מאת: פורטל אלטרנטיבלי, ד"ר שולמית רונן
תאומים מטבעם הם אנשי קשר שמתאמים בין האלמנטים השונים ובין הדעות המנוגדות.
מזל תאומים שייך לאלמנט האוויר ומייצג את הרוח. תאומים מסמל את הנעורים הנצחיים. זוהי תקופתם של הסקרנות, של הוויכוחים האינסופיים ושל הצורך לקשר בין המאורעות לבין סיבותיהן. זהו גיל של תנועות הנוער וקבוצות למיניהן המבוססות על חיפוש ערכים משותפים, על חקר העולם ועל הרצון לחוש ולחוות את טעם החיים.
תאומים מטבעם הם אנשי קשר שמתאמים בין האלמנטים השונים ובין הדעות המנוגדות.
מצד אחד מייצג את הדואליות, את צדדיו השונים של המטבע, את האישיות הכפולה ואת עולם ההפכים. מצד שני, מייצג את הזיקה שביניהם ואת שאיפתם להתאחד לחטיבה אחת שלמה. דואליות זו, היא השתקפותו של הקונפליקט המקנן באדם משחר בריאתו, בין השעבוד לחומר לבין הרוחני והחופשי.
מצד אחד הגוף (החומר) בן התמותה, השב לאדמה. מצד שני, הרוח והנפש הנצחיים. המסר מכך מאד ברור, שני החלקים חשוב שילמדו לחיות בהרמוניה ולחוות בתוך גוף החומר את אשר באו ללמוד על פני כדור הארץ. כאשר עולה בידי האדם לחבר את שתי האנרגיות הבסיסיות המניעות אותו, היכולת למזג את האני הנמוך עם האני הגבוה, ולבסוף לאחד את גופו עם רוחו, הוא יוצר מרווח חדש הפועל בתוכו כמעיין מתגבר של כוחות מתחדשים המעניקים לו בטחון ושלווה עילאית.
ניתן לומר, שתאומים מציב לנו אתגר המבוסס על הצורך לגשר ולהשלים בין הכוחות המנוגדים של המשיכה לעולם הרוח מחד, ומאידך, השאיפה לעולם החומר.
אלה דחפים בסיסיים אשר עלינו להשתמש האחד למען השני ולא האחד על חשבונו של האחר.
הרוח המבקשת ליצור מקבלת את אנרגיות היישום מן הגוף הפיזי. אלה הם כהן נישואים בין החומר – הנושא עיניו לרוח- שתחייה אותו, הרוח הוא המרחב שבתוכו היא תוכל להתגשם. זהו לב ליבו של הדו-שיח הפנימי היוצר, הקיים בין החומר לרוח.
זהו הדו-שיח שמציעים מרקורי – שליט מאזניים ומזל תאומים. תאומים מבקש מן האדם לשאוב מתוכו את הכוחות הדרושים לו כדי להשלים את הניגודים שבתוכו ולאפשר לאני הפנימי לקבל את העולם החיצוני.
זהו מזל המנער את תודעתו של האדם בזכות כושר האבחנה הצלול שלו: קובע את הנתונים המוחשיים והמוגדרים, מדגיש את הצורות, מפרק את הבעיות לגורמים, ונלחם בראייה המעורפלת והמבולבלת. כך הוא זוכה בהבנה ובמודעות, מפרש ומעביר הלאה. תאומים נועדו למסור אינפורמציה, לחבר ולשדר את שהפנים הלאה.
האוויר, המייצג את מזל תאומים, הוא אחד מארבעת היסודות המרכיבים את עולמנו: אדמה, מים, אוויר ואש. האוויר והאש מייצגים את האלמנטים הזכריים, האקטיביים והרוחניים בעוד האדמה והמים מייצגים את היסודות הנקביים, הפסיביים והחומרניים.
האוויר הוא החלל, המקום הפנוי, המרווח המחבר בין שמיים לארץ. הוא מייצג את רוח החיים ואת הנשימה, הן את הרוח הפיזית הנושבת והן את עולם הרוח. האוויר מסמל את שאיפת ההתרחבות, את המחשבה, את התנועה, את הדינאמיות ואת האווירה. להיות כמו "אוויר" פירושו להיות קשוב לאותם חומרים הטהורים הממלאים את האוויר, להדהד עמם בחופשיות מבלי להשתעבד להם. האוויר מעדן את החומר הגס והכבד ומקל עליו, בהיותו קשוב למחשבה הנמצאת בתנועה מתמדת הוא צלול, רוטט, מטהר ומבהיר ומהיר כאור.
לעיתים נוכל לשאול את עצמנו: לאן נושבת הרוח? האם היא רוח עילאית הלוקחת אותנו מעלה או רוח רפאים המורידה אותנו שאולה? מהו מצב הרוח?! האם קרבית או מבשרת תבוסה? האם מתמשכת או קצרה? האם שמחה או קודרת? ומתוך אלה, השאלה המתבקשת: היכן גדלות הרוח, שאר הרוח, ואיש הרוח? והעיקר, נבקש שהרוח לא תהייה חזקה מדי ותוליך אותנו לכל הרוחות, אלא, שתישוב חרישית ותפיח רוח חיים בעצמותינו,
וליבנו ירחש מרוב התפעמות דברי אהבה. הרוח – היא עוצרת נשימה, מעניקה השראה, יוצרת מערכות יחסים, ומהדהדת בראשנו. היא מאצילה אור וצבע, נותנת מריחה ומרחשיה, ומניעה את מסעות נשמתנו למרחבים נשגבים.
לבני מזל תאומים ישנה היכולת לקלוט ולתפוס במהירות את העיקרון, את הקו המנחה, את הרעיון שנותר יציב בבסיסו למרות השינויים החלים בצורתו. יש בו היכולת לרדת לעומקם של דברים והבנת פוטנציאל השינוי הטמון בהם, ועקב כך לפעול. במידה והעומק הוא לא עמוק דיו, הוא עלול להפוך לשטחי.
ואם כך הדבר, הוא נגרר בקלות לעולם הפנטזיות ובניית תיאוריות, אך לא תהייה היכולת והמסוגלות ליישם אותן בגלל המרווח שנוצר בינו לבין המציאות. בכדי לכלכל בתבונה את הדואליות הקוטבית המקננת בתוכה, חשוב לבני תאומים לפתח קשרים ומגע עם בני אדם אחרים. המגע האישי מאפשר להם להתבונן בבני שיחם כבמראה, אשר בהם הם רואים את חסרונותיהם משתקפים ויכולים להתבונן ולהתעמת עמם.
מזל תאומים, מזמין את האדם לפתח בתוכו דיאלוג כנה ואמיתי, שבו הוא קשוב גם לגופו ולצרכיו הפיזיים וגם לצרכיו של עולם הרוח. יש בו צורך ליצור בתוכו איזון ולא להניח לשכלו להוליכו שולל. זוהי דרכם של תאומים וכולנו כבני אדם לרכוש את ההרמוניה הרצויה והנכספת. והשאלות המתבקשות לשאול עצמנו במזל תאומים:
האם אני עקבי ביחסי עם הבריות או מחפש יחסים חדשים כל אימת שמשתנים האינטרסים המשותפים? מתי סבלנותי פוקעת ביחס לאחרים? כיצד אני מתפתח ובמה אני מתעניין? האם אני מרגיש חסום? האם החיפוש מעמיק ביחס לרצונותיי?
שליטו של מזל תאומים הוא כוכב הלכת מרקורי ( הרמס במינוחו הרומי המאוחר).
בגוף האדם שולט מרקורי על הידיים- ככלי ביטוי לאינטליגנציה, על הכתפיים, על הראות, על מערכת העצבים, על המוח, על הלשון ועל כל הקשור לדיבור. מרקורי (הרמס) הוא הכוכב המהיר והקרוב ביותר לשמש. זהו כוכב לכת קטן אולם חשיבותו גדולה, מפני שהוא מייצג את רוח האדם. מרקורי מסמל את התוכן הנפשי של האדם, את הדרך שבה הוא מטמיע את חוויותיו, את דרך חשיבותו ואת האופן שבו הוא מעביר אותה לזולת. הרמס, המכונה בשם "שליח האלים", פירוש השם הרמס הוא "פרשן", ותפקידו העיקרי היה לתווך בין האלים לבני האדם.
הרמס מסמל את אמצעי התקשורת, את מערכות היחסים, את המגע, ואת הקשר בין השמיים לארץ. הוא שומר על המעבר בין העולמות התחתונים לעליונים. הוא התגלות החכמה בבני אנוש. הוא צולל למעמקי ההכרה ותת-ההכרה ומשמש כאל המסתורין, אמן הפענוח של הסתום והבלתי נודע.מן ההיבט השלילי הוא מייצג את המרמה ואת העורמה, את ההונאה, את גניבת הדעת ואת הולכת השולל, יש בו מן הזריזות, הוא מפולפל ומוחו שופע המצאות.
מרקורי שולט על ההיגיון הצרוף ועל השכל הישר, על המחשבה, על הדיבור (המילים), על הכתיבה, ועל כל הקשור לתקשורת. האנרגיה שלו היא חוכמה ומחברת בין האלמנטים השונים וכן הדעות השונות. זוהי אנרגיה שיוצרת תנועה ומגע, כושר הסתגלות וגמישות, היא מסייעת לנו לבחור, להחליט ולפקח על כוח הרצון. מרקורי חוקר ומנתח את היסודות השונים כדי להבין ממה מורכבים וכיצד הם פועלים. הוא יוצר מרחק בינינו לבין הדברים ולעולם אינו מזדהה איתם, עובדה המחזקת את כוח מחשבתו. יכולת ההסתגלות של האדם קשורה באופן הדוק לכוכב זה.
מרקורי מורה לאדם כיצד להמעיט מעצמו על מנת להגביר ולהעצים את כוח האהבה שבתוכו – בסיס איתן ובריא ליצירת חיים מלאים ומאוזנים. הוא נשלח כדי ליצור שלום בית בין האדם לבין עצמו – האחדות הפנימית, זוהי הפותחת את דלתות האהבה.
מרקורי מציע לאדם לא לכלות את אנרגיית האהבה בלהט היצרים הפיזיים בלבד, אלא לרומם ולהשביחה כדי שתעניק לו חיים אינטנסיביים, מרתקים, מלאי עניין והשראה. הוא מלמד אותנו כיצד להביע אותה ולמלא עצמנו בכוחות ולזכות באהבה עילאית. אדם הנמצא תחת השפעתו של מרקורי, נע בין שני זרמים: הסביל והפעיל, הסופג והמשדר. כדי להגיע לשיווי משקל ולהרמוניה, על האדם לפתח בעזרתם של כוח הרצון ושל הדמיון, את שניהם גם יחד.
כאשר האדם מצליח לאזן בתוכו את שני היסודות, מתחילים לזרום חייו בחופשיות. במפה האסטרולוגית מייצג מרקורי את היכולת האינטלקטואלית, את הביטוי האישי, את אומנות המגע ואת יצירת מערכות היחסים.
הצבע הצהוב:
הצבע הצהוב הוא צבעו של מרקורי, הכוכב הקרוב ביותר לשמש, ולפי כך הוא בעל תכונות שמשיות. זוהי אנרגיה שמשית של חיוניות, של בריאות, של איזון ושל אופטימיות.
הצבע הצהוב הוא חם ולוהט, הוא פורץ את מסגרתו כקרני השמש, מתרחב ומתפשט בתכלת השמיים כשליח האור. הוא צבעם של הצחוק והשמחה. צבעה של האינטליגנציה המהירה, של בהירות המחשבה ושל האינטואיציה.
הצהוב משפיע על אנרגיות של מגע, של קשר ושל הידברות: בין האדם לבין עצמו, בינו לבין סביבתו, ובינו לבין היקום כולו.
הרטט החזק, המרוכז והיסודי של הצהוב סולל בפנינו את הדרך מן "האני הנמוך" להכרת "האני הגבוה", מסייע לנו להיות קשובים לזהותנו העצמית ולקולו של המדריך הפנימי שבתוכנו. הצהוב משפיע בגוף האדם על הלבלב, על הראות, על מערכת העצבים, על המוח, על חוט השדרה, על הידיים ועל המעיים.
הצהוב הוא צבע מרפא ומטהר, הוא מסלק מהכבד את הרעלים המצטברים בתוכו, הוא דואג לכך שהטחול והמעיים יפעלו טוב יותר ומסייע לתאי הגוף לשמור על חיותם, על בריאותם והתחדשותם.
הצהוב-זהוב מייצג את רצף התודעה שאין לו התחלה ואין לו סוף, כשם שהזהב כמתכת מסמל את הנצח. ולא בכדי, בתרבויות עתיקות שימש מלכים וקיסרים אשר עטו צהוב-זהוב והכריזו על עצמם כאלים וכשליטים.
לפי האסטרולוגיה, לכל יום בשבוע צבע מיוחד, בהתאם לכוכב השולט עליו.
יום ראשון: הוא יומם של השמש ושל הצבע הכתום המייצג את הקדושה.
יום שני: הוא יומם של הירח ושל הצבע הלבן והכסוף המייצג את הטוהר.
יום שלישי: הוא יומם של מרס ושל הצבע האדום המייצג את החיות ודחף החיים, בעוד וורוד מייצג את האהבה ללא תנאי.
יום רביעי: הוא יומם של מרקורי ושל הצבע הצהוב המייצג את רוח החוכמה.
יום חמישי: הוא יומם של יופיטר ושל הצבע הכחול המייצג את רוח האמת.
יום שישי: הוא יומם של ונוס ושל הצבע הירוק המייצג את הצמיחה ואת הנצח.
יום השבת: הוא יומו של סטורן (שבתאי) והצבע האינדיגו המייצג את רוח העוצמה.
כדי לחיות בקצב היקום אפשר להתלבש בצבעי היום. הלבן, הספקטרום והסינתזה של כל הצבעים, ניתנת האפשרות ללבוש בכל זמן. שחור לעומת הלבן, אין בו אור, ומונע מהתאים להתחדש.
תאומים שהוא מסימני האוויר יחד עם מזל מאזניים ומזל דלי, קשורים הם לעולם הרוח במובן הרחב של המילה. הרוח, כמו המחשבה, משוחררת לחלוטין ממשא החומר, היא נעה ממקום למקום ועושה כרצונה. זוהי תכונה מופלאה של המחשבה המייחדת את כל סימני האוויר.
היא מעניקה להם אינטליגנציה גבוהה, מידה מסוימת של גאוניות, ותחושת חופש שעלולה לעיתים להטעות.
לתאומים ישנה חשיבות להיזהר מתפיסתם הקלה ומנטייתם להסתתר מאחורי רעיונות מופשטים כדי להימנע מעימות עם המציאות. לעיתים הם בורחים מכל התקשרות מפאת הפחד הנובע מלאבד את תחושת החופש. החרדה התוקפת אותם ממחויבות מונע מהם לעיתים להשקיע אנרגיה ביצירה בונה. עזרתם בפתרון מגיע אליהם מהאינטליגנציה המאפשרת להם להבדיל בין העולמות העליונים לעומת התחתונים ולחבר את עולם האידיאות למציאות. תנועת המחשבה שלו נעה מבפנים החוצה והיא מאיצה בו לבנות את עולמו בהתאם לנטיותיו האישיות. התאומים מחפשים את מהות החיים ואת החופש.
ואם באלמנט האוויר אנו מדברים, הרי הנשימה היא חלק מהאוויר. היוגים ומורי הרוח הבינו את חשיבות הנשימה לא רק כפעולה המעניקה חיוניות ובריאות, אלא כחלק חשוב מפעילות המוח והמחשבה. בחיפושיהם השונים הם מצאו שקצב האיברים בגופנו פועל בתיאום אם קצב היקום.
הנשימה המתבצעת במודעות, כהזנה, כמערכת יחסים של לקיחה ונתינה המתמזגת בהרמוניה ומהדהדת עם מקצבו של היקום, היא תהליך שתוצאותיו פלאיות. בהיותנו קשובים לעצמנו ולקצב נשימתנו, אנו חשים ומוכנים להבין שאיננו לבד ביקום, הכול מסביבנו חי ונושם ואינו אלא חלק מן הגוף ומן הלב הקוסמי אשר בתוכו אנו שוכנים ואותם אנו נושמים.
קיימת תחושת שייכות חמימה ועוטפת המציפה אותנו מבפנים ומקנה לנו הרגשת ביטחון ושלווה מופלאה, ישנה תחושת התמזגות ואנו פותחים עצמנו לכל מגע. חיי אדם מתחילים בנשימת החיים שהוענקה לו על ידי הבורא. כשתינוק יוצא לאוויר העולם, הוא שואף את נשימתו הראשונה ומיד אחר-כך פורץ בבכי ונושף את האוויר הראשון החוצה. במעשה זה הוא הופך לאדם חי ופועל על פני האדמה. השאיפה, הממלאת את הראות באוויר בפעם הראשונה, מניעה את הגוף ומותירה את החיים האצורים בו. עם נשיפתו האחרונה האדם מכבה את אש חייו ומחזיר נשמתו (נשיפתו) האחרונה לבורא.
החיים מתחילים אפוא בשאיפת אוויר ומסתיימים בנשיפת אוויר – בנשימה. כל תקשורת היא נשימה – אהבה היא נשימה, תפילה היא נשימה, וגם היכולת לחשוב קשורה בנשימה נכונה.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על שולמית רונן
מאפייני הצבעים מתוך הספר "בקצב היקום" באדיבות רבקה כהן.
ניתן לרכוש את הספר בהוצאת יהל
