עצירות, המעי הגס והצ'י קונג
מאת: פורטל אלטרנטיבלי, פנינה מתוק
מה לעשות כשאנו סובלים מעצירות כרונית או אקוטית ומה לעשות כדי להחזיר את מערכת העיכול לאיזון.
רבים סובלים מעצירות. עצירות עלולה להיות עצירות כרונית (קבועה) או עצירות אקוטית (חריפה). כאשר עצירות אקוטית מתחילה לפתע וקשה להתעלם ממנה. לעומתה, עצירות כרונית עלולה להתחיל מבלי שהאדם יבחין בכך והיא מתפתחת לאט. הבשורה הטובה היא לשני סוגי העצירות- יש טיפול. במאמר זה נלמד כיצד רפואה סינית וצ'י קונג יכולים לעזור במקרי עצירות.
מהי עצירות?
עצירות הינה הפרעה במערכת העיכול וקושי לפנות את הפסולת המצטברת במעיים. הרפואה הסינית מייחסת מספר גורמים לעצירות שאותם העלה בהמשך.
תופעה זו מוכרת גם בפני אלה שטוענים ליציאה קבועה, וכשהם נשאלים האם ביום יום באופן קבוע ורצוף, עונים בחיוך קל ומובך: "לפעמיים, שלוש בשבוע ולעיתים גם פחות". עצירות מתאפיינת בתדירות נמוכה של יציאות. בדרך כלל היציאה היא נוקשה וקשה להוצאה ולעיתים גם מלווה אותה תחושה של חוסר התרוקנות.
ישנם שני מצבים שמלווים תופעה זו – עצירות כרונית ועצירות אקוטית:
– עצירות אקוטית מתחילה באופן פתאומי וסיבתה לרוב היא שינוי בתזונה ההרגלית, תחושה של יובש וחסרון בשתייה. תנועה זו יכולה להימשך ליום, יומיים ולרוב המערכת חוזרת לתפקוד הפעילות הרגילה.
– עצירות כרונית מתחילה מחוסר תשומת לב ודחייה לפעילות הסדירה ביום יום. היא תהליך מתמשך ומעמיק את ההפרות ביום יום ואם לא שמים לב לכך, היא יכולה להמשך לשנים רבות. לרוב היא נגרמת מפעילות גופנית מעטה, מאמץ פעילות רב מדי, או שינוי בפעילות היום יומית. תזונה מתמשכת דלה ולקויה בסיבים תזונתיים, שתייה מועטה של מים טהורים. סיבות נוספות לעצירות הכרונית יכולות להיות תת פעילות של בלוטת התריס, רמות סידן גבוהות בדם…
גם בעיות פסיכולוגיות יכולות לגרום לעצירות כרונית / אקוטית.
לרוב הטיפול בעצירות מתייחס להוספת סיבים תזונתיים לתפריט (סובין, דגנים מלאים, פירות וירקות) והגברה של פעילות גופנית. ישנם תכשירים משלשלים שמקלים על העצירות, חלק מותרים לשימוש לאורך זמן וחלקם רק לזמן קצר. טיפול לא נכון עלול לפגוע במעי הגס או להוביל לתסמונת המעי העצל.
במצב של מעי עצל יש ירידה בהתכווצויות של המעי הגס או ירידה ברגישות החלחולת לנוכחות הצואה – מצב זה עלול לגרום לעצירות כרונית. מעי עצל יכול להתפתח אצל אנשים קשישים או רתוקים למיטה, שימוש בתרופות מסוימות, אצל אנשים שמתרגלים לדחות את עשיית הצרכים שלהם או אצל אנשים שהשתמשו בחומרים משלשלים זמן רב מידי. ההתמודדות עם עצירות היא יומיומית ועלולה להיות מלווה בתחושת אי נוחות בבטן.
לטיפול במעי עצל ממליצים על שתית כף שמן זית עם ההתעוררות או שתי כוסות מים פושרים ואחרי חצי שעה לאכול.
עצירות וראייה סינית
רפואה סינית מייחסת מספר גורמים לעצירות:
ראשית נפרק את המילה עצירות ומתוכה נדלה את המילה עוצר או עצור… מול המילה רץ או צר.. מה שמעורר את המודעות לכך שמשהו בתוכנו יוצר ובורא סורגים או חומה פנימית. ההסתכלות הסינית תביא זאת למודעות המטופל ותעורר את מחשבת הריפוי לשחרור והרפיה. מתח רגשי משפיע על תנועת המעיים בעיקר דרך הטחול והכבד. כעס ותסכול יגרמו לתקיעות בתנועת אנרגיית הכבד, דבר שיוביל לעצירות, אי נוחות בבטן וכאב.זוהי עצירות של עודף. דאגה וחשיבת יתר יגרמו להחלשות אנרגיית הטחול, דבר שיגרום להאטה בטרנספורמציית המזון במעיים – זוהי עצירות של חוסר.
צריכת מזון חם מידי ויבש מידי אשר מייבש את נוזלי הקיבה והמעיים ויגרום לעצירות בגלל ייבוש הצואה ויהיה לה קושי לנוע כיאות. חוסר פעילות גופנית מחלישה גם היא את אנרגיית הטחול, כתוצאה מכך לא תסופק מספיק אנרגיה לתנועת המעיים. כמו כן יכולה לגרום לתקיעות של אנרגיית הכבד אשר לא יניע את הצ׳י במעיים.
עבודה פיזית מוגזמת ולידות רבות או תכופות יחלישו את הטחול אשר לא יספק אנרגיה לתנועת המעיים.
מחלת חום – כאשר מחלת חום לא עוברת יכול להיגרם מצב של חום פנימי אשר יפגע בנוזלי הגוף ויגרום ליובש. החום מייבש גם את הצואה ויגרום לעצירות.
אבחון הגורם לעצירות:
על מנת לאבחן את הסיבה לעצירות מתייחסים בתשאול המקיף לצבע, מרקם וצורת הצואה ובאופי הכאב שהעצירות גורמת. למשל: עיגולים קטנים ויבשים, צואה ארוכה ודקה כעיפרון, צואה מאד יבשה, צואה מאד רכה, כאב בטן חמור/ לא חמור, האם יש התכווצויות, האם יש קושי בהוצאה, האם צבעה כהה / חיוור/ ירוק, האם מופיעה הזעה ספונטאנית לאחר יציאה ועוד…
מצבי החוסר יהיו: חולשת יין, חולשת יאנג, חולשת צ'י (אנרגיה), חולשת דם, קור.
מצבי העודף: חום בקיבה ובמעי הגס, אש בכבד, תקיעות של צ'י (בזרימת האנרגיה), מחלת חום, קור.
הטיפול הסיני בעצירות מתרכז בחיזוק ועידוד פעולת המעיים, גירוי העצבים אשר מעצבבים את המעיים, חיזוק אנרגיית הגוף (אם המרקע הוא חולשה), הרגעת המטופל (אם העצירות היא על רקע של מתח נפשי), ניקוז חום מהאיברים המתאימים (כאשר הרקע הוא חום) וחימום והנעה במצבי קור.
כיצד הצ'י קונג עוזר בהימנעות פגיעה במעי הגס?
הצ'י קונג הוא הנתב האנרגטי של הרפואה הסינית ודומה לטיפול באמצעות שיאצו, דיקור. כל תנועה בצ'י קונג מתבססת על נקודות דיקור שמהוות את הנתיב של ערוץ האנרגיה. תפקיד התנועה להניע את המרדיאן, לזכך אותו ולאפשר לאיבר לקלוט אנרגיה מחדשת ומתחדשת, ולכן התנועה היא כלי מרפא.
דוגמא לתרגול צ'י קונג לחיזוק הצ'י של המעי הגס:
– רצוי בתרגיל זה לעמוד בעמידת המוצא.
1. כפות רגליים ברוחב האגן מונחות בקו פסי רכבת.
2. עגלו מעט את הגב התחתון ונשמו פנימה אל תוך הדאנטיין -3 ס"מ מתחת לטבור.
3. נשמו מס' פעמים.
4. הניחו את קצות אצבעות כפות הידיים במקום זה ולחצו אל תוך הבטן.
5. כאן מלאו את הבטן אויר ובמקביל לחצו עם כפות הידיים פנימה.
6. הרפו.
7. הניחו את כפות הידיים על מרכז הבטן והחליקו אותן במגע ישיר,
8. בתנועה סיבובית עם כוון השעון 9 פע' ואחר כך היפוך מעגלי.
מכוון שהמעי הגס הוא הבן זוג של הריאות, עלינו לאזן גם את הצ'י של הריאות.
9. נפתח את הזרועות בגובה חגורת הכתפיים ונמלא את הריאות בצ'י.
10. נשחרר את הזרועות לצדי הגוף ונמשיך בהעצמת הצ'י 9 פע'.
תרגול מהנה ומועיל.
ליצירת קשר ופרטים נוספים על פנינה מתוק.
