מושג לחג: חגי תשרי באור הקבלה

מאת: פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם
מושגים נבחרים מחגי תשרי, באור הקבלה.

חג
חג נגזר מהשורש ח.ו.ג ופירושו מעגל, מחזור. על פי חכמת הקבלה, כל חג מסמל תיקון שהאדם מבצע על הרצון האגואיסטי שלו. למעשה בכל חג מדובר על אותו התיקון, שחוזר על עצמו באופי שונה ובתנאים אחרים. לכן ישנם הרבה חגים.

ראש השנה
ראש מלשון ראשית, שנה מלשון שינוי. ראש השנה מרמז על הזמנה "מלמעלה" שניתנת לאדם, להתחיל בדרך חדשה ולהיוולד אל תוך מציאות חיים אחרת, שלמה ונצחית.

תפוח בדבש
התַּפּוח מסמל את הרצון האגואיסטי התָּפוח שלנו. הרצונות הטבעיים שאיתם נולדנו אינם ניתנים לשינוי – הרצון יישאר אותו רצון, התפוח יישאר אותו תפוח. כל מה שצריך זה "לטבול אותו בדבש", כלומר, לכוון אותו לכיוון חיובי, לטובת כל העולם. ואז החיים שלנו יהפכו לטובים ומתוקים.

"שנהיה לראש ולא לזנב"
ביטוי זה מסמל מצב מיוחד שבו אנו מבקשים להיות לראש – לקבוע ולהוביל בעצמנו את תהליך השינוי שלנו, ולא להיות לזנב – לא להיות מובלים ולהזדנב בעל כורחנו ובחוסר הכרה לשינוי ההכרחי.

רימון
613 גרעינים יש ברימון. האדם שחוקר את פנימיותו באמצעות חכמת הקבלה מגלה שקיימים בתוכו 613 סוגים שונים של רצונות ליהנות, אלא שנכון לעכשיו ההנאה שלו היא על חשבון הזולת. אדם שמתקדם בדרך הרוחנית מבין שעליו לתקן כל רצון ורצון כזה, ולהפוך את השימוש בו דווקא לטובת הזולת.

שופר
שופר מלשון שופרא (בארמית: יופי, חשיבות). השופר מסמל את העלאת החשיבות של החיבור לזולת, על פני הפירוד ממנו. 
במאמרו "שופרו של משיח", כותב בעל הסולם כי התפשטות חכמת הקבלה בעולם, כלומר השיטה שתוכל להביא את כל העולם לחיבור המיוחל, היא "שופר" שמעורר את האנושות לקראת ייעודה. "דוגמת השופר, שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן תתפשט הקבלה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל".

ימים נוראים
הימים הנוראים מסמלים את המצב שבו הכוח העליון מגלה לנו את הפער בינינו לבינו: הוא כולו שופע טוב, אהבה ונתינה, ואילו אנו שרויים ברע, בשנאה ובניצול. לכן מצב זה מכונה "נורא".

יום הכיפורים
כיפורים מלשון כ-פורים, כמו פורים. חג הפורים מסמל את גמר תיקון הרצון האגואיסטי בכל האנושות. זהו מצב גבוה מאוד, שבו כולנו מתעלים לדרגת הכוח העליון – כוח האהבה – והופכים להיות כמוהו. אך לפני שנגיע לכך, עלינו לעבור את המצב המכונה "כפורים", שבו האדם מגלה מה חסר לו כדי להגיע לפורים, ומעלה תפילה לתיקון.

צום
הצום הוא סמל לכך שאסור לנו להשתמש ברצונות האגואיסטיים כפי שהם, טרם תיקונם.

תפילה
מקור המילה תפילה בשורש פ.ל.ל. אדם שמתפלל הוא אדם שדן,

מפליל את עצמו, ורואה כי טבעו אגואיסטי. כשהוא אינו מוכן עוד להמשיך ולהתייחס בצורה כזו אל הזולת, הוא פונה לכוח העליון בבקשה לשנות את טבעו. או אז, מתוך רצונו הכן, מגיע האור ומשנה אותו לטובה.

כל נדרי
בתפילת "כל נדרי" נאמר: "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". למרבה ההפתעה, על פי חכמת הקבלה, עבריין היא מדרגה נעלה מאוד. היא מתגלה לאדם בסיומו של תהליך ארוך שבו הוא מגלה את האהבה העצמית בתוכו, וקובע כי הוא בעצמו אותו עבריין. יחד עם זאת, האדם שמח בגילוי זה, משום שכעת, לאחר שגילה את מקור הרע, יש לו הזדמנות לפנות לכוח העליון ולבקש ממנו לתקנו לאהבת הזולת.

יונה הנביא
ביום הכיפורים אנו קוראים את סיפורו של יונה הנביא, שלא רצה להציל את אנשי העיר הגדולה נינווה, בירת אשור, ונענש על כך. בדומה ליונה, לכל אחד מאיתנו הישראלים יש תפקיד – להגיע לחיבור בינינו ולהפיץ את השיטה לעולם כולו. כותב על כך בעל הסולם (מאמר הערבות, אות כ'): "מוטל על האומה הישראלית להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת". אנו קוראים את סיפורו של יונה דווקא ביום הכיפורים, משום שזהו הזמן הטוב ביותר לעשות חשבון נפש, ולבדוק האם באמת אנו מממשים את תפקידנו.

סוכה
הסוכה מסמלת את הצורה המתוקנת, השלמה, שאליה עתיד כל אדם להגיע. חוקי בנייתה מבטאים באופן סמלי את האופן שבו האדם מתעלה מעל לאגו ורוכש את היכולת לאהוב. לדוגמה, בבניית הסכך נהוג להקפיד להותיר יותר צל מאשר אור בסוכה. מנהג זה נועד להזכיר לנו כי עלינו "להסתיר", לצמצם את השימוש באגו שלנו, כדי לצאת מתוכו אל האור – אל האהבה.

ארבעת המינים
טעמו של כל אחד מהמינים מסמל את הרגש, ואילו ריחו מסמל את ההבנה השכלית. האתרוג "יש בו טעם ויש בו ריח", רומז על מצב שבו האדם מבין ומרגיש את החשיבות של אהבת הזולת. פעמים אחרות האדם מגלה שהחיבור לאחרים הוא "בעל טעם אבל חסר ריח" – הוא משתוקק להתחבר עם הזולת, אך אינו יודע כיצד לעשות זאת. אז מצבו מכונה בשם "לולב". לעיתים לאהבת הזולת יש בעיניו "ריח אבל אין בה טעם", ואז היא מכונה בפיו "הדסים", וכאשר אין בה לא טעם ולא ריח היא נקראת "ערבות".
המנהג לאגד את ארבעת המינים ולנענע אותם מסמל מצב שבו האדם מאגד בתוכו את כל הניסיון שצבר בדרך, את כל תובנותיו והרגשותיו, לאגודה אחת, לבקשה חדה לתיקון מהכוח העליון. רק אז האדם נענה ונפתחת בפניו הכרת המציאות החדשה של שלמות ונצחיות.

שמחת תורה
שבעת ימי חג הסוכות מסמלים שבעה שלבים, שבמהלכם האדם מתקן בהדרגה את תכונותיו הפנימיות. בכל "יום" או שלב, האדם מתקרב צעד נוסף אל עבר החיבור עם הזולת ולקשר עם כוח האהבה העליון. תהליך זה מגיע לשיאו ב"שמחת תורה" – לאחר שהאדם השלים את התיקון הוא מתמלא בפרץ אינסופי של שמחה ובשפע בלתי פוסק של אור.