חודש ניסן – סגולות בקבלה
מאת: פורטל אלטרנטיבלי, יצחק אהרון
חודש ניסן פותח את גלגל המזלות ומסמל את השנה העברית החדשה בבחינת לידה והתחלה מחדש – על חודש ניסן והסגולות שלו בקבלה.
חודש ניסן עמוס סגולות בקבלה. יצחק אהרון מלמד על סגולותיו של חודש ניסן. עם בוא האביב החלה בטבע התעוררות חדשה לחיים, חודש ניסן פותח את גלגל המזלות ומסמל את השנה העברית החדשה בבחינת לידה והתחלה מחדש. היסוד הראשון שהניע את ראשית ההתפתחות היה האש, ונקודת המוצא של תחילת האביב היא ניצוצות האש המרמזים על בריאה מחודשת.
"כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ" (מגילת שיר השירים ב, יא'-יב'). ניסן, ראש החודשים מרומז בשם "אביב" ואותיות אביב הן צירוף אב + י"ב חודשים. דהיינו ראש לכל חודשי השנה ומציין את עונת השנה שבה מבשילה התבואה עת הטבע מתרענן בכוחות חדשים.
כשם שהטבע מתחדש, כך אירעה התחדשותו ההיסטורית- לאומית של עם ישראל באביב. ניסן הוא החודש הראשון למניין חודשי השנה ומכיל בתוכו את חג הפסח, שהוא החג הראשון מבין שלושת הרגלים, המסמן את זמן גאולת עם ישראל משעבוד מצרים. יציאת מצרים סימנה מאורע מכונן בתרבות ובתולדות עם ישראל. עת יצא העם מעבדות לחרות, מייסורים לשמחה ומחושך לאור גדול. וככזה, חיזק לאורך כול הדורות את התקווה הלאומית לגאולה אמיתית, העתידה להגיע, בה עם ישראל ישוב מתפוצותיו לארץ ישראל ויקיים בה חיי חופש וחרות.
מבין כול החגים המופיעים במקרא, חג הפסח נעדר הנמקה עונתית טבעית, המוסברת לדוגמה בחג הסוכות ובחג השבועות וסיבתו נעוצה ביציאת מצרים ותו לא. התנ"ך ממקם את יציאת מצרים בלב התודעה היהודית -לאומית ומבין כל המאורעות ההיסטוריים של עם ישראל, בחר המקרא דווקא את חודש ניסן, כמועד המציין את הגאולה הקולקטיבית מחד והפרטית מאידך של כל אחד מישראל. דומה כי מסורת ישראל קבעה את יציאת מצרים כסיפור שיש לשתול היטב בעומק הזיכרון הלאומי ממנו מתגבשת זהותו וייחודו של העם היהודי. מצוות רבות כגון: תפילין, ציצית, מזוזה, קריאת שמע וכדומה קיבלו משמעות יתרה בשל תכליתן לייצר תזכורת תמידית, על בסיס יומי, של נס הגאולה.
כמקובל בתורת הקבלה, לכול דבר ועניין המובא במקרא קיימת פרשנות על פי ארבע מידות הנקראות פרד"ס: פשט, רמז, דרש וסוד. ברובד הסוד, חג הפסח הוא תיקון לחטא האדם הראשון והקשר לכך קיים בתלמוד הבבלי. מחלוקת בין שני תנאים על מועד בריאת העולם (מסכת ראש השנה, יב).
ר' אליעזר בן הורקנוס אומר כי העולם נברא בחודש תשרי, לעומתו גורס ר' יהושע בן חנניה הלוי כי העולם נברא בחודש ניסן. האר"י הקדוש סובר כי אין כאן מחלוקת ושניהם צודקים, באשר גוף (חומר) אדם הראשון נברא בתשרי ואילו נשמתו (רוח) נבראה בניסן, ואם כן, חייו הארציים החלו בניסן. מכאן אנו למדים כי כוחו של ניסן הוא בהתחדשות הרוחנית. רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י, אומר שהימים האלה הם כנגד לידה של אדם, מעין יציאה החוצה, כמו היציאה ממצרים. ימים אלו של חודש ניסן מהווים חלון הזדמנויות נהדר להגבהת המזל בכל תחומי החיים. הואיל וחודש ניסן מציין פתיחת דרך חדשה ובו מצוין ראש השנה למלכים ככתוב:" בחודש זה (ניסן) נתחזק המלאך של כל אדם ..זוכה לגאולה וכל אחד מקבל התמנות וכוח למזלו".
חכמת הקבלה מלמדת כי בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית ומיוחדת לו, והכרת הזמנים משמשת כלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מבטא פוטנציאל של התחדשות בתחומים מיוחדים בחיי האדם, להיבנות ולהתקדם בהם. וחודש ניסן, שהוא ראש לכל החודשים, ניצב ראשון בשרשרת החגים שבמעגל החיים היהודי, ובמידה לא מבוטלת הוא אף החשוב שבהם. לפיכך כל מעשה שנעשה בחודש זה עשוי להקרין מהותית על הברכה שבמעשי ידינו ולזכות לגאולה בזיווג, פרנסה, הצלחה ועוד. היא מנמקת זאת באופן המסביר כי בתקופה זו הטבע בכללותו מתחדש והאדם כחלק ממערכת הטבע מתחדש אף הוא ובכלל זה גם מתחדש מזלו. כל שמצופה מהאדם הוא שיטה עצמו ויבקש לנפשו גאולה בכל תחום ולרשותו עומדת חכמת הקבלה עתיקת היומין, שמלמדת ומייעצת כיצד ליהנות מצורת חיים אחרת של שפע, תענוג והצלחה בכל.
בשונה מראש השנה החל בתשרי שהוא זמן הדין, ניסן הוא זמן לגאולה ולחסד. שערי שמיים פתוחים לרווחה והכול מתוך מידת הרחמים, הבאה להמתיק מעלינו את הדינים. סוף דבר, אנו נולדים מחדש בניסן. פוסעים ברגל ימין לשנה חדשה והמסורת היהודית גורסת כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". תכונותיו המיוחדות של חודש ניסן, המתבטאות בכך שימי החודש כולם נקראים בשם "ראש חודש", הופכות אותו לחודש המסוגל ביותר לתהליך של גאולה פרטית. זהו הזמן המתאים במיוחד, עפ"י הקבלה, ליציאה לטבע ולהתבונן בהתחדשות מעגל החיים הנובעים מכוחו האין סופי של הבורא.
ליצירת קשר ופרטים נוספים על יצחק אהרון
