מאת: פורטל אלטרנטיבלי, מיכל אייל
נמאס לכם להתחיל את הבוקר בטירוף? איך להפוך את ההתארגנות של הבוקר לקלה ונעימה.
התארגנות בוקר עם ילדים לבית ספר היא אחת המשימות הקשות להורים… אבל אפשר אחרת. זה תלוי בנו, ורק בנו!
אז ככה נראה הבוקר בבתים רבים: אמא ו/או אבא עסוקים בלארגן את עצמם ליציאה לעבודה (ולפקקים), להכין סנדוויצ’ים לילדים, להעיר שוב ושוב את מי שקשה לו להתעורר, להלביש את מי שזקוק לעזרה, לזרז את מי שחולם, ולפתור בעיות קרדינליות בזמן אמת (אמא, אני לא מוצאת את ספר החשבון שלי… לא הכנתי שיעורים בתנ”ך, המורה תהרוג אותי…) וכד’. בבית כזה ההורה הוא הציר המרכזי שהכל עובר דרכו, כל הבעיות, כל המטלות כל האחריות! ובבית כזה לרוב כולם יוצאים מהבית ומגיעים למחוז חפצם כאשר הם עצבניים ועייפים.
החדשות הטובות הן שאפשר אחרת. אותו בית יכול להתנהל בצורה יעילה ונכונה מבחינה חינוכית, ולכן גם רגועה יותר. איך? המשיכו לקרוא.
כאשר אנו מאפשרים לילדים ללמוד מהתוצאות של התנהגותם, כאשר מעבירים את האחריות על העניינים שלהם לידיהם הבלעדיות, אנו גם מביעים אמון ביכולת שלהם לקחת אחריות, גם מאמנים אותם לחיים בוגרים וגם מורידים מעצמינו שירותים מיותרים.
להלן מספר דוגמאות שכיחות (כולן נוסו בהצלחה בביתי או בבתים אחרים):
• כאשר ילדים אחראים על סידור המערכת שלהם הם לומדים לבצע את המטלה בקפידה, וזאת לאחר שמספר פעמים שכחו בבית ספר או מחברת וקיבלו גערה מהמורה.
• כאשר אנו מסירים את האחריות שלנו מהכנת שיעורי הבית של הילדים, הם לומדים בהדרגה שכדאי להם לקחת את האחריות שהסרנו מעלינו, אחרת הם מתחילים להרגיש את התוצאות של אי הכנת שיעורים: הערה של המורה, צורך להשלים שיעורים, ואי הבנה לגבי הדיון בכיתה. כמובן שאנו יכולים להמשיך ולהתעניין במה שקורה בבית הספר, לשאול על שיעורים ומבחנים ולהציע עזרה, אבל האחריות נשארת אצל הילד.
• כאשר אנו קונים לילד שעון מעורר ומודיעים לו שממחר הוא אחראי על ההשכמה של עצמו, הוא לומד שאין ברירה אלא לקום בזמן ולהתארגן, אחרת הוא יאחר לבית הספר (וישא בתוצאות של איחורו) או יפספס את ההסעה לבית הספר. גם אם הילד “ינצל” את הסידור החדש וישאר בבית יום או יומיים, בסופו של דבר הוא יבין לבד שכדאי לו להגיע להסעה שלו בזמן אחרת הוא יצטרך להשלים המון שיעורים, ויפסיד את חיי החברה ממנה רוב הילדים נהנים.
• כאשר תולים על המקרר טבלה ובה כל ילד יכול לרשום ערב קודם איזה סנדוויץ’ הוא מזמין למחרת, וכאשר ידוע מראש שמי שלא רושם מקבל את מה שההורה מחליט להכין, נחסכים כל הוויכוחים והבכיות בקשר לסנדוויצ’ים.
כל כך הרבה קשיים בין הורים וילדים נובעים מהרצון שלנו, ההורים, למנוע עוגמת נפש מהילדים שלנו. אך בשם הרצון הזה אנו לוקחים עלינו תפקידים ומטלות שלא שייכות לנו, אלא לילדים. כאשר אנו מאפשרים להם להתנסות בעצמם, ללא התערבות שלנו, בתוצאות התנהגותם, אנו נותנים להם את המתנה הגדולה והחשובה ביותר שנוכל; את ההזדמנות לגדול!
ליצירת קשר ופרטים נוספים על מיכל אייל
