך לשחק עם המשחק האהוב עליו במקום להזדרז ולסיים את התארגנות הבוקר ולצאת בזמן. טל נזכר שכילד צעיר הרבה להיתקל בחפצים, להפיל, לשפוך ולשבור מבלי להתכוון.
מאז ביה"ס היסודי טל לא הכין מערכת שעות לבד, אימו בכל ערב נצמדה אליו וסייעה לו בהכנסת הפריטים הנכונים לתיק ולקלמר, אחרת היה שוכח חלק מהציוד הנדרש. גם היום טל נוהג לא לסיים מטלות בבית ואמו צריכה להזכיר לו כל דבר כמה וכמה פעמים. חדרו "סדום ועמורה", בגדים על הרצפה, מחברות וספרים מפוזרים בכל פינה, שולחנו הפוך ומיטתו תמיד אינה מסודרת…
כך נראים חייו של ילד ונער מתבגר המתקשה בניהול זמן, בסדר ובארגון.
לטל קיים קושי בהתארגנות ובתכנון פעולות יום יומיות ושגרתיות, הקושי שלו מתחיל בליקויים הקשורים בהתארגנות הפנימית (גוף, רגש, חשיבה, חושים) ומתבטאים בקשיי התארגנות ותכנון מעשיים. טל לא מבין מה לא בסדר איתו, גם כאשר הוא מחליט להשתדל מאוד הוא אינו מצליח להיות מאורגן ומסודר.
קיימות סיבות רבות לקשיי התארגנות וניהול זמן:
1. סיבות נוירופסיכולוגיות – הפרעת קשב על רקע נוירולוגי מאופיינת ע"י קושי בעיבוד מידע, העיבוד נעשה ללא הפיקוח של 'התפקודים הניהוליים' במוח ובכך נפגע כושר התכנון, ארגון וניהול הזמן של אנשים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD.
2. הורים ומשפחה
פינוק ייתר של הילד- חוסר מתן הזדמנות לילד להתארגן בהתאם להתפתחותו, רצונו וצרכיו, כמו: מצב בו האם/אב ממהרים לעבודה, לכן, מבצעים את כל הפעילויות הנחוצות להתנסותו של הילד הכוללות: פעולות של לבוש והנעלה, רחצה, סידור וארגון החדר, איסוף חפצים, אכילה באופן עצמאי ועוד…
חשש של הורים מהתמודדות עם קושי ותסכול של הילד- ההורים "חוששים" שההתארגנות וביצוע מטלות שונות קשים מדי לילד. הם מגלים כלפיו "רחמים" ומבצעים משימות רבות במקומו. זו אחת הסיבות הגורמות לחוסר ביטחון והימנעות מביצוע משימות שונות גם בהתבגרותו.
הורים סטריליים- ישנו מצב בו האם/אב "חוששים" שהילד "ילכלך" את בגדיו ואת הסביבה תוך ביצוע פעולות שונות או יבצע את המשימה בצורה שאינה משביעה את רצונם. במקרה שכזה ישנה העדפה למנוע מהילד את ההתנסות ולעשות זאת במקומו (מהר, נקי ויעיל יותר.)
הורים לא מאורגנים- במקרה זה, הילד נחשף לבלאגן רב בחייו שהסדר והארגון אינם מוכרים לו באופן נלמד ונרכש ולכן הופך להיות מאוד מאיים ובעייתי.
3. קשיים גופניים:
דיספרקציה– מצב הגורם לקושי בתכנון התנועה, לחוסר תיאום ולסרבול בתנועה היוצרים קשיים בהבנה של סדר ותכנון פעולות.
בעיות שרירים– כמו היפוטוניה, היפרטוניה וניוון שרירי גם כן עשויים ליצור קשיים בתכנון ודיוק בתנועה, סדר, ניקיון וארגון.
הטיפול יכלול:
עבודה גופנית לחיזוק ושליטה בגוף ותנועותיו, בשילוב ארבע האינטליגנציות (גוף, רגש, חשיבה וחושים) התרגול מייצר רישות עצבי מחודש בין ההמיספרות במוח, כך יתאפשר עיבוד מחודש של 'התפקודים הניהוליים הגבוהים' במוח, ויכולת ארגון פנימי אשר יוביל ליכולת אירגון חיצוני.
בניית הסכם משותף עם ההורים לניהול זמן וסדר יום ליצירת שיגרה קבועה ובטוחה עבור הילד.
ליצירת קשר ופרטים נוספים על רחלי ברקוביץ.
