מאת: פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם- ניב נבון
המשמעות שמאחורי סיפור ההגדה של פסח התמסמסה אצל רובנו, וקיבלה מעין גרסה מקוצרת: "רצו להשמיד אותנו, ניצחנו אותם, ויאללה לאוכל!".
המשמעות שמאחורי סיפור ההגדה של פסח התמסמסה אצל רובנו, וקיבלה מעין גרסה מקוצרת: "רצו להשמיד אותנו, ניצחנו אותם, ויאללה לאוכל!". ספר הזוהר חושף בפנינו את הרובד הקבלי של אותו סיפור היסטורי. אם נכיר את המשמעות הנסתרת שלו, נגלה מדוע הוא כל כך אקטואלי ודווקא בימים אלה
על פי ספר הזוהר, מצרים אינה המדינה שאיתה עשינו שלום. היא גם לא הממלכה העתיקה שבה חיו אבותינו בימי קדם, וגם לא האזור שבו נמצאים חופי סיני הקסומים.
מצרים הוא שם קוד למצב שאליו יגיע כל אדם, ורבים מאיתנו חווים אותו כיום, במאה ה-21. נשמע מפתיע?
הנה ההסבר הקבלי:
אם נתבונן על החיים שלנו במבט מהצד, נגלה שמה שמניע אותנו לבצע את כל הפעולות השונות בחיינו, הוא הרצון שלנו להשיג הנאה ותענוג. אנחנו מחליפים מקום עבודה או רכב, נוסעים לחו"ל או אוכלים במסעדה טובה, כי זה גורם לנו הנאה וממלא אותנו בתחושה של סיפוק. הטבע שלנו, האגו, דוחף אותנו לרדוף אחר עוד ועוד הנאות מתוך רצון למלא את עצמו. יש רק בעיה אחת – ההנאה מכל דבר שהתאמצנו כל כך להשיג, מתפוגגת לה אחרי זמן קצר.
בניסיון להשיג את ההנאה המיוחלת, אנחנו נתקלים ברצונות של אנשים אחרים העומדים בדרכנו, ופעמים רבות נוצרות התנגשויות. זה קורה בתוך המשפחה, במקום העבודה ואפילו ברמה המדינית והעולמית.
בהדרגה, הולכת ומתבהרת לכלל האנושות העובדה, שצעידה אחר האגו מובילה את כולנו לסבל. היום, בדיוק כמו בתחילתו של סיפור ההגדה המקראי, גם אנחנו מתחילים להרגיש "רעב", מן ריקנות שכזו. זאת בדיוק התחושה שהכינה את הקרקע להתגלות חכמת הקבלה וספר הזוהר בדורנו. האור שלימוד הזוהר מביא לחיינו, מגלה לנו שגם בימינו אנו עבדים לפרעה מלך מצרים – עבדים לאגו שממרר את חיינו. ספר הזוהר פותח לנו פתח להרגיש שיש חיים אחרים ויפים יותר "מחוץ למצרים". כתוצאה מהשינוי הפנימי שאנו עוברים, פרעה, האגו שבנו, סופג מכות.
לאחר שהאגו סופג עשר מכות, אנחנו מגיעים להכרה שבָּאופן הטבעי שאנחנו משתמשים באגו, לא נגיע לשום מקום, וזה יוצר בנו צורך עז לצאת ממנו; אז אנו צועקים אל הבורא שיציל אותנו, שיוציא אותנו ממצרים. רק הבורא, הכוח העליון שברא אותנו כעבדים לאגו, יכול לשחרר אותנו משליטתו, ולהוציא אותנו לחופשי ממצרים. זו המשמעות האמיתית של חג החירות – יציאה ממצרים, ממקום העבדות לאגו, אל החופש.
היציאה מעבדות מצרים שבנו קרובה מתמיד, ובידינו ההזדמנות לזרז אותה ביחד. כשנצא לחופשי תתגלה בפנינו דרך חדשה לחיות את החיים. יהיו אלה חיים של איחוד ואהבת אחים, חיים של שלום ושלווה בכל הרמות – האישית, החברתית והמדינית. ועכשיו, כשאנחנו כבר קצת מכירים את משמעותו הפנימית של סיפור ההגדה, נוכל להבין על מה מרמזים לנו מנהגי ליל הסדר.
אכילת מצה
המצה מוגדרת כלחם עוני (לחמא עניא), ומרמזת על תחושת הריקנות במצבנו הנוכחי. עני, לפי הקבלה, הוא מי שמרגיש שיש לו הכול ובכל זאת משהו חסר. מכאן ועד ליציאה ממצרים הדרך קצרה. בתהליך אפיית המצה מקפידים ללוש את הבצק ללא הפסק, כדי שלא יחמיץ. החמץ מסמל את הרצון האגואיסטי שעימו נבראנו ושכולא אותנו בתוך העולם הצר של האהבה העצמית.
בדומה לאופן שבו לשים את הבצק, עלינו לבדוק כל הזמן מהו הרצון המנחה אותנו, לאן מכוון המבט שלנו – האם רק כלפי עצמנו או גם כלפי הזולת? ודאי שאיננו מסוגלים להתגבר על האגו בכוחות עצמנו, זה הרי הטבע שלנו, שאיתו נולדנו. אבל עצם הבדיקה והשאיפה לשינוי, בונה בתוכנו פנייה אמיתית לבורא, לאותו כוח הטבע שברא אותנו, בבקשה לעזרה, לתיקון האגו שהוא הטביע בנו. ואז קורה השינוי המיוחל.
ארבע כוסות – ארבעת שלבי היציאה מהאגו
כוס מסמלת בקבלה את הכלי הרוחני, את היכולת שלנו לקבל את האור שבא מהבורא. המקובלים גילו שהתכונה היחידה הקיימת בבורא היא תכונת האהבה. לכן אם גם אנחנו מתייחסים זה לזה באהבה כמו שהבורא מתייחס אלינו, אנו נעשים דומים לו.
יין מסמל את אור הבורא הפועל עלינו בשני שלבים במהלך לימוד הקבלה:
בשלב הראשון האור מתקן ומשחרר אותנו משליטת האגו, ובשלב השני הוא ממלא אותנו בתענוג אינסופי.
המקובלים מספרים לנו שהאגו שבנו נוצר בארבעה שלבים, ובאותו הסדר מתרחש גם תיקונו. ארבע כוסות היין מסמלות את ארבעת שלבי היציאה מהאגו אל העולם הרוחני, שבינתיים נסתר מאיתנו. לחיים!
אז מה באמת נשתנה?
גם לשיר "מה נשתנה?", לכאורה שיר ילדים תמים, יש משמעות קבלית עמוקה. השיר מתאר את השלבים שעובר האדם במהלך יציאתו לחופשי ממצרים.
"הלילה הזה כולו מצה" – זוהי תחילתה של הדרך הרוחנית שלנו. אמנם כבר היינו מוכנים להיפטר מהאגו ולברוח ממצרים, אבל ה"פרעה" שבנו אינו מוותר בקלות. פעם אחר פעם האגו שולט בנו ואינו מאפשר לנו להתחבר לזולת. את התחושות המרות האלו מבטאות המילים "הלילה הזה מרור".
מתוך המצוקה הזו אנו פונים לבורא בבקשה לעזרה. דווקא ב"חצי הלילה", כשאין תקווה לחיים טובים יותר, ואין סיכוי להינצל, דווקא אז אנו נענים, ופתאום, בחיפזון, זה קורה!
"הלילה הזה מטבילים שתי פעמים" – מתאר כיצד הבורא משחרר אותנו מהעבדות ובונה בנו טבע חדש, ממש כמו הטבע שלו, טבע של אהבה.
"הלילה הזה כולנו מסובים" – כידוע, המנהג הוא להסב על צד שמאל. שמאל מסמל בקבלה את האגו שבנו, את האהבה העצמית, ואילו ימין מסמל את אהבת הזולת. המנהג להישען על צד שמאל מרמז על כך שהתעלינו מעל לאגו, לא עוד עבדים של האגו, אלא אנחנו מעליו, אדונים לעצמנו.
והגדת לבנך – על אבות ובנים
אב מסמל את מצבנו הנוכחי, ובן מסמל את המצב הבא שלנו, המצב המפותח יותר. אב ובן הם שני מצבים שאנו עוברים
במהלך התפתחותנו הרוחנית.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
האמירה הזו באה להדגיש כי כל המצבים הנפלאים שנחווה בעולם הרוחני, הם תוצאה מאותה יציאה מהאגו, ממצרים. רק אחרי "יציאת מצרים" נפתחים לנו אופקים חדשים, ולכן נהוג תמיד להזכיר ולומר "זכר ליציאת מצרים".
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו" – בונים את ארץ ישראל הרוחנית "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". גם אנחנו וגם יתר עמי העולם, לא מודעים לסיבה, מדוע מאז ומתמיד האנושות איננה מחבבת את עם ישראל.
ספר הזוהר מסביר כי הסיבה לכך היא מכיוון שאנו מחזיקים במפתח לאושר של כלל האנושות. בתוכנית ההתפתחות שקבע הבורא הוגדר לנו תפקיד מכריע, עלינו ליישם על עצמנו את שיטת התיקון באמצעות חכמת הקבלה שניתנה לנו במתנה, ולאחר מכן להעביר אותה לעמים האחרים. בכך נגאל את עצמנו, ובבוא הזמן את העולם כולו מ"עבדות מצרים".
הזמן כבר הגיע, אומרים גדולי המקובלים, ועלינו להזדרז ולפעול, כי אנחנו כבר באיחור…
הבורא קיבץ אותנו לכאן מכל קצוות תבל, ונתן לנו את ארץ ישראל הגשמית, כדי שנבנה אותה בעצמנו כארץ ישראל הרוחנית – המרכז הרוחני של העולם, מקור של שפע ואור לעולם כולו. לשם כך עלינו לבנות כאן עם מאוחד, שיהווה דוגמה לכל העמים – "אור לגויים". ברגע שנתחיל את תהליך התיקון, ישתנה מיד יחס העולם העוין כלפינו, ויתחלף ביחס של כבוד ואהדה, כפי שהבטיחו הנביאים בכתביהם עוד לפני אלפי שנים.
לא במקרה יוצא היום ספר הזוהר מן המסתור, שכן תפקידו הוא לסייע לנו להתאחד באהבה ולממש את ייעודנו עלי אדמות. אם נתחבר, ולו במעט, למסרים של החכמה העתיקה שלנו, דרך הטלוויזיה, האינטרנט או שלל הספרים, ונתחיל לשנות את הלך המחשבה שלנו, נוכל סוף סוף, להיות עם חופשי בארצנו. עתידנו הטוב מובטח, ואנו יכולים לזרז אותו ביחד.
