לעורר את מלאך החיים ולהמית את מלאך המוות
מאת: פורטל אלטרנטיבלי, קבלה לעם- אורן לוי
שני כוחות רוחניים פועלים באדם: מלאך החיים ומלאך המוות. למרות שנדמה כי אלה כוחות מנוגדים, שניהם מובילים את האדם אל אותה מטרה, אל ההתפתחות הרוחנית.
"שני ממונים הם, אחד על החיים, ואחד על המוות. והם עומדים על האדם. וכשאדם פודה את בנו, פודה אותו מיד אותו ממונה על המוות, ואינו יכול לשלוט עליו. וזה סוד, וירא אלקים את כל אשר עשה. והנה טוב, זהו מלאך החיים. מאד, זהו מלאך המוות. ועל כן, באותו הפדיון מתקיים המלאך של חיים, ונחלש המלאך של מוות. בפדיון זה קונה לו חיים, כאמור, ואותו הצד הרע עוזב אותו, ואינו נאחז בו" (ספר הזוהר, הקדמה, אות רמ"ו).
במאמר "שני הממונים" חושף בפנינו מחבר ספר הזוהר, התנא רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), את סודות הבריאה ומלמד אותנו על שני הכוחות הרוחניים העומדים בבסיסה: "מלאך החיים" ו"מלאך המוות".
אולם, לפני שאנו ניגשים לקרוא בספר הזוהר, עלינו לזכור את כלל היסוד שקבעו המקובלים: כל הדמויות, האנשים והסיפורים המסתוריים שמופיעים בספר, מסמלים כוחות ותהליכים רוחניים בלבד, ולא כל דבר אחר שעלול לעלות בדמיון.
"מלאך החיים ומלאך המוות", שעליהם מספר לנו רשב"י, מסמלים שני כוחות רוחניים שפועלים בתוך כל אחד מאיתנו.
מלאך החיים הוא הכוח שמעלה את האדם אל הרגשת הרוחניות. ההרגשה הנעלה הזו נקראת בחכמת הקבלה "חיים".
לעומת מלאך החיים, מלאך המוות הוא הכוח שמושך את האדם לכיוונים שמרחיקים אותו מהחיים הרוחניים, ולכן נקרא "הממונה על המוות".
גם אם אין זה נראה כך, לשני כוחות אלו תפקיד זהה, למשוך את האדם לרוחניות, אלא שכל אחד מהם עושה זאת בדרך שונה. כאשר האדם בוחר להתרחק מהרוחניות, מלאך המוות גורם לו לחוש ריקנות וחוסר סיפוק ובכך מחזיר אותו אליה.
לעומת זאת, כאשר האדם בוחר להתעניין בחכמת הקבלה, הוא מרגיש כיצד כוח החיים מוביל אותו בצורה חיובית ונעימה לעבר השגת העולם הרוחני. ספר הזוהר מסביר, שאם שהאדם מממש את השיטה להתעלות הרוחנית, הוא נמנע מהתחושות השליליות שמביא עמו הממונה על המוות.
פדיון הבן
כשהאדם נענה לקריאתו של מלאך החיים ולומד באמצעות חכמת הקבלה על העולם הרוחני, הוא מגיע למצב מיוחד שנקרא "פדיון הבן".
המושג "בן" מסמל בקבלה את המצב הרוחני הבא שאליו שואף האדם להגיע, בעוד שהמושג "אב" מסמל את המדרגה הנוכחית שבה הוא נמצא.
חכמת הקבלה עוזרת לאדם להגביר את המשיכה שלו לרוחניות, ובכך לעורר את מלאך החיים. כשכך קורה, מלאך המוות נחלש והאדם משתחרר משליטתו. הוא מגיע למצב הרוחני שנקרא "בן", כלומר מתעלה למדרגה הרוחנית הבאה. "פדיון הבן" מסמל את כוונתו של האדם להגיע למצב הנעלה הזה, או במילים אחרות, להיוולד אל השלב הבא בהתפתחותו הרוחנית.
ספר הזוהר מספר לנו כבר לפני כאלפיים שנה, כי יבוא הזמן שבו שני הכוחות הללו יתעוררו בקרב אנשים רבים, ויביאו עימם תהליך רוחני מיוחד. גדולי המקובלים קבעו שהתהליך מתחיל כבר בימינו, בתקופה שבה רבים חשים צורך גובר להבין לשם מה הם חיים.
מלאך החיים, המתעורר היום בתוך רבים מאיתנו, נותן לנו את ההזדמנות להרגיש את העולם הרוחני במלוא תפארתו. כל שנותר לנו לעשות הוא לתת מקום לחכמת הקבלה בחיינו, ובכך להגיע עם כלל האנושות אל פסגת התהליך הרוחני. או אז נגיע כולנו להכרה השלמה של העולם הרוחני ולתענוג האינסופי שמביא עימו מלאך החיים.
